במשך תשע שנים צעדה רובי לאמה לאורך הכבישים החשוכים של העיר הטאודה שבמרכז נפאל כדי לאתר עובדי מין, לשוחח איתם ולשכנע אותם להיבדק ל-HIV. היא חילקה קונדומים, הפנתה לטיפול וליוותה אנשים שנדחקו לשולי החברה. כיום היא חוזרת לאותו כביש כמעט מדי לילה - אלא שהפעם היא אינה מגיעה כעובדת סיוע, אלא כדי לחפש לקוחות בעצמה.
לאמה, טרנסג'נדרית שעבדה בארגון Friends Hetauda, היא אחת מכ-100 עובדי ועובדות סיוע מקהילת הלהט"ב בנפאל שנאלצו לעבור לעבוד במין בעקבות החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקצץ את תקציבי הסיוע האמריקני למדינות זרות. רבים מהם הקדישו שנים למאבק ב-HIV, אך לאחר שאיבדו את משכורתם ולא הצליחו למצוא עבודה אחרת, נותרו לדבריהם מול ברירה אכזרית: למכור את גופם - או להישאר רעבים.
ארגון Friends Hetauda הפעיל שירותי בדיקות, ייעוץ ומניעה עבור הקהילה הגאה באזור. במשרדים שבהם עבדו לאמה וחבריה עדיין נמצאים מחשבים שעליהם מדבקות של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, USAID. מכלי חלוקת הקונדומים תלויים כעת ריקים, והמחשבים מונחים ללא שימוש על שולחנות נטושים. הפעילות נעצרה לאחר שטראמפ הקפיא כאמור את המימון לסוכנות בתחילת 2025, ובהמשך פירק אותה כחלק מהצמצום הנרחב בסיוע החוץ של ארה"ב.
הפגיעה לא הוגבלה לארגון אחד. על פי הערכות שפורסמו בכתבה נרחבת של סוכנות הידיעות AP, יותר מ-281 אלף משרות בתחום הסיוע אבדו ברחבי העולם בעקבות פירוק USAID - ורק כ-23 אלף מהן היו של עובדים אמריקנים. בנפאל לבדה איבדו את עבודתם לפי ההערכות כ-35 אלף עובדי סיוע, במדינה שגם לפני כן סבלה מאבטלה גבוהה וממחסור באפשרויות תעסוקה.
עבור עובדים טרנסג'נדרים, האפשרויות היו מצומצמות עוד יותר. רבים סיפרו כי בילו חודשים בחיפוש אחר עבודה, אך נדחו ברגע שהגיעו לריאיון והמעסיקים הבחינו בזהותם המגדרית. לאמה סיפרה כי התקבלה לכאורה לכמה משרות ברשויות המקומיות, אך ההצעות בוטלו לאחר שהגיעה למקום. כשהחסכונות נגמרו, היא החלה לדלג על ארוחות ולא הצליחה עוד לשלם שכר דירה או לרכוש תרופות.
טראמפ קיצץ, בעולם משלמים את המחיר
(צילום: Kevin Dietsch / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
מתקן קונדומים ריק תלוי מחוץ למשרד USAID בקטמנדו, בירת נפאל
(צילום: AP Photo/Bram Janssen)
המציאות הזאת בולטת במיוחד על רקע ההתקדמות המשפטית שרשמה נפאל בשנים האחרונות. החוקה שאומצה ב-2015 אוסרת אפליה על בסיס נטייה מינית, והמדינה הייתה מהראשונות באסיה שאפשרו רישום נישואים חד-מיניים. אלא שההכרה בחוק עדיין אינה מתורגמת לשוויון בשוק העבודה: לפי פעילי הקהילה, לטרנסג'נדרים שחיים בגלוי כמעט שאין אפשרויות תעסוקה חוקיות מחוץ לארגוני הסיוע.
