הדברים החריפים שהשמיע אמש (חמישי) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נגד נשיא המדינה יצחק הרצוג על כך שלא העניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו הפתיעו רבים. אבל בפועל, מדובר בעוד נקודת ציון בסגנון המוכר כל כך של דונלד טראמפ - עם התערבות ברורה ובוטה הרבה יותר מההתערבות האמריקנית לאורך השנים בנושאים פנימיים של מדינות - ובייחוד בחירות. אז זה נעשה במבצעים חשאיים או מיוחדים של ה-CIA, אבל היום - הגישה אחרת.
טראמפ: הרצוג צריך להתבייש שלא נתן חנינה לנתניהו
(צילום: רויטרס)
שליחת הזרועות של טראמפ למערכות הפוליטיות של מדינות בעולם נראית פרדוקסלית בהתחשב בהצהרות שהשמיע ממש בשנה שעברה: בנאום שנשא בריאד בחודש מאי הוא גינה את ההתערבות בענייניהן של מדינות זרות, לפחות בהקשר המזרח תיכוני, ואמר שניסיונות התערבות אמריקניים כאלה הפכו בעבר לאסונות.
גישת ההתערבות של טראמפ בוטה במיוחד כשמדובר באמריקה הלטינית, אזור שבו יש לארה"ב היסטוריה ארוכה של התערבויות. האירוע הזכור האחרון הוא כמובן המהלך שביצעה ארה"ב בוונצואלה - שם לא יכולה הייתה להשפיע על הבחירות: חיילים אמריקנים מ"כוח דלתא" פשטו על מתחמו המבוצר של הנשיא ניקולס מדורו, עצרו אותו והביאו אותו יחד עם אשתו לדין בארה"ב. מאז מונתה לתפקיד הנשיאה סגניתו דלסי רודריגז - שמשתפת פעולה כמעט באופן מלא עם דרישות האמריקנים.
מדינה נוספת באמריקה הלטינית שבה טראמפ התערב, בניסיון לחלץ את חברו, היא ברזיל - שם החליט ממשלו להטיל סנקציות על בכירים במערכת המשפט בשל חלקם בהעמדתו לדין של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונרו, איש ימין ובעל בריתו של הנשיא, בגין ניסיון הפיכה. טראמפ עצמו הטיל לזמן מה מכסים על סחורות מברזיל בניסיון ללחוץ עליה לשחרר את חברו. בארגנטינה טראמפ הבטיח בשנה שעברה להזרים למדינה 220 מיליארד דולר שיסייעו לכלכלתה המתקשה, אך הזהיר כי יימנע מכך אם הבוחרים יצביעו נגד מפלגתו של הנשיא חאבייר מיליי, איש ימין ליברטריאני, בבחירות אמצע הכהונה לבית המחוקקים. מפלגתו של מיליי ניצחה בסופו של דבר.
עוד התערבות זכורה באמריקה הלטינית הייתה ממש בסוף השנה שעברה, בהונדורס, כשטראמפ פנה לאזרחים וקרא להם להצביע בבחירות למועמד הימין נאסרי אספורה, בנם של מהגרים פלסטינים שאותו כינה הנשיא האמריקני "ידידה האמיתי היחיד של החירות". בפוסט שלו הבטיח טראמפ לשתף איתו פעולה אם ינצח, אבל גם הזהיר כי אם יפסיד – יקצץ את הסיוע האמריקני למדינה הענייה. אספורה אכן ניצח בסופו של דבר.
