דווקא על רקע הביקורת החריפה שנשמעת בפינלנד ובאירופה כלפי ישראל, מתברר כי מאחורי הקלעים היחסים הביטחוניים בין הלסינקי לירושלים ממשיכים להתנהל ואף מקבלים מסגרת ארוכת טווח.
השידור הציבורי הפיני Yle דיווח כי פינלנד וישראל האריכו את מסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן עד שנת 2034. ההסכם כולל שיתוף פעולה במחקר, בפיתוח וברכש של מערכות ביטחוניות, וכן מנגנון תיאום קבוע בין המדינות.
קלע דוד. שיתוף הפעולה הביטחוני - עד 2034
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
אחד הביטויים הבולטים לשיתוף הפעולה הזה הוא החלטתה של פינלנד לרכוש מישראל את מערכת ההגנה האווירית קלע דוד, בעסקה בהיקף של כ-317 מיליון אירו. המערכת, שפותחה בישראל על ידי רפאל בשיתוף עם ארה"ב, מיועדת להעניק לפינלנד יכולת להתמודד עם איומים אוויריים וטילים בטווחים בינוניים וארוכים.
אותו דיווח מזכיר כי במקביל לשיתוף הפעולה נשמעת ביקורת חריפה במיוחד מצד פינלנד נגד ישראל, שכוללת האשמות ב"רצח עם". מאז פרוץ המלחמה בעזה גברו בפינלנד הקולות הקוראים לישראל להפסיק את הלחימה, לצד ביקורת על המצב ההומניטרי ברצועה ועל מדיניות ממשלת ישראל. לפי הערוץ, משרד ההגנה של הלסינקי מסתיר מידע על השת"פ עם ישראל.
כלומר, בזירה הציבורית והפוליטית המסר כלפי ישראל נעשה ביקורתי יותר - אבל הדבר אינו מתורגם לניתוק הקשרים הביטחוניים. להפך: פינלנד בונה עם ישראל מסגרת שיתוף פעולה ארוכת טווח, ובמקביל רוכשת ממנה אחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם.
הפער הזה מקבל ביטוי גם בזירה המדינית. בסוף יולי נראה נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו בהלוויית הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם בוושינגטון. השניים נראו מחליפים כמה מילים.
וזה אולי המסר המרכזי: הצהרות לחוד, ואינטרסים אסטרטגיים לחוד. גם בתקופה שבה ישראל סופגת ביקורת קשה באירופה, מדינות אירופיות ממשיכות לראות בישראל שותפה בתחומים שבהם האינטרסים שלהן נפגשים.
