סערת תוכנת הריגול והמעקב אחר עיתונאים ומתנגדי משטר מובילה לשאלות בעולם לגבי מעורבות ממשלת ישראל: בכתבה שפורסמה אתמול (יום ג') ב"גרדיאן", כחלק מ"פרויקט פגסוס", הוזכרה פגישה חשאית שהובילה למכירת כלי הריגול של חברת הסייבר ההתקפי NSO לסעודים, והוזכרו הביקורים של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו - שזמן קצר אחריהן קיבלו כמה מדינות אישור לשימוש בטכנולוגיה זו.
ב"גרדיאן" נכתב כי בקיץ 2017 נערכו פגישות סודיות בין אנשי עסקים לבכירים סעודים בווינה, בקפריסין ובריאד. אותם אנשי עסקים ייצגו את חברת NSO ומשימתם הייתה למכור לסעודים את תוכנת הריגול פגסוס. לפי גורם שנכח בפגישה בקפריסין, בכיר מודיעין סעודי "נדהם" ממה שראה.

5 צפייה בגלריה
  NSO מכחישה שלישראל "בקדור" למידע שנאסף
  NSO מכחישה שלישראל "בקדור" למידע שנאסף
NSO מכחישה שלישראל "בקדור" למידע שנאסף
(מילום: AFP)
אחרי דיון טכני ממושך, לאיש המודיעין הסעודי - שקנה זמן קצר לפני כן אייפון חדש - הראו כיצד פגסוס יכולה לחדור לטלפון, ומאותו רגע אפשר להשתמש בה מרחוק כמצלמה. "לא צריך היה להבין את השפה כדי לראות שהם נדהמו והתרגשו, וראו את מה שרצו לרצות", אמר הגורם. לפי הדיווח, ממשלת ישראל נתנה ל-NSO הרשאה מפורשת למכור את כלי הריגול לסעודים, בעסקה שנסגרה בריאד ושוויה היה כ-55 מיליון דולר.
במקרה של סעודיה, גורמים המעורים בנושא אמרו כי מהממלכה נמנעה האפשרות להשתמש בפגסוס לכמה חודשים ב-2018, אחרי רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. אותם גורמים אמרו כי מ-2019 כלי הריגול שוב עמד לרשותם, בעקבות התערבות ממשלת ישראל. ב"גרדיאן" צוין כי לא ברור מדוע ממשלת ישראל הפצירה ב-NSO לאפשר לסעודים להשתמש מחדש בפגסוס.
5 צפייה בגלריה
מודי ובני הזוג נתניהו, בביקור בתחילת 2018
מודי ובני הזוג נתניהו, בביקור בתחילת 2018
מודי ובני הזוג נתניהו, בביקור בתחילת 2018
(צילום: אבי אוחיון לע"מ)
5 צפייה בגלריה
ביקור נתניהו בהונגריה, באמצע 2017
ביקור נתניהו בהונגריה, באמצע 2017
ביקור נתניהו בהונגריה, באמצע 2017
(צילום: AP)
לפי הכתבה, כל 10 המדינות שלכאורה ניצלו את התוכנה למעקב אחר עיתונאים ומתנגדי משטר נהנים מקשרי מסחר חמים עם ישראל או ששיפרו את יחסיהן עם ישראל בשנים האחרונות. במקרה של שתי מדינות שהן לקוחות של NSO - הודו והונגריה - נראה שהממשלה המקומית החלה להשתמש בטכנולוגיה של החברה זמן קצר לאחר ביקורים מתוקשרים של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו באותן מדינות.
"השווקים מכתיבים מה עובד, אני לא מכתיב. הדבר היחיד שבו התערבתי הוא אבטחת סייבר", אמר נתניהו במסיבת עיתונאים בהונגריה ב-2017, כשלצדו ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן.
בכתבה צוין כי לא ברור אם לסוכנויות המודיעין של ישראל יש פריבילגיות מיוחדות עם NSO, כמו גישה דרך "בקדור" לחומרים מסווגים באמצעות תוכנת הריגול שלה. גורם המקורב לחברה נשאל אם ישראל יכולה לקבל גישה למודיעין שנאסף על ידי לקוחות NSO, וענה: "האמריקנים חושבים כך". ל"וושינגטון פוסט" אמרו בכירים במודיעין האמריקני לשעבר כי ההערכה היא שלישראל יש גישה חשאית למודיעין שנאסף בכלי ריגול שכאלה. NSO מכחישה זאת בתוקף.
אתמול אמר שר הביטחון בני גנץ בכנס הסייבר כי "ישראל היא דמוקרטיה מערבית ליברלית השולטת בייצוא מוצרי סייבר ועומדת בתקנות הייצוא הבינלאומיות. כמדיניות, מדינת ישראל מתירה לייצא מוצרי סייבר אך ורק לממשלות, רק לשימוש חוקי ואך ורק לשימוש במניעת פשע וטרור. כל היצואנים חייבים לציית להסכמים אלה. אנו לומדים כעת את המידע שפורסם בנושא זה".

