נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הניח בצד, לפחות לעת עתה, את התוכניות להסלמה דרמטית במתקפה הצבאית נגד איראן. לפי דיווח הלילה (בין שבת לראשון) ב"ניו יורק טיימס", אחת הסיבות המרכזיות להחלטה היא החשש כי חידוש התקיפות הנרחבות יוביל לתגובה איראנית עוצמתית - וירוקן באופן מסוכן את מלאי טילי הפטריוט ואמצעי היירוט האחרים שעומדים לרשות הכוחות האמריקניים במזרח התיכון.
ההחלטה התקבלה לאחר שטראמפ נועד ביום שישי עם יועציו הבכירים ועם חברים בכירים בקבינט, כך מסרו שני גורמים שתודרכו על תוכן הדיון. לפי הדיווח רק מעטים בסביבתו הקרובה של הנשיא, אם בכלל, סברו כי יהיה זה נבון לפתוח כעת במערכה רחבה יותר.
החשש מפני הידלדלות המיירטים הוא רק אחד מהשיקולים שמטרידים את הממשל. יועציו של טראמפ חוששים גם מהתרחבות המלחמה במזרח התיכון, מפגיעה ביחסים עם מדינות המפרץ החשופות לתקיפות איראניות, ממשבר כלכלי עולמי ומעלייה נוספת במחירי האנרגיה - וכן מהחמרתם של משברי הפליטים באזור.
במרכז הדיונים הסגורים בוושינגטון עמד מלאי המיירטים המצטמצם של הפנטגון. המערכות האמריקניות נדרשו בשבועות האחרונים להתמודד עם מטחים כבדים של טילים בליסטיים וכטב"מים איראניים לעבר בסיסים בירדן, בכוויית, בבחריין ובאיחוד האמירויות. לדברי גורם אמריקני בכיר, המחיר של כשל במערכי ההגנה התברר בסוף השבוע שעבר, כשחיילים של ארה"ב נהרגו בירדן לאחר שטיל בליסטי הצליח לחדור את מערך ההגנה האווירית במהלך מטח איראני משולב של טילים וכטב"מים.
הרמטכ"ל קיין. הזהיר בשיחות סגורות מפני חידוש הלחימה הנרחבת נגד איראן
(צילום: Anna Moneymaker/Getty Images/AFP)
יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הזהיר בשיחות סגורות כי הצבא מסוגל אמנם לחדש את הלחימה הנרחבת נגד איראן - אך מהלך כזה עלול לדלדל באופן מסוכן את מספר המיירטים הזמינים לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), האחראי על הפעילות הצבאית במזרח התיכון. דוברו של קיין סירב להתייחס לעצות שהעניק לנשיא. לפי הערכות פנימיות של משרד ההגנה האמריקני שפורסמו כבר בחודש אפריל, ארה"ב השתמשה במהלך המלחמה ביותר מ-1,200 מיירטי פטריוט, שמחירו של כל אחד מהם עולה על ארבעה מיליון דולר. כבר אז הוגדר מצב המלאים כמדאיג, ולפי גורמי צבא הוא החמיר מאז באופן משמעותי.
קמפיין הפצצות אמריקני נרחב היה צפוי לגרור תגובה איראנית קשה יותר נגד הבסיסים האמריקניים ונגד בעלות בריתה של וושינגטון באזור - ולהטיל עומס נוסף על מערכות ההגנה האווירית. הממשל חושש כי ככל שייעשה שימוש ביותר מיירטים במזרח התיכון, כך תיפגע יכולתה של ארה"ב להתמודד עם משברים נוספים בזירות אחרות בעולם.
רק שעות לפני הדיון ביום שישי נשמע טראמפ תקיף בהרבה. "תראו, אנחנו דרוכים ומוכנים", אמר לכתבים. "אנחנו מוכנים לצאת לדרך, אבל אנחנו מדברים איתם, אז אולי תהיה נקודת מפנה ואולי לא". בריאיון לאתר Axios ביום חמישי אמר הנשיא כי הוא שוקל "מתקפה מסיבית, גדולה יותר מכל מה שהיה קודם". לדבריו, "אני קרוב לקבל החלטה. אנחנו ערוכים לחלוטין לכך".
טראמפ, אתמול בלילה: "מוקדם מדי לעסקה עם איראן, אבל אני מוכן להקשיב"
גם הפנטגון נערך בימים האחרונים לאפשרות של הסלמה. כוחות נוספים, אמצעי לחימה ואספקה הועברו למזרח התיכון, ובכירים צבאיים העריכו כי טראמפ נוטה לאשר את השלב הראשון בקמפיין הפצצות רב-שלבי. התוכנית נועדה לפגוע במכ"מים לאורך החוף האיראני, במשגרי טילים נגד ספינות, בצי סירות התקיפה הקטנות ובאתרים נוספים שלפי הפנטגון שימשו לפגיעה בספינות מסחריות שעברו במצר הורמוז. על הפרק נשקלו גם תקיפות מוגברות נגד מתקני אנרגיה ואתרי גרעין, בהם המתקן המכונה "הר המכוש".