האיום של סילמן: "אין חנינה? טראמפ עלול להטיל סנקציות"
שאלת הנכונות של טראמפ להתערב בבחירות שייערכו בישראל השנה עדיין פתוחה. ישראל היא מדינה בעל קשרים עמוקים בהרבה בוושינגטון מאשר רוב אלה שהוזכרו, ובימי כהונתו הראשונה כנשיא הוא הצהיר מפורשות כי ישמח לעבוד עם כל ראש ממשלה שיבחרו הישראלים, בכלל זה בני גנץ. עם זאת, קשה להתעלם מהמחמאות יוצאות הדופן שהרעיף על בנימין נתניהו בחודשים האחרונים, ושבהן כינה אותו בין השאר "מנהיג גדול בימי מלחמה". אתמול, לאחר שתקף את הרצוג, אמר טראמפ כי "ביבי היה ראש ממשלה מצוין בזמן מלחמה, ואני הייתי הידיד הכי טוב של ישראל, כך אני חושב, שאי פעם היה לה. אנשים אומרים – יותר מכל נשיא שהיה להם אי פעם. ואני אמשיך להיות".
סילמן ל-ynet: יש סיכוי לסנקציות
(צילום: ליאור שרון, אלכס גמבורג)
סוגיית החנינה שהוא מנסה לקדם - בפומבי ובקלעים - כבר הביאה גורמים ממחנה נתניהו לרתום את ההתערבות הזו של טראמפ לקידום האינטרסים הללו. בראשם, השרה עידית סילמן, שהזהירה כי אם הרצוג לא ייענה לבקשת טראמפ להעניק חנינה, הנשיא האמריקני "עלול לנקוט צעדים ולהטיל סנקציות - יכול להיות שעל בכירים במערכת המשפט". הנשיא טראמפ לעת עתה הסתפק אתמול במתקפה על הרצוג, ולא אמר שהוא מתכוון לנקוט צעדים כלשהם. "הוא צריך להתבייש שהוא לא נותן חנינה לראש הממשלה נתניהו", קבע טראמפ בנחרצות, יממה אחרי פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן.
קולו של נתניהו עצמו לא נשמע בקשר להתערבותו של הנשיא האמריקני בענייני החנינה, ואולי לא במפתיע. כשטראמפ העלה את הבקשה הזו בנאום שנשא בכנסת באוקטובר האחרון, נתניהו שישב בכיסאו במליאת הכנסת נראה מובך - אך הודה לטראמפ בשילוב ידיים. גם הרצוג חייך במבוכה למשמע הדברים. אבל לא רק נתניהו וכמעט כל חברי הקואליציה שתקו אחרי דברי טראמפ אמש - גם קולם של חברי האופוזיציה בישראל לא נשמע כמעט.
מי שכן התייחס מהקואליציה היה ח"כ משה סעדה, שאמר בריאיון לרשת ב': "לא הייתי רוצה שבשום מקרה, הנשיא של ארה"ב יתערב בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל. אנחנו במדינה ריבונית. אף אחד, כולל נשיא ארצות הברית, לא יכול להתערב. הרצוג עושה את העבודה שלו. זה התפקיד שלו לקבל את ההחלטה והוא אמור לקבל אותה כריבון. אני כן מצפה ממנו שיבין את גודל השעה ואת השסע שזה יוצר בעם, וישים את זה מאחור ויחון את ראש הממשלה".
יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט התייחס הבוקר במרומז לדברי טראמפ, ואמר כי ״צו השעה הוא הגנה על מוסדות המדינה מכל התערבות זרה, חיזוק מוסדות המדינה והשמעת קול ברור. היום הוא יום לתת גיבוי למערכת המשפט ולנשיא המדינה, לקבל החלטות לפי החוק הישראלי בלבד. רק כך נוכל לאתגרינו".
כך או כך, לאחר דברי טראמפ, הבהיר בית הנשיא כי בחינת הבקשה לא תושפע מלחצים חיצוניים. "בקשתו של ראש הממשלה נמצאת על פי הכללים במשרד המשפטים, לקבלת חוות דעת, ורק לאחר סיום התהליך נשיא המדינה יבחן את הבקשה על פי החוק, טובת המדינה, לפי צו מצפונו וללא כל השפעה מלחצים חיצוניים או פנימיים כאלו או אחרים", נאמר בין השאר.