"כל אדם בישראל צריך לחשוש"

"אם דמוקרטיה משתמשת בכלי מעקב, במקרים מאוד חריגים זה לגיטימי", אמר פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. "פה מדובר בתוכנה שלכאורה משתמשים בה על מנת להיאבק בטרור ולכן מאשרים להשתמש בה, וכמובן למדינות ידידותיות. בפועל גילינו שהשימוש הוא הרבה יותר נרחב מרק ללוחמה בטרור. השתמשו בה גם כדי להפיל מתנגדי משטר ויריבים, וכאן הבעיה".
5 צפייה בגלריה
פרופ' קרין נהון
פרופ' קרין נהון
פרופ' קרין נהון
(צילום: עדי כהן צדק)
"האירוע הזה פוגע בתדמיתה של ישראל", טוענת נהון. "אם הידיעה של רונן ברגמן לפיה ישראל ידעה שמוכרים את התוכנה למשטרים טוטליטריים כמו סעודיה, שהשתמשו בתוכנה על מנת לעקוב אחרי עיתונאים, זה חמור מאוד. שמעתי את ההכחשות של החברה, אבל העדויות מראות שעלינו כאזרחים לחשוש כי זה אומר שלכל אדם עלולה להיות מוצמדת תוכנת ריגול. כל אדם בישראל צריך לדעת שהוא יכול להיות מטרה".
״אנחנו בהחלט צריכים לחשוש אם בישראל יחלו לעשות שימוש במערכות סייבר התקפי נגד אזרחים או עיתונאים", אמרה עו״ד נעמה מטרסו קרפל, מנכ״לית עמותת פרטיות ישראל. "קיים גבול דק מאוד בין שימוש בטכנולוגיה כמו של NSO לצורך סיכול טרור לבין שימוש בכך כלפי מתנגדי משטר, עיתונאים ואזרחים חפים מפשע. פרופיל המידע שמערכות כמו פגסוס יכולה ליצור עלינו, הוא כמעט בלתי מוגבל".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, ציינה כי תוכנות המעקב, הכוללות האזנה ואיסוף מידע, מותרות תחת כמה תנאים: כאשר הן מופעלות על ידי רשויות אכיפת חוק; כאשר השימוש הוא למטרה מוגדרת של חקירת עבירה ספציפית; ובכפוף לפיקוח שניתן בדרך כלל באמצעות בתי משפט. "פגסוס ודומותיה הן בעלות מאפיינים ייחודיים - הן לא מערכות תקיפה כי הן לא חוסמות מערכת, מוחקות מידע במחשב היעד או משנות אותו, אלא הן מערכות איסוף של מידע בלבד, כשאחר כך מישהו אחר עושה שימוש במידע שנאסף".