הצבא האמריקני כבר פגע או הרס מספר גדל והולך של גשרי רכבת באיראן. הגשרים משמשים גם אזרחים, אך לדברי וושינגטון מאפשרים לצבא האיראני להעביר ציוד ואספקה לאזור החוף הדרומי ולקרבת מצר הורמוז. אלא שעד יום שישי בלילה נראה כי טראמפ השתכנע, לפחות באופן זמני, להקפיא את התוכנית הגדולה. לפי הדיווח, אחד השיקולים שהכריעו היה הערכת יועציו הצבאיים כי המחיר ההגנתי של ההסלמה עלול להיות גבוה מדי.
לאחר 13 לילות רצופים של תקיפות אמריקניות באיראן, צבא ארה"ב לא הודיע בלילה הקודם על תקיפות נוספות. בכך נרשמה לראשונה זה כשבועיים ירידה מסוימת בעצימות הלחימה הישירה בין המדינות. עם זאת, המתיחות באזור נותרה גבוהה, ובתימן התחדשו העימותים בין כוחות הנתמכים בידי סעודיה לבין המורדים החות'ים הנתמכים בידי טהרן.
לפי הדיווח, טראמפ מתלבט כיצד להמשיך במלחמה שנמשכת כבר כמעט חמישה חודשים, ובעיקר כיצד לפתוח מחדש את מצר הורמוז לתנועה סדירה. מחירי הדלק שבו לעלות בעקבות התחדשות הקרבות בשבועיים האחרונים, בעוד המאמצים הדיפלומטיים נקלעו למבוי סתום. גם סבב התקיפות האמריקני הנרחב האחרון לא הצליח, ככל הנראה, להרתיע את איראן מבחינה צבאית.
גורם אמריקני בכיר אף הביע ספק כי חידוש המערכה הגדולה יחזיר את טהרן לשולחן המשא ומתן. לדבריו, התקיפות עלולות להשיג את התוצאה ההפוכה מזו שאליה מכוונת וושינגטון: הן מסייעות למשטר האיראני לאחד את הציבור ואת מוקדי הכוח השונים סביב איום חיצוני, ומאפשרות למנהיגי המדינה להסיט את תשומת הלב מהקשיים הפנימיים.
דובר הבית הלבן סטיבן צ'ונג אמר ל"ניו יורק טיימס" כי טראמפ "היה עקבי תמיד באמירתו שהוא מעדיף פתרון דיפלומטי", אך הדגיש כי הנשיא "שומר לעצמו את כל האפשרויות אם איראן תמשיך בפעילות הטרור במצר הורמוז או נגד בעלות בריתה של ארה"ב". לדבריו, לאחר הסנקציות הכבדות והתקיפות החוזרות ונשנות, "יהיה זה חכם מצד איראן לפעול להשגת הסכם במשא ומתן. אחרת, הם יודעים מה יקרה".
החלופה של קושנר: לחץ ממושך ומשא ומתן
כמה מיועציו של טראמפ, בהם חתנו ג'ארד קושנר, סבורים כי קיימת חלופה מסוכנת פחות: להימנע ממערכה אווירית רחבה, לחדש את המשא ומתן ולהפעיל לחץ כלכלי מתמשך על איראן. עם זאת, לא ברור אם מתקיימות כעת שיחות כלשהן בין הצדדים, ואם ניתן להתגבר על המחלוקות הפנימיות בצמרת האיראנית בשאלה האם לחתור להסכם עם ארה"ב.
קושנר. מעדיף להימנע ממערכה אווירית רחבה, לחדש את המשא ומתן ולהפעיל לחץ כלכלי מתמשך על איראן
(צילום: CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הפסקת האש השברירית ומזכר ההבנות שנועדו להחזיר את וושינגטון וטהרן למשא ומתן על הסכם ארוך טווח למניעת התגרענות קרסו. איראן הצליחה לחדש חלק ממשלוחי הנפט שלה לאחר חתימת המזכר באמצע יוני, בעיקר לסין, וכמויות גדולות מהנפט הזה מועברות ליעדן רק כעת.
המצור הימי שארה"ב הטילה מחדש על כלי שיט המנסים להיכנס לנמלים איראניים או לצאת מהם השיג עד כה תוצאות מעורבות. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט טען השבוע כי סין צמצמה את רכישות הנפט הגולמי מאיראן בכ-40% בחודשים האחרונים, ובכך פגעה באופן ניכר בהכנסותיה של טהרן. ביום שישי הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על תשע חברות וארבעה בני אדם המשתייכים לרשת העסקית של איש הכספים האיראני באבק זנג'אני, שכבר נתון לסנקציות אמריקניות.
למרות הקפאת תוכנית התקיפה הגדולה, הממשל מדגיש כי האפשרות הצבאית נותרה על השולחן. ההכרעה עשויה להשתנות במהירות אם איראן תגביר את התקיפות נגד כוחות אמריקניים, תפגע שוב בספינות במצר הורמוז או תתקוף את בעלות בריתה של וושינגטון במפרץ.