לפני הקיצוצים הרוויחה לאמה כ-30 אלף רופי נפאלי בחודש, כ-200 דולר - סכום שאפשר לה לשכור חדר קטן ולחיות באופן עצמאי. בפברואר 2025 נמסר לה כי המימון נעלם. מתוך 17 עובדי הארגון המקומי, היא ו-13 נוספים פוטרו. לאחר חודשים ללא הכנסה היא התלבשה לראשונה לקראת יציאה לכביש, ישבה בביתה במשך שעות ולא הצליחה להביא את עצמה לצאת. רק סמוך לחצות ירדה לרחוב. הלקוח הראשון הבטיח לשלם לה 1,000 רופי, אך בסיום נתן לה 700 בלבד - כ־4.5 דולר.
בלילות עמוסים יותר היא עשויה להרוויח כ-1,600 רופי (10.5 דולר), מחמישה לקוחות. בלילות אחרים היא חוזרת הביתה ללא כסף. לדבריה, היא מודעת לסכנות בדרך שבה נאלצה לבחור, אך ללא מקור מימון חדש אינה רואה כיצד תוכל לעזוב אותה.
הותקפו, נאנסו ונדרשו לוותר על קונדומים
המחיר אינו רק כלכלי. AP ראיינה 15 עובדי סיוע לשעבר שעברו לעבוד במין, וכמעט כולם סיפרו שחוו אלימות - לרבות מקרי אונס קבוצתי. כמה מהם נאלצו לקיים יחסי מין ללא קונדום לאחר שלקוחות איימו עליהם או סירבו לשלם. פרינסי טמאנג סיפרה שהוכתה בידי לקוחות וכי היא חוששת שתידבק ב-HIV, דווקא לאחר ששנים פעלה למניעת המחלה.
פרינסי טמאנג. חוששת שתידבק ב-HIV, לאחר ששנים פעלה למניעת המחלה
(צילום: AP Photo/Bram Janssen)
נאנסה בידי לפחות שמונה גברים. סוג'אטה צ'אודרי
(צילום: AP Photo/Bram Janssen)
סוג'טה צ'אודרי עבדה במשך 11 שנים במניעת HIV. כיום היא מנסה להשתמש בידע שצברה כדי להסביר ללקוחות את הסכנות שביחסים לא מוגנים, אך לא תמיד מצליחה לשכנע אותם. היא כבר נדבקה בעגבת. באחד הלילות נלקחה יחד עם חברה למקום שבו המתינו יותר מעשרה גברים, ולדבריה נאנסה בידי לפחות שמונה מהם.
ברשה מגאר עבדה 16 שנה כמדריכה, אוספת נתונים ואשת שטח בארגון. כחודשיים לאחר שעברה לעבוד במין, שני חיילים לקחו אותה לאזור מיוער ואנסו אותה באיומי אקדח. בהרטי ת'אפה סיפרה כי כבר בלילה הראשון לעבודתה אספו אותה שני תיירים והובילו אותה לבית הארחה, שבו המתינו עוד שמונה גברים שיכורים. היא הוכתה ונאנסה, ונמלטה מהמקום בבגדים קרועים ובגוף מכוסה שריטות.
לדבריהן, גם המשטרה אינה בהכרח מקור להגנה. עובדות המין מתארות פשיטות ליליות, מכות באלות ומעצרים. אחרות נמנעות מלדווח על התקיפות מחשש ליחס מפלה או לחשיפת עיסוקן בפני בני משפחותיהן. רבות ממשיכות לפרנס הורים וקרובים, שאינם יודעים כיצד הן משיגות את הכסף.
המרפאות נסגרו, התרופות נעלמו
הקיצוצים יצרו גם סכנה בריאותית רחבה יותר. ארגון Blue Diamond Society, שאיגד ארגונים שסיפקו שירותים לקהילה הגאה, קיבל כ-85% מתקציבו מ-USAID. הוא הפעיל 20 מרפאות ברחבי נפאל, שבהן חולקו תרופות אנטי-רטרו-ויראליות לנשאי HIV, לצד PrEP - טיפול מניעתי שניתן למי שאינם נשאים ומפחית באופן משמעותי את הסיכון להידבקות.
