בעוד המלחמה באיראן נמצאת כעת "בהמתנה", בין היתר על רקע אזהרת הפנטגון על מחסור במיירטים, המערב כולו נאלץ להתמודד עם הסוגייה שבחר להדחיק כבר לפני כמה עשורים - וגם ישראל עלולה להיות מושפעת מכך, למרות כושר הייצור המשמעותי. החשש המרכזי נוגע למיירטי פטריוט ו-THAAD - היקרים - שנעשה בהם שימוש נרחב נגד טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב״מים - זולים בהרבה.
יציאת מיירט THAAD במהלך המלחמה
אחרי כמעט שבועיים של חילופי מהלומות ליליים בין איראן לארה"ב, בימים האחרונים שורר שקט מתוח בין הצדדים. בלילה האחרון דווח ב"ניו יורק טיימס" כי אחת הסיבות לכך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הניח בצד, לפחות לעת עתה, את התוכניות להסלמה דרמטית במתקפה הצבאית - היא החשש כי איראן תגיב באופן עוצמתי - שירוקן באופן משמעותי את מלאי טילי הפטריוט ואמצעי היירוט האחרים שעומדים לרשות הכוחות האמריקניים במזרח התיכון.
במרכז הדיונים הסגורים בוושינגטון עמד מלאי המיירטים המצטמצם של הפנטגון. המערכות האמריקניות נדרשו בשבועות האחרונים להתמודד עם מטחים כבדים של טילים בליסטיים וכטב"מים איראניים לעבר בסיסים בירדן, בכוויית, בבחריין ובאיחוד האמירויות. לדברי גורם אמריקני בכיר, המחיר של כשל במערכי ההגנה התברר בסוף השבוע שעבר, כשחיילים של ארה"ב נהרגו בירדן לאחר שטיל בליסטי הצליח לחדור את מערך ההגנה האווירית במהלך מטח איראני משולב של טילים וכטב"מים.
יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הזהיר בשיחות סגורות כי הצבא מסוגל אמנם לחדש את הלחימה הנרחבת נגד איראן - אך מהלך כזה עלול לדלדל באופן מסוכן את מספר המיירטים הזמינים לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM). לפי הערכות פנימיות של משרד ההגנה האמריקני שפורסמו כבר בחודש אפריל, ארה"ב השתמשה במהלך המלחמה ביותר מ-1,200 מיירטי פטריוט, שמחירו של כל אחד מהם עולה על ארבעה מיליון דולר. כבר אז הוגדר מצב המלאים כמדאיג, ולפי גורמי צבא הוא החמיר מאז באופן משמעותי.
תא"ל (במיל') ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לשעבר באגף המבצעים וראש התוכנית ללימודים צבאיים במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן, הבהיר כי למרות הדיווחים, אין לדעת מה באמת הרקע להחלטה האמריקנית לעצור את התקיפות כרגע. "אפשר להמשיך להילחם גם עם משבר מיירטים דרמטי, ועובדה שזה היה על השולחן", אמר. אז עד כמה באמת המשבר חריג? כמה זמן ייקח לפתור אותו? מה מדיניות היירוט כרגע? ומה יקרה אם הלחימה תתחדש בעצימות גבוהה? ynet מסביר
עד כמה חריג המשבר, והאם הוא מעיד על בעיה עמוקה יותר?
תא"ל (במיל') אורטל הדגיש כי "ב-30 השנים האחרונות הפכה תופעת הטילים הבליסטיים להיות בעיה אסטרטגית, שמאיימת גם על הכוחות האמריקניים בזירה - עם טילים שיכולים להטביע נושאת מטוסים ממרחק של אלפי ק"מ". בנוסף, הוא ציין כי ניתן להשתמש בטילים כמנוף לחץ על ארה"ב, תוך איום בפגיעה בבנות בריתה. "טילים הם גם סיכון טקטי כשנכנסים לזירה, כמו שקרה לבסיסים האמריקניים בבחריין ובירדן", אמר. "הטילים הפכו להיות האסטרטגיה המובילה של המעצמות המקומיות שמנסות לקרוא תיגר על ההגמוניה האמריקנית. סין במרחב שלה, רוסיה באירופה ואיראן במרחב שלנו".
לכן, הוא הוסיף, "לפני כמה עשורים הפך עניין יירוט הטילים הבליסטיים לסיפור גדול". לדבריו, "ברגע שהמיירטים כבר לא אמורים לפעול רק נגד איום קיומי גרעיני, אלא צריכים להתמודד גם עם טילים בליסטיים - הבעיה צומחת מכזו של מאות טילים מאוד יקרים (טילים גרעיניים. ר"ק) לבעיה של עשרות אלפי טילים וכטב"מים. האסטרטגיה של לאיים בטילים הפכה להיות מאוד נפוצה, והטכנולוגיה התפתחה להיות מאוד זולה.
