בדרג המדיני בירושלים ובמערכת הביטחון מתקשים כרגע להבין לאן מועדות פניו של נשיא ארה"ב טראמפ במלחמה באיראן. גורמי ההערכה ציינו אתמול (יום רביעי) בישיבה של הקבינט המצומצם כי למעשה קיימים שלושה תרחישים אפשריים שנשיא ארה"ב מתכוון אליהם.
התרחיש הראשון הוא שטראמפ אכן מאמין שהושג ניצחון על איראן, וכי הגיעה השעה לסיים את המלחמה ולשוחח עם גורמי שלטון חדשים שעדיין מתבססים באיראן - בהובלת משמרות המהפכה. לפי תרחיש זה, טראמפ מאמין שלמשטר הנוכחי, למרות שהוא מובל על-ידי מפקדי משמרות המהפכה, יש מספיק אינטרסים להגיע להפסקת אש ולהסכם על פי דרישות ארה"ב: בשלב ראשון הסכם מסגרת, ובשלב שני הסכם מפורט שבו יענו מרבית 15 הדרישות האמריקניות.
טראמפ: איראן מתחננת לעשות עסקה. הם מנהלי מו"מ מצוינים
(צילום: רויטרס )
התרחיש השני שמשרטטת קהיליית המודיעין הוא שטראמפ חושב שעדיין הוא לא השיג את "תמונת הניצחון" שהוא שואף אליה (למשל, פתיחת מצר הורמוז לשייט בלי הגבלות ובלי שליטה איראנית, כמו שהיה לפני המלחמה, או הוצאת האורניום המועשר ל-60% משטח איראן), אך הוא צריך כשבועיים לצבירת הכוחות הדרושים לכך, ולהכנתם למבצע, ולכן הוא רוצה לקנות זמן.
לשם כך הוא מפזר לתקשורת רטוריקה מתרברבת ("אנחנו מנצחים") ומפייסת, שהיא מעורפלת ומטעה במכוון, שתכליתה היא לא רק להשיג ירידה במחירי הנפט והפסקת הפגיעות האיראניות במדינות המפרץ הערביות, אלא לאפשר לפנטגון לצבור כוחות למבצע אחרון שיסיים את המלחמה בהכרעה חד-משמעית עבור ארה"ב, ויכריח את משמרות המהפכה לשאת ולתת מתוך עמדת נחיתות.
בפנטגון וב-CENTCOM (פיקוד מרכז של צבא ארה"ב) זקוקים לעוד כשבועיים כדי לצבור באזור כ-4,500 אנשי מארינס וכ-3,000 לוחמי הדיוויזיה המוטסת 82, וכן כדי להחזיר לאזור את נושאת המטוסים ג'רלד פורד, אחרי שעברה עבודות תחזוקה דחופות הנערכות בה כעת בנמל סודה שבאי כרתים. לכל זה יידרשו כשבועיים, ולאחר מכן צריך להתאמן על מודלים כדי לבצע את המהלכים שהפנטגון ו-CENTCOM מתכננים.
התרחיש השלישי הוא טראמפ מנסה, באמצעות מאמצי הפיוס שלו עם איראן כביכול, לזרוע מחלוקות בין מקבלי ההחלטות בטהרן - שעדיין מבולבלים והמומים מעריפת הראשים הסיטונית בשורותיהם, ויש ביניהם חילוקי דעות אישיים וסיעתיים. את ההנהגה החדשה שתפסה את שורות המחוסלים הוא מגדיר כ"שינוי משטר".
עם זאת, מציינים גורמי ההערכה שהמנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי מגלה סימנים שהוא מעורב בקבלת ההחלטות. הוא שולח הנחיות כלליות ומדבר עם ראשי משמרות המהפכה, למרות שאינו מראה את פניו בציבור.