עובדת מין טרנסג'נדרית עומדת ליד כביש סואן ומחכה ללקוחות שייגשו אליה בהטאודה. "גם המשטרה אינה בהכרח מקור להגנה"
(צילום: AP Photo/Bram Janssen)
ברשה מגר. נאנסה על ידי חיילים באיומי אקדח
(צילום: AP Photo/Bram Janssen)
בעקבות הפסקת המימון איבדו 262 מתוך 350 עובדי הארגון את עבודתם, ויותר מ-1,200 מטופלים נותקו מהגישה ל-PrEP. גם בדיקות חינם וחלוקת קונדומים וחומרי סיכה צומצמו או הופסקו. לפי מנהלת הארגון, בין 35% ל-45% מהעובדים שפוטרו עברו לעבוד במין. חלוקת PrEP הופסקה כמעט לחלוטין, וכעת התרופה נותרה זמינה בעיקר לנשים בהיריון ולנשים מניקות - בעוד קבוצות המצויות בסיכון מוגבר להידבקות נותרו ללא הגנה.
אחת מ-15 עובדות הסיוע לשעבר שרואיינו לכתבה היא נשאית HIV, שסיפרה כי היא חיה בפחד שתעביר את הנגיף ללקוחות, אך למרות זאת יוצאת לרחוב כמעט מדי לילה כדי שלא לגווע ברעב. חלק מהטרנסג'נדרים החיים עם HIV הפסיקו לקחת את התרופות שלהם, בין השאר בגלל פחד מאפליה בבתי החולים. במקביל, מחירם של קונדומים וחומרי סיכה גבוה עבור מי שאיבדו את הכנסתם. השילוב בין הפסקת שירותי המניעה, העלייה במספר עובדי המין וקיום יחסים ללא הגנה מעורר חשש להתפרצות מחודשת של הנגיף.
מנהל המרכז הלאומי למאבק באיידס ובמחלות מין בנפאל הזהיר כי מדובר בסיכון שאינו נעצר בגבולות המדינה. לנפאל גבול פתוח עם הודו, ורבים מאזרחיה עובדים או לומדים בחו"ל. לדבריו, התפשטות מחודשת של HIV במדינה עלולה להפוך לבעיה אזורית ואף עולמית. במקביל, נתוני האו"ם מצביעים על ירידה של 22% בהיקף בדיקות ה-HIV במדינות בעלות שיעורי הידבקות גבוהים, ועל קיצוץ של יותר מ-90% במימון קונדומים בחלק מהמקומות.
בהרטי ת'אפה. "במשפחה לא יודעים מאיפה אני משיגה את הכסף"
(צילום: AP Photo/Bram Janssen)
המשבר בנפאל הוא כאמור רק חלק מפגיעה עולמית רחבה הרבה יותר. דוח שפורסם השבוע מצא כי השינויים בתוכניות הסיוע האמריקניות הובילו לסגירתם של יותר מ-1,700 מרפאות, מרכזי סיוע ואתרי טיפול ולאובדן יותר מ-16 אלף משרות מלאות. לפי נתוני תוכנית PEPFAR, יוזמה אמריקנית גלובלית שנועדה להילחם במגפת האיידס בעולם, ההוצאה על מניעת HIV צנחה ב-51% בתוך שנה, והשירותים שנפגעו במיוחד היו אלה שיועדו לעובדי מין, טרנסג'נדרים ואוכלוסיות נוספות הנמצאות בסיכון מוגבר.
מחלקת המדינה האמריקנית מסרה בתגובה ל-AP כי ממשל טראמפ עיצב מחדש את תוכניות הסיוע כדי להתמקד ביעילות, באפקטיביות ובשותפות. עוד טענה מחלקת המדינה כי ארה"ב ממשיכה להוציא יותר מכל מדינה אחרת על סיוע בריאותי והומניטרי, וקראה למדינות אחרות להשתתף יותר בנטל.
אולם עבור העובדות שנותרו בכבישים החשוכים של הטאודה, הדיון על יעילות תקציבית נראה רחוק. אשיקה טמאנג, שעבדה 16 שנה בתחום מניעת ה-HIV, פוגשת כיום בלילות את אותם עובדי מין שבעבר הגיעו אליה לקבל עזרה. פעם, הסבירה, פגשה אותם במהלך היום במסגרת עבודתה. עכשיו היא עומדת לצדם בחושך, ממתינה לאותם לקוחות ומנסה לשרוד.
