מי שהתבוננו לאחרונה בתמונות מישיבות חגיגיות בכנסת, ברשימת ראשי המפלגות המתכוונים להתמודד בבחירות הבאות או במנהיגים שהתכנסו באמצע החודש בשארם א-שייח', יכלו להבחין בפערים בין דתות, תפיסות עולם ותרבויות שונות - אבל גם בדמיון אחד בולט לעין: היעדרותן המובהקת של נשים.
היום מציין העולם 25 שנים לאימוץ החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 - החלטת יסוד בתולדות המאבק לשוויון מגדרי, אשר יישומה רחוק מלהיות מובן מאליו.
מהי החלטה 1325?
החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם אשר התקבלה ב-31 באוקטובר 2000, קראה לראשונה לשלב נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, למתן הגנה מפני אלימות באזורי סכסוך ולהטמעת חווית החיים של נשים ושיקולים מגדריים בהתווית מדיניות ציבורית. היא מבוססת על ההכרה בכך שנשים הן קרבנות מרכזיות של סכסוכים אלימים, אך על פי רוב, כמעט אינן שותפות בקבלת ההחלטות הגורליות ביותר.
היום, רבע מאה לאחר שהעולם התחייב לקדם שלום וביטחון מתוך שוויון מגדרי, שהחלטה 1325 תהפוך לעוד ציון דרך סמלִי- על ממשלת ישראל לנסח וליישם תוכנית פעולה אמיתית, על פי עקרונות ההחלטה, לשלב נשים מכלל המגזרים בקבלת החלטות
מאז אימוצה, למעלה ממאה מדינות בעולם גיבשו תוכניות פעולה לאומיות ליישום ההחלטה בראייה אסטרטגית ארוכת טווח בתחומי בטחון, חינוך וייצוג למשל, ואכן, ברבות מהן השינוי מחלחל וניכר בייצוגי הנשים בפרלמנטים, בנשיאת תפקידים מקצועיים בכירים בתחומים מדיניים ובטחוניים ועוד.
היכן שיש ייצוג, סדרי העדיפויות מאוזנים יותר, יש שינוי.
ישראל: חקיקה ללא תוכנית פעולה
ישראל דווקא היתה חלוצה עולמית- היא היתה המדינה הראשונה בעולם ששילבה את עקרונות החלטה 1325 בחוק ובהמשך, בשנת 2014 אף התקבלה החלטת ממשלה לגבש תוכנית ממשלתית רחבה להטמעתה האפקטיבית בעבודת משרדי הממשלה.
אלא שמאז- כמעט לא קרה דבר.
החקיקה הזו נותרה ברובה על הנייר ובפועל ישראל - שבעבר הובילה בתחום - נשארה רחוק מאחור. היעדר מחויבות ממשלתית, תקציבים שלא הוקצו ותפיסה שממשיכה לראות בבטחון "תחום גברי", במקביל לתהליכים של שחיקת מוסדות דמוקרטיים, התחזקות גורמים שמרניים קיצוניים ודה-לגיטימציה לנוכחות נשים במרחב הציבורי- ישראל לא רק שנותרה מאחור, היא נסוגה לאחור:
בעלייה המדאיגה במקרי האלימות נגד נשים, העדר מוחלט- או מיעוט- בייצוגן שדה הפוליטי, הבטחוני, הכלכלי, פערי שכר מעמיקים וחקיקה שמאיימת להסיג לאחור את הישגי הנשים בעשורים האחרונים.
איילת רזין בית-אורהחברה האזרחית, ובפרט ארגוני נשים, מובילה מאבק ליישום משמעותי של ההחלטה, אך בהיעדר חוסר שיתוף פעולה ועניין ממסדי- המצב רק יחמיר.
היום, רבע מאה לאחר שהעולם התחייב לקדם שלום וביטחון מתוך שוויון מגדרי, שהחלטה 1325 תהפוך לעוד ציון דרך סמלִי- על ממשלת ישראל לנסח וליישם תוכנית פעולה אמיתית, על פי עקרונות ההחלטה, לשלב נשים מכלל המגזרים בקבלת החלטות, להגן עליהן מאלימות מגדרית במצבי קונפליקט, ולהפוך את השיוויון המגדרי מחזון, למציאות.
עו"ד איילת רזין בית אור, לשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, מנהלת 'קרן ניצן' לקידום נשים ושיוויון מגדרי