7 צפייה בגלריה
תמונתו של המנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי בשוק בטהרן
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
באופן כללי, השלטון האיראני עדיין לא התגבש למבנה היררכי מסודר, אבל מגלה בינתיים כושר עמידה ופעולה. מתקבלות בו החלטות בהתאם לקו הקיצוני של הנהגת משמרות המהפיכה והפוליטיקאים המקורבים אליהם, וזה ניכר בהכרזות המתריסות של בכיריו, כולל מי שארה"ב מקווה לשאת ולתת עימו, יו"ר הפרלמנט (המג'לס) מוחמד באקר קאליבאף.
הסיבה לעלייה בשיגורים לישראל
כמו כן, האיראנים ממשיכים לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל כדי להתיש אותנו. ביומיים האחרונים הם משגרים פחות טילים ביממה, לעיתים פחות מעשרה. הם מגבירים את השיגורים בשתי סיטואציות: האחת, כשמזג האוויר ותנאים אחרים מקשים על גילוי המשגרים כשהם יוצאים מהמחסות, או כשישראל פוגעת בצורה אנושה בצמרת משמרות המהפכה.
מה שגרם לשיגורים התכופים החל מיום חמישי בבוקר הוא כנראה חיסול מפקד חיל הים של משמרות המהפכה עלי רזא תנגסירי, יחד עם מפקד המודיעין הימי שלו ורבים מאנשי מטהו. החיסול התבצע במפקדת חיל הים של משמרות המהפכה בנמל בנדר עבאס, שהוא נמל הסחורות הראשי של איראן. הוא ממוקם בחוף האיראני, באמצע מצר הורמוז, ומשם התנהלו רב פעולות הכוח הימי של משמרות המהפכה לחסימת מצר הורמוז.
תקיפת "עריפה" מדויקת בנמל בנדר עבאס, ששטחו עצום, מצריכה לא רק מודיעין מדויק (כולל מודיעין אנושי) אלא גם שמטוסי חיל האוויר והכטב"מים של ישראל יטוסו למרחק של יותר מ-2,000 ק"מ, וכן תיאום הדוק עם האמריקנים שהאחריות לפעולה באזור זה היא שלהם. כשמדובר בחיסולים, האמריקנים יודעים להעריך את היתרונות שיש לישראל בהשגת המודיעין הדרוש, בשיטות פעולה וביכולת לייצר את המעטפת האווירית הנחוצה בחלון הזמן הרלוונטי. אבל מי שיפיק את מירב התועלת מחיסולו של תנגריסי הם האמריקנים.
זוהי תמצית תמונת המצב ביחס לאיראן כפי שהשתקפה בדיוני הקבינט המצומצם בליל רביעי. בקהיליית המודיעין מעריכים שטראמפ עדיין לא החליט אם הוא רוצה לסיים את המלחמה בשבוע-שבועים הקרובים בערוץ המו"מ הדיפלומטי, או שהוא רוצה לסגור את המלחמה בהכרעה צבאית שתיתן לו "תמונת ניצחון" מובהקת ותוריד מהעץ את מקבלי ההחלטות הקיצוניים המנהלים כעת את העניינים בטהרן.
"האיראנים לא חטפו מספיק כדי להתפשר עם טראמפ"
בינתיים מתנהל "מו"מ על המו"מ", שבו האיראנים דוחים לחלוטין את דרישות ארה"ב ולכן לא היה מפגש ביום חמישי באיסלאמאבד בין סגן הנשיא ואנס לבין נציגים איראנים. ההערכה בישראל היא שאם האיראנים יסכימו לרוב מתוך 15 דרישותיה של ארה"ב, טראמפ יעדיף את הערוץ הדיפלומטי; לשם כך יגיעו תחילה להסכם מסגרת ואז תוכרז הפסקת אש לחודש. אבל אם האיראנים ימשיכו בקו הקיצוני שלהם, כולל הדרישות החצופות שהעמידו לאמריקנים - טראמפ ילך על הכרעה צבאית. בירושלים מעריכים שזו ההתפתחות היותר סבירה. למקרה זה מתכונן כעת הפנטגון שממשיך לצבור כוחות, לתכנן ולהתאמן למקרה שהשיחות יכשלו. בישראל מעריכים שיהיה נחוץ עוד מהלך צבאי עצים. המלחמה במקרה זה תימשך עוד כשלושה שבועות.
