בצל היחסים המתוחים בין המדינות, ישראל כבר כמעט שנה בלי שגריר בבריטניה - ומי שמונה לתפקיד על ידי הממשלה, צחי ברוורמן, לא יכול בינתיים לצאת לחו"ל בגלל חשדות פליליים נגדו ועיכובי יציאה מהארץ במסגרת פרשת "הפגישה הלילית". המצב הנוכחי, מעמיד את ישראל בלי ייצוג של שגריר בלונדון - בשעה שהיחסים נקלעו למשבר דיפלומטי, הבריטים שוקלים להטיל סנקציות וישראל מאיימת בצעדי גומלין.
הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון, לפני כחודש וחצי
(צילום: REUTERS/Jack Taylor)
ברוורמן חשוד בשיבוש מהלכי משפט ובעבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשה שבה עלה חשד שניסה לסכל חקירה ביטחונית בלשכת ראש הממשלה. דיפלומט בריטי אמר שממשלת בריטניה אישרה את המינוי ואין מניעה מבחינתה שברוורמן יגיע ללונדון, אך בישראל עדיין מתקיימים דיונים בנושא.
נציב שירות המדינה הקודם דניאל הרשקוביץ דן בהשעייה של ברוורמן. שר החוץ גדעון סער הציג אז עמדה שברוורמן צריך לצאת, אך הנציב הרשקוביץ השאיר את ההחלטה לנציב דורון כהן. הנציב כהן קיים שיח עם מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל, ובסופו של דבר החליט לא להשעות את ברוורמן. אלא שזמן קצר לאחר מכן הפרקליטות פרסמה את כתב החשדות נגד ברוורמן, ובשל כך החליט הנציב לעשות שימוע נוסף - ועדיין לא קיבל החלטה.
שר החוץ סבור כי כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום - וגם לא הוחלט אם להשעות אותו או לו - הוא צריך ויכול לצאת למשימתו. מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי "טרם התקבלה החלטה בנדון מאחר והנושא עדיין בתהליכי בדיקה, כמקובל".
בינתיים, יחסי ישראל-בריטניה עולים כאמור על פסי ההסלמה. הבריטים אמורים לקבל החלטה על סנקציות נגד ישראל, ובין האפשרויות שעומדות על הפרק: איסור סחר עם ההתנחלויות והרחבת אמברגו הנשק נגד ישראל. שר החוץ גדעון סער הודיע שאם בריטניה תנקוט צעדים נגד ישראל - ישראל תנקוט נגדה צעדים משמעותיים.
תיעוד פיגוע בלונדון, באפריל השנה
ההערכה בישראל היא שההחלטה הבריטית התקבלה הרבה לפני אישור תכנית E1 והופיעה כבר בהצהרות של רה"מ הבריטי החדש, שאמר שבריטניה היתה רכה מדי עם ישראל וצריך לנקוט נגדה קו נוקשה הרבה יותר. לישראל הגיעו ידיעות שבריטניה תכננה הרבה לפני אישור התוכנית סנקציות כאלה ועמדה בקשר עם מדינות אחרות באירופה. בישראל סבורים כי יש זיקה בין ההחלטה לבין קיום ועידת הלייבור בסוף החודש והמאבקים בין הלייבור למפלגת הירוקים.
ישראל בלמה מהלך דומה גם באיחוד האירופי, אותו קידמו הולנד, ספרד ואירלנד - שלא הצליחו להגיע לקונצנזוס בעקבות שיחות אינטנסיביות שקיים סער עם שרי חוץ באיחוד. בשנה וחצי האחרונות משרד החוץ ניהל קרב בלימה מול ניסיונות לפגוע בהסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל שהתחילו באביב 2025. הניסיונות נמשכו גם במפגש האחרון של שרי החוץ, אך הם נכשלו כתוצאה ממאמץ אינטנסיבי ומחנה של מדינות ידידותיות שהתנגדו למהלכים שמדינות אחרות ניסו להוביל אותם.
בישראל יש היערכות לקראת החלטה בריטית על הטלת סנקציות, ושר החוץ סער כבר קיים שורה של דיונים וגיבש תוכנית תגובה לכל החלטה שתתקבל. בשיח עם שרי חוץ אירופים יצא סער נגד הביקורת על תוכנית E1, ואמר כי הטענות שהדבר שובר את הרציפות הטריטוריאלית של המדינה הפלסטינית מגוחכות.