2 צפייה בגלריה
נתניהו מחויך אחרי הבקשה של טראמפ בכנסת. גם באופוזיציה שותקים אחרי דברי נשיא ארה"ב
(צילום: ערוץ הכנסת)
בבקשה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לחנינה, הוא נמנע מלהודות במעשים בכתב האישום נגדו, וטען כי האינטרס האישי שלו הוא לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותו - בשעה שהאינטרס הציבורי מורה אחרת, כלשונו. "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות", כתב אז ראש הממשלה לנשיא. "אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות. אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים.
לפי בקשת נתניהו, העילה לקבלת החנינה היא "טובת המדינה" - ובכך יתאפשר לו לנהל את ענייני המדינה. "ראש הממשלה סבר מתחילת הדרך, והוא סבור גם עתה, כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו הוא יסתיים בזיכוי מלא", צוין בבקשה. "הייתה ויש לו ביקורת רבה על ההתנהלות של רשויות האכיפה בטיפול בעניינו, והדברים הוכחו וממשיכים להיות מוכחים בבית המשפט בימים אלה ממש. במשך שנים רבות, ראש הממשלה היה נחוש להוכיח את הדברים בכל דרך חוקית שתתאפשר לו".
"טראמפ מרגיש שיש לו חברים שהוא רוצה לעזור להם"
טראמפ ניסה להטיל את כובד משקלו גם למערכות בחירות באירופה. השרה לביטחון פנים בממשלו, קריסטי נואם, הביעה למשל בביקורה בפולין תמיכה גלויה בקארול נברוצקי, המועמד השמרני לנשיאות, שבהמשך ניצח בבחירות. ברומניה לעומת זאת הוא רשם הצלחה פחותה, כשבעל בריתו מהימין הקיצוני הפסיד בבחירות – אם כי רק בהצבעה חוזרת, אחרי שההצבעה הראשונה בוטלה באופן שנוי במחלוקת.
גם סגנו של טראמפ, ג'יי די ואנס, לא טומן ידו בצלחת, ובביקור בגרמניה הוא תקף באופן פומבי את ההגבלות שהוטלו על מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). בבריטניה הרעיפו טראמפ ועוזריו שבחים על מנהיג הימין העולה נייג'ל פראג', מי שחרת על דגלו את המאבק במהגרים ונוסק בסקרים, ובצרפת הם מתחו ביקורת על הרשעתה של מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן במעילה בכספים, בפסק דין שצפוי למנוע ממנה להתמודד על הנשיאות ב-2027, דווקא כשהיא בשיא כוחה הפוליטי.
החוקר דב לוין קבע בספר שפורסם בשנת 2021 כי מאז מלחמת העולם השנייה התערבה ארה"ב במערכות הבחירות של מדינות זרות יותר מ-80 פעם – יותר מכל מדינה אחרת בעולם. ובכל זאת, לדברי החוקר תומאס קרות'רס, מנהל התוכנית לדמוקרטיה, סכסוכים וממשל במכון רנגי לשלום בינלאומי, טראמפ ייחודי לא רק באופן הפומבי שבו הוא עושה זאת, אלא גם במניעיו הנראים לעין. "זה שונה מתקופת המלחמה הקרה, שבה ארה"ב לעתים קרובות העדיפה אדם מסוים אבל עשתה זאת ממניעים גיאו-אסטרטגיים. מה שיש לנו כאן הוא יותר מצב שבו דונלד טראמפ מרגיש שיש לו קבוצת חברים בעולם שהוא רוצה לעזור להם".
קרות'רס אמר שרק רוסיה – שמרבה להתערב במערכות בחירות של מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, כמו לאחרונה במולדובה – מתקרבת לשיטות שנוקטת ארה"ב. "אחוז גבוה מאוד של מנהיגים אירופים היו למשל רוצים לראות את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מפסיד בבחירות בשנה הבאה, אבל הם לא יגידו את זה בקול רם", הוא הסביר. טראמפ מצידו נוהג לקבל בברכה את אורבן, גם בבית הלבן. במסיבת עיתונאים משותפת שערך איתו בשנה שעברה הוא ניצל את ההזדמנות לחזק גם אותו, ואמר שמנהיגי אירופה צריכים להעריך את אורבן יותר.