כפי שאמר גורם בכיר שמכיר היטב את המצב באיראן: "הם לא חטפו מספיק כדי להתפשר עם טראמפ. לכן חייבים להנחית עליהם לפחות עוד מכה אחת קשה, רצוי בתשתיות הלאומיות, שתשכנע אותם". הגורם מתכוון כנראה להנחתת מהלומה משותפת ישראלית-אמריקנית על מתקני אנרגיה ותחנות ייצור חשמל, ואולי גם סכרים. פגיעה במטרות האלו אמנם תגרום סבל רב לאוכלוסייה האיראנית ותגרום למשמרות המהפכה לשגר כל מה שיש לה נגד ישראל, נגד הבסיסים האמריקניים במזרח התיכון ונגד המפרציות, אבל היא תגרום לכך שהמשטר באיראן יבין שהוא לא יוכל לנהל את המדינה ולדאוג לצרכי האזרחים אחרי שהמלחמה תסתיים, מה שיאיים על שרידותו בטווח הארוך.
צריך לציין בהקשר זה שלפי שעה הנשיא טראמפ ויועציו, וגם מדינות המפרץ הערביות, מתנגדים נחרצות ל"מכת תשתיות" כזו שתונחת על איראן - אם בגלל משבר האנרגיה הצפוי אחרי מהלומה כזו ואם מפחד.
באשר לישראל, בישיבת הקבינט אתמול שררה תחושה שישראל נמצאת על הנתיב הנכון ומצליחה להשיג חלק ניכר ממטרות מלחמת "שאגת הארי", גם אם בינתיים משטר האייתולות באיראן לא יתמוטט סופית.
מדיווחי אמ"ן עולה שמה שהושג עד עכשיו, בעיקר השמדת מערך הייצור התעשייתי הצבאי באיראן, הוא בממדים עצומים - הרבה יותר מהרושם המתקבל בציבור. עובדה זו כשלעצמה היא שתיתן את התוצאות המקוות וביטחון לאורך זמן, עוד לפני שהמשטר באיראן יתמוטט סופית או יוחלף במשטר אחר.
באשר לשיגורי הטילים הבליסטיים – הם נמשכים בקצב נמוך יחסית של כעשרה ליממה, וכנראה יימשכו עד לסוף המלחמה. הם צברו כ-2,500 טילים ומאות משגרים לפני המלחמה ולכן יש להם עם מה לשגר. עם זאת חייבים לציין שמספר טילי המצרר שהם משגרים הולך וקטן. בהקשר זה ראש הממשלה נתניהו שם סוף-סוף קץ לוויכוח ולשמועות בדבר חלקו של המוסד בהישגי המלחמה. הוא ציין את "שיתוף הפעולה המצוין" בין צה"ל, ובעיקר אמ"ן, למוסד. ראש הממשלה הוסיף שאת כל המבצעים אמ"ן והמוסד עשו ביחד. גם הרמטכ"ל אמר ששיתוף הפעולה חסר תקדים ומביא תוצאות רבות.
גורם המצוי בנושא מעורבות המוסד במלחמה מציין שבניגוד ליחסים העכורים שהיו בין הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי לראש המוסד דדי ברנע, היחסים בין זמיר לברנע טובים במישור האישי ומצוינים במישור התפקודי. הם עבדו לפני ובעת המלחמה הנוכחית בתיאום הדוק, שכתוצאה ממנו יצאו לפועל מאות מבצעים שייצרו תוצאות שהיו בלתי אפשריות אלמלא היה אמון ושיתוף פעולה.