"במשרד הביטחון החתול שומר על השמנת"

אלטשולר הדגישה כי משרד הביטחון אישר את מכירת פגסוס למדינות השונות וטוענת כי יש לשער שאף תמך בהן: "במשרד פועלים שני אגפים - אפ"י, אגף פיקוח על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות, וסיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני, שמעודד ייצוא של טכנולוגיות ביטחוניות. במידה רבה, האחרון הוא החתול ששומר על השמנת. הפיקוח על הייצוא הביטחוני מאוד הדוק, אי אפשר להגיד שהמדינה לא יודעת או לא אכפת לה למי מוכרים את הטכנולוגיות האלה".
5 צפייה בגלריה
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
(צילום: פרטי)
לדבריה, השם הטוב של תעשיית הסייבר הישראלית נפגע מפרסומים שכאלו והפגיעה עלולה להיות גם ביזמים אחרים: "הפרשייה הנוכחית מציגה לעולם לא תעשייה שעושה טוב, אלא כזו שמייצאת נשק מתוחכם המועבר למדינות שזכויות האדם הן מהן והלאה. תעשיית הסייבר הישראלית היא מנוע וקטר לכלכלה הישראלית, ולמעשה למדינה יש כאן תפקיד כפול: יד אחת רוצה לקדם את התעשיה ולעודד חדשנות והיד השנייה פוגעת בה בגלל שיקולי ביטחון עלומים כמו שאנו רואים מהפרשה הזאת ומאחרות שקדמו לה. אם חברות כמו אמזון מכבות שרתים של חברות ישראליות, הנזק הוא של כלל התעשייה. אם חברה כמו מייקרוסופט עוצרת השקעות בחברות סייבר ואיסוף ישראליות כמו שהיה בעבר – משקיעים אחרים יילכו בעקבותיה".
מחברת NSO נמסר בתגובה: "חברת NSO מכחישה את הטענות העולות בדוח ממוחזר ומנותק מהמציאות, שמבוסס על בדיות ותיאוריות קונספירטיביות. כפי שחזרה והצהירה NSO בעבר, לא נמצא שום קשר בין הטכנולוגיות שלנו לבין הרצח המתועב של ג'מאל חשוקג'י. אנו יכולים לאשר כי הטכנולוגיה שלנו לא שימשה להאזנה, מעקב, או איסוף מידע אודותיו או אודות בני משפחתו שהוזכרו. חקרנו בעבר טענה זו, אשר נשמעת שוב ושוב ללא אימות.
"על אף האמור לעיל, קבוצת NSO תמשיך לחקור את כל החשדות המבוססים לגבי שימוש לרעה במוצריה, ותנקוט בפעולות החלטיות, ככל שיידרש, על בסיס ממצאי חקירות אלה. ובכלל זה, השבתה מרחוק של מערכות אצל לקוחות, פעולה ש-NSO כבר הוכיחה מספר פעמים את יכולתה ונכונותה לנקוט בה, ולא תהסס לעשות זאת שוב, ככל שיידרש.
"הטכנולוגיות של קבוצת NSO סייעו ומסייעות במניעת טרור, אלימות, פשעים ופיגועי טרור. מדי יום אנו עדים לאינספור מקרים בהם הטכנולוגיה עזרה לאתר ולתפוס פדופילים, סוחרי סמים וסוחרים בבני אדם, לאיתור ילדים נעדרים וחטופים, לאתר ניצולים שנלכדו תחת בניינים שקרסו ובאסונות טבע, ולהגן על המרחב האווירי מפני איומי רחפנים. במילים פשוטות, המטרה היחידה של הטכנולוגיות המפותחות בקבוצת NSO היא הצלת חיי אזרחים. החברה תמשיך לעבוד למען מטרה זו, למרות כל הניסיונות המתמשכים להכפיש אותה ולפגוע בשמה הטוב, על רקע כוזב וחסר כל ביסוס עובדתי".