שינוי משמעותי בפרשת מותו של החייל הבודד וויליאם שאקין: לאחר שמשפחתו ביקשה להביא אותו לקבורה בישראל וטענה כי המדינה לא העניקה לו את המענה שהיה זקוק לו לאחר שירותו, בצה”ל ערכו בחינה ראשונית של נסיבות המקרה וקבעו כי ייתכן קשר בין נסיבות מותו של שאקין לבין שירותו הצבאי.
בעקבות זאת פנה צה"ל למשפחה והציע לה מענה ייעודי, כולל נציגות צבאית בהלוויה שתיערך מחר (רביעי) בירושלים וליווי בתהליך הפנייה למשרד הביטחון לצורך בקשה להכרה בו כ"נספה עקב השירות". ההכרעה אם קיים קשר סיבתי בין מותו לשירותו הצבאי נתונה למשרד הביטחון. אם ייקבע קשר כזה, המשפחה תקבל קצבה חודשית ותהיה מלווה על-ידי משרד הביטחון לאורך השנים.
שאקין, חייל בודד בן 25 מניו יורק שלחם חודשים ארוכים בעזה במסגרת גדוד 13 של גולני, שם קץ לחייו לאחר שהתמודד עם פוסט טראומה בעקבות שירותו הקרבי. הוא עלה לישראל אחרי 7 באוקטובר, עזב את לימודיו באוניברסיטה והתגייס לצה"ל מתוך רצון לתרום ולהיות חלק. במהלך הלחימה איבד חברים, ולאחר שחזר לארצות הברית התקשה להתמודד עם מצבו הנפשי. הוריו ביקשו להביא אותו לקבורה בישראל, בהר הרצל, וטענו כי המדינה לא העניקה לו את המענה שהיה זקוק לו לאחר שחזר לבית משפחתו.
"דיברתי איתו לפני שבועיים-שלושה. הוא התנהג יחסית רגיל", סיפר אתמול חברו חיים מייזלש. "אמא שלו זיהתה משהו. היא ניסתה לתפוס אותו והוא לא ענה לה. היא הבינה שמשהו לא בסדר. היא הזמינה כוחות הצלה, ומצאו את הרכב שלו. פרצו לרכב ומצאו מכתב שבו היה כתוב בין היתר שהוא עשה הכל למען ההכלה והוא לא יכול להתמודד יותר, ואחרי זה מצאו את הגופה".
ההכרה בו כ"נספה עקב השירות", נמצאת בידי משרד הביטחון. וויליאם שאקין
חברה שלו אלנה סיפרה עליו: "הוא היה חייל מדהים, היה ממש גבוה וחזק והוא תמיד עשה הכול בצבא, אפילו כשהיה עייף או מותש. הוא רצה להקים עמותה שתעזור לחיילים בודדים להתגייס לצבא והוא ביקש ממני לעזור לו. במרץ כשנכנס ללבנון הוא אמר לי שהוא הולך למות. אמרתי לו שאם הוא חושב ככה אז שלא ילך. בלבנון הוא שלח לי הודעות שחבר שלו (סמ"ר טובאל ליפשיץ, נ"פ) נהרג ושהוא הולך למות גם. הוא אמר שהוא מת נפשית ושאין לו כלום בחיים יותר.
"לאחרונה הוא שלח לי הודעה שהוא מצטער שהוא מפחיד אותי, שהוא מתמודד עם פוסט טראומה ושהוא משתדל להיות בטוב. הוא עשה שירות סדיר ומיד לאחר מכן מילואים. הוא היה מאוד חם, חבר טוב ותמיד כשביקשתי עזרה הוא היה הראשון לעזור. מאוד רגיש. היה לו הרבה אנרגיות טובות ותמיד חשב על אחרים לפני עצמו. הוא חזר לניו יורק לא מזמן כי היה לו קשה לבד בארץ והוא לא הסתדר והוא לא קיבל עזרה".
הוריו כאמור ביקשו שייקבר בישראל בהר הרצל: "הם אומרים שהוא נפצע בצבא ולכן צריך להיקבר בחלקה בהר הרצל כחייל הגיבור שהיה", מסביר מייזלש. "הוא לא הוכר כפוסט טראומטי בזמן שירותו, כמו שהיה צריך, ולא קיבל ליווי או תמיכה מהמערכת בזמן אמת, ולכן הוא לא נשאר בארץ. בשביל שיכירו בו, ויוכל לקבל את מה שמגיע לו כלוחם, דרשו שיחזור לישראל ויהיה פה בזמן של הוועדות.
"אני רועד מהטראומה". ההתכתבויות של ווליאם עם מקורביו
"זה היה דורש ממנו להיות רחוק מהמשפחה וכל מערכת התמיכה שלו, שזה פשוט לא היה אפשרי", המשיך מייזלש. "בצבא לא היו מוכנים להכיר בו או לטפל בו מרחוק ואכן מנעו ממנו בעצם לקבל טיפולים כמו פסיכולוגים וקבוצות תמיכה. אולי אם היה מקבל את העזרה הזו, זה היה יכול למנוע את הטרגדיה".
בצה"ל אישרו את בחינת המקרה והמשך ההליך להכרתו של שאקין כ"נספה עקב השירות". בהודעה מטעמו נמסר: "בהתאם למתווה שנקבע במסגרת הוועדה בראשות אלוף (מיל') מוטי אלמוז, התקיימה בצה"ל בחינה ראשונית של נסיבות המקרה. בתום הבחינה, נמצא כי נסיבות מותו של וויליאם ז״ל עשויות להיות קשורות לשירותו הצבאי. כחלק מהמענה הייעודי, תנכח בהלווייתו של וויליאם ז"ל נציגות צבאית, לרבות מפקד יחידה מספיד ויונח על קברו זר מטעם יחידתו.
"כמו כן, המשפחה עודכנה כי ככל שתרצה, היא תלווה על ידי נציג צה״ל לצורך הכוונה וסיוע בפנייה למשרד הביטחון בבקשה להכרה בוויליאם ז"ל כ"נספה עקב השירות. ככל שהגורמים המוסמכים במשרד הביטחון ייקבעו כי מתקיים קשר סיבתי בין הפטירה לבין השירות הצבאי, תהיה המשפחה זכאית לכלל המענים הכלכליים והסוציאלים הניתנים על ידי משרד הביטחון במקרים אלה. צה"ל מוקיר את שירותו המשמעותי של וויליאם שאקין ז"ל ומשתתף בצער המשפחה".