ראש המוסד והרמטכ"ל תכננו מתווה להפלת המשטר, נתניהו אישר
ביחס להפלת המשטר ציינו גורמים יודעי דבר שעוד לפני מלחמת "שאגת הארי" תכננו ראש המוסד והרמטכ"ל זמיר במשותף מתווה פעולה "להפלת המשטר באיראן", שקיבל את אישור ראש הממשלה. איש בקהיליית המודיעין הישראלית לא העריך שהפלת המשטר אפשרית בזמן המלחמה עצמה. "היו אנשים שקיוו שזה יקרה, אבל אלו היו ציפיות לא ריאליות", אמר הגורם הבכיר, שחשוב היה לו להזים פירסומים בעניין זה שהיו בתקשורת האמריקנית והישראלית.
בינתיים בישראל מגבירים מאוד את תקיפת מערך התעשיות הצבאיות האיראניות, ואת דיכוי מערך הטילים הבליסטיים, ומסייעים לארה"ב להכין את הקרקע למבצע הגדול שהנשיא האמריקני ירצה - אולי - להנחית על איראן כדי להכניע אותה סופית אם המו"מ יכשל.
האיראנים בינתיים מדברים בכפל לשון: באמצעי התקשורת בארצם הם משמיעים הכרזות נוקשות ומתריסות ומכריזים שהם מסרבים לנהל מו"מ, אבל סביר שבדו שיח שהם מנהלים ישירות עם האמריקנים, ועם המתווכות מאחורי הקלעים, עמדותיהם הרבה יותר גמישות ופחות קיצוניות. לנוכח התנהלות זו טראמפ מאיים: "האיראנים צריכים להתחיל להיות רציניים לפני שיהיה מאוחר מדי", ולזה הוא כנראה מתכוון.
הזירה הלבנונית: אלה מנופי הלחץ על חיזבאללה
באשר ללבנון, ישראל פועלת כדי להביא להתפרקות חיזבאללה כארגון ולפירוק הארגון מנשקו. הכוונה לעת עתה (לפחות עד לסיום המלחמה באיראן) היא להשיג זאת באמצעות הפעלת מנופי לחץ צבאי, חברתי, מדיני, כלכלי ולחץ סורי, ולא באמצעות תמרון עצים ישיר בכל שטחה של לבנון.
לעומת זאת, חיזבאללה רואה את עצמו נתון במלחמת קיום של להיות או לחדול. הוא רוצה לשרוד כארגון צבאי ולשמר את הלגיטימציה שלו בלבנון ובעדה השיעית, ולכן בכיריו מסירים את הכפפות: מטחי שיגורים כבדים וצפופים לצפון וגם למרכז בכל שעות היממה, ולוחמת גרילה עיקשת ומדממת נגד צוותי הקרב החטיבתיים של צה"ל המתקדמים צפונה לעבר ערוץ הליטאני.
בנוגע ללחץ הצבאי, צה"ל פועל ויפעל באזור הזה כדי להרחיק את הירי הישיר וסכנת הפשיטה על היישובים. הכוונה היא לפרז אותו מנוכחות פיזית של חיזבאללה, גם לא בבתים פרטיים שמהם חיזבאללה משגר חלק ניכר מהפצמ"רים והרקטות. כמו כן פועל צה"ל לפנות אוכלוסייה שיעית מהאזור שבין הליטאני לזהראני, כולל מאזור צור שממנו מתבצעים עיקר השיגורים.
גירוש האוכלוסייה יוצר לחץ כבד על חיזבאללה: כמיליון מאתיים אלף פליטים שיעים הם כעת נטל על ממשלת לבנון. בנוסף לכך, החזקה בקו הליטאני פשוט מנתקת את דרום לבנון מצפון לבנון, מה שיוצר לחץ פוליטי על ממשלת לבנון. צה"ל גם פועל מהאוויר באינטנסיביות באזורים אחרים של לבנון, בעיקר בדאחיה ובבקאע. בישראל תולים תקוות רבות בכך שלחץ האוכלוסייה השיעית הוא שיביא את חיזבאללה לבקש הפסקת אש בתנאים המקובלים על ישראל, שיכללו את פירוק חיזבאללה מנשקו.