תא"ל (במיל') ערן אורטלצילום: אלבום פרטי"גם המיירטים מאוד השתכללו בביצועים שלהם, אבל המגמה היא שהמיירטים צריכים להתמודד עם הרבה יותר טילים - וכאלה אף יותר מאתגרים במאפיינים שלהם", אמר. "לכן המיירטים הפכו להיות מאוד יקרים ביחס לאיום שאיתו הם מתמודדים". הוא הסביר כי ה"פטריוט" זה הקצה הנמוך ביותר של היירוט אצל האמריקנים, שמקביל ל"כיפת ברזל" בישראל. "מעליו יש טילים יקרים יותר וארוכי טווח, כמו SM-3 שיוצא מספינות ו-THAAD. ולא רק שהם יקרים מאוד ביחס למשפחת הטילים הבליסטיים של האיראנים, הרוסים או הסינים - הם גם מאוד מורכבים לייצור", הדגיש.
כמה זמן ייקח לפתור את המשבר?
לדברי תא"ל (במיל') אורטל, חלק מהדיון כרגע נוגע לזה שהמערב איבד כושר ייצור תעשייתי. "במהלך 50 השנים האחרונות המערב ייצא את כושר הייצור שלו למזרח, ורק עכשיו הוא מתעורר מזה", אמר. הוא הדגיש: "מלחמות של טילים בטילים נוטות להיות מלחמות התשה. כשהחזית נתקעת או שבכלל אין חזית יבשתית, אז מדובר בחילופי ירי. המערב פחות לקח בחשבון אסטרטגי שלמרות שהוא בא עם יתרון ומיירטים משוכללים למלחמה קצרה - כשהיא מתארכת הסיפור הופך לדרמטי".
הנזק בבסיס בירדן שנפגע מטיל איראני
(צילום: Soar Atlas)
הוא הסביר כי כשמגיעים עם מיירטים משוכללים אך לא רבים ללחימה ארוכה מדובר בבעיה, והוסיף: "כשאין כושר ייצור בסיסי - יש בעיה רצינית. גם ישראל וגם ארה"ב מתקשות להרחיב מאוד את כושר הייצור שלהן. הייצור הוא הטוב בעולם, אבל גם אם שופכים המון המון כסף, פשוט אי-אפשר להתחיל לייצר את זה נורא מהר".
תא"ל (במיל') אורטל תיאר כי גם אוקראינה מתמודדת עם בעיה דומה, אך מוצאת לה פתרונות מקומיים. "הרוסים מפציצים בטילים ובכטב"מים שנכנסו למשוואה, שגם אותם האמריקנים מיירטים כרגע עם פטריוטים. בגלל שלאוקראינה אין תעשייה ביטחונית מסורתית, הם פיתחו אחת חדשה - ומיד התחילו לייצר מיירטים שהדבר המרכזי בהם זה שהם זולים וקלים לייצור. את ה'שאהד' (כטב"ם זול מתוצרת איראן. ר"ק) הם מיירטים עם רחפני יירוט", אמר.
הוא הוסיף כי "פטריוטים נגמרו להם, והם קיבלו מארה"ב אישור לייצר פטריוט - אבל הם מתכוונים לעשות זאת פשוט וזול יותר". בנוסף, הוא תיאר כי אוקראינה הופכת טיל שיוט שהיא פיתחו בשנים האחרונות למיירט. "הכול יהיה פחות טוב ממה שיש לנו ולארה"ב, אבל זה אמור להיות זול ופשוט לייצור".
לא יירטו כל איום?
על פי תא"ל (במיל') אורטל, יש שני מונחים מקצועיים: יירוט סלקטיבי ויירוט דיסקרימינטיבי. "סלקטיבי אומר שאתה בוחר מה ליירט על בסיס פוליגון ההגנה, מה שהגדרת כחיוני יותר", הסביר. "דיסקרימינציה זה שאתה מיירט את המטרה המסוכנת יותר, לא ביחס לאיפה זה ייפול. כלומר, אם מדובר בטיל מתפצל או טיל גרעיני למשל. יש דרכים מודיעיניות ומכ"מיות לעשות הבחנה בין המטרות בשמיים".
מיירט כיפת ברזל משוגר לעבר כטב"ם
(צילום: דובר צה"ל, ניר בן יוסף)
בישראל, תיאר, הסלקטיביות מאוד מאוד פרטנית. כלומר מערכות ההגנה מסמנות פוליגונים מדויקים על שטחים בנויים. האמריקנים, מנגד, מסמנים סלקטיביות בצורה הרבה יותר גסה. "יכול להיות שהם החליטו לאור הידלדלות המלאים לרדת רזולוציה בסלקטיביות, לאמץ רזולוציית הבחנה בין שטחים חיוניים לאחרים שהיא הרבה יותר קפדנית מאשר בעבר", ציין. "אולי זה מסביר חלק מהפגיעות בתשתיות במפרץ".