ישראל לא תולה תקוות רבות בממשלת לבנון, למרות שבשבת האחרונה נשיא לבנון גוז'ף עאון נתן הוראות שעוררו בחיזבאללה תרעומת רבה עד כדי איום במלחמת אזרחים. ברגע האחרון, בתיווכו של נביה ברי, ראש ארגון אמ"ל השיעי ויו"ר הפרלמנט הלבנוני, נמנע עימות בנשק.
הלחץ הכלכלי מתבטא בהפצצת תחנות דלק המשמשות מקור למזומנים ולדלק מבצעי עבור חיזבאללה. מעניין במיוחד הוא הלחץ הסורי. אחמד א-שרע, שליט סוריה, "לוטש עיניים ללבנון", אומר גורם ישראלי בכיר, ומוסיף: "חיזבאללה מאוד חושש ממתקפת טנדרים של ג'יהאדיסטים סורים סונים על הכפרים והעיירות השיעיים בצפון ומרכז לבנון". כידוע, לסורים הסונים יש חשבון לסגור עם חיזבאללה עוד מהימים שהארגון נלחם בסוריה עבור משטר אסד".
בישראל סבורים שנפילת המשטר באיראן, או לפחות החלשתו, תביא באיטיות לקיצו של חיזבאללה, אם כי בעניין זה יש מומחים שסבורים שחיזבאללה מושרש ומבוסס מספיק בלבנון ובעולם כדי להחזיק מעמד באופן עצמאי גם אם לא יקבל סיוע מאיראן. הערכה זו אינה חסרת שחר; בנוסף הנסיון מלמד שהפעלת מנופי לחץ, במקום הכרעה צבאית ישירה, לרוב אינה משיגה תוצאות, ובטח לא בזמן הקצר. בצה"ל יודעים זאת, אבל כל עוד לבנון היא חזית משנית ואיראן היא העיקר אין כוונה לשנות את סדר העדיפויות האטסטרטגי. לכן אזרחי ישראל תושבי הצפון יאלצו לשהות עוד חודשים רבים בקרבת המרחבים המוגנים. אחרי המלחמה באיראן ייתכן שתבוצע פעולה נחרצת שתשיג הכרעה.
הפרעות בפלסטינים מרחיקות את הסיכוי לנורמליזציה
בחזית עזה אין עדיין חדש, אבל החזית שבה ישראל מפסידה את המערכה בימים אלה היא יהודה ושומרון: הפוגרומים שמבצעים טרוריסטים יהודים בפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון מקוממים לא רק את ראשי מדינות אירופה, אלא גם את הבית הלבן ומחלקת המדינה בוושינגטון. הנזק שהם גורמים הוא כפול ואפילו משולש. הם גורמים נזק תודעתי ומדיני, ומבססים את התדמית של ישראל כמדינה מצורעת שבקהילה הבינלאומית מטילים ספק בזכותה להתקיים ולהגן על עצמה. הם גם עלולים לגרום לתסיסה גוברת של הפלסטינים, ומה שהכי חמור - מרתקים כוחות סדיר ומילואים שאין למדינת ישראל, במאמץ לשמור על הסדר בגדה המערבית.
פעולות הפורעים גם מבדלות את יהודה ושומרון כשטח חסר משילות, שאיננו באמת קשור לשטח מדינת ישראל, והוא מהווה בעיה שהקהילה הבינלאומית צריכה לפתור אותה.
הפרעות בפלסטינים מרחיקות את הסיכוי לנורמליזציה עם מדינות ערב, כך שמכל הבחינות הפורעים/טרוריסטים היהודים פועלים גם נגד האינטרסים הנדל"ניים והמדיניים של הזרם האידיאולוגי המשיחי שבתוכו צמחו.