עם זאת, הוא ציין כי המלחמה במפרץ מעידה על כך שלא מדובר רק בעניין של מיירטים. "כשפוגעים בבסיס אמריקני בירדן ויש הרוגים אז כנראה נפגע בניין שבטוח היה בתוך פוליגון הגנה שנחשב חיוני", אמר. הוא הסביר זאת והוסיף כי "אנחנו יודעים שבמלחמה נפגעו גם מכ"מים, כלומר האיראנים לא סתם משגרים טילים למטרות. איראן מנתחת את מערכות ההגנה האוויריות ומנסה לפגוע - וכנראה שגם מצליחה - בנכסים חיוניים של מערכת ההגנה האווירית, ואז האפקטיביות של המערכת יורדת.
"זה כבר לא קשור רק למלאי מיירטים. יכול להיות שהם מצליחים לייצר גם מאפייני טיסה של הטילים שלהם שמאתגרים יותר את מערכת היירוט, ואז בכלל זה סוג של בעיה שמכפילה את עצמה", הוסיף. הוא הסביר כי אחד הפתרונות מול בעיה של דיוק זה לשגר שני מיירטים על כל טיל, אך ציין כי קשה לעשות זאת כשהמלאי דל.
איך זה ישפיע על אירופה וישראל?
תא"ל (במיל') אורטל הסביר כי עבור האמריקנים, מלאי המיירטים לא נוגע רק למזרח התיכון. "השמיכה הקצרה שלהם היא רגע האם אני מעביר את הקו האדום האסטרטגי שלי מהזירה העיקרית שלי שהיא מול סין? לא סתם הפסיקו להעביר לאוקראינה פטריוטים", אמר. "זה כמובן ישפיע גם על ישראל, כי ארה"ב נשאה בנטל הגנה משמעותי על ישראל".
על פי הערכות מאפריל: ארה"ב השתמשה כבר ביותר מ-1,200 מיירטי פטריוט
(צילום: צבא ארה"ב, AFP / HANDOUT / DVIDS / US ARMY)
על רקע הדיווחים שמערכות הגנה אוויריות של ישראל נפרסו במדינות במפרץ, הדגיש כי "התעשיות הביטחוניות שלנו הן נכס כל כך חשוב - ואין דילמה - הן עובדות קודם כל בשבילנו". לדבריו, "במלחמה גם מצליחים להחזיר לארץ נשק שמכרנו לאחרים, באמצעות הבטחה שנחזיר להם אחר כך. כנראה לא נחזיר סוללה מהמפרץ, אבל בטח שהמיירטים החדשים לא ילכו למקום אחר אם אנחנו צריכים אותם. כיפת ברזל צריך להזכיר מתמודדת עם טווח קצר, וזה לא מה שחסר לנו בהתמודדות מול איראן, לכן זה סיפור משני באירוע".
ומה אם המלחמה תתחדש בכל הכוח?
במקרה של חידוש הלחימה בעצימות גבוהה, העריך תא"ל (במיל') אורטל, "ההגנה על מדינות המפרץ תהיה הרבה פחות בזבזנית". הוא ציין כי ניתן להניח שמדינות המפרץ כבר ביקשו מאוקראינה רחפני יירוט כדי להתמודד לפחות עם ה"שאהדים", והסביר: "גם אנחנו עם כיפת ברזל מיירטים כטב"מים כי אין משהו אחר. כטב"ם שמגיע מלבנון או מעיראק הוא זול בסדרי גודל מכיפת ברזל - ואחריו מגיעים אין סוף ממנו. קל וחומר שעושים את זה עם פטריוט במפרץ. אני מניח שעכשיו יש יותר שיטות אוקראיניות זולות לפחות לכטב"מים".
לצד זאת, הוא העריך כי האמריקנים גם יעשו עכשיו יותר סלקטיביות ביירוטים. "למרות זאת, אין פתרון אחר כרגע לטילים הבליסטיים - ובדגש לכמות העצומה של טילים קצרי טווח שזה מה שקורה במפרץ", אמר. "הפטריוטים יישאו במרכז הנטל, וגם כיפת ברזל שנפרסה שם על פי דיווחים במהלך המלחמה. כיפת ברזל למדה לקלוט גם טילים בליסטיים לטווח בינוני והיא פתרון טוב ביכולת".
לסיכום אמר תא"ל (במיל') אורטל כי "ראינו כבר בסוף הסיבוב הקודם לפני הפסקת האש באפריל שהאפקטיביות של ההגנה גם כאן בארץ פחתה. יותר קשה ליירט את הטילים המתפצלים וצריך להוציא יותר מיירטים. כשנחזור לסיבוב הבא, נראה שהאיראנים למדו הרבה יותר טוב את כל מערכות ההגנה באזור - לרבות את שלנו. באופן יחסי, יותר קל לתוקף להקשות על מערכות ההגנה במעגלי הסתגלות קצרים מאשר למערכות ההגנה להסתגל בחזרה. כלומר, יותר קל לעשות התאמות בטילים תוקפים איראניים מאשר להתאים מיירט לדבר כזה".
