כשישראל פתחה במרץ האחרון במלחמה החדשה נגד חיזבאללה, היעדים הראשונים שעליהם הזהיר צה"ל כי יותקפו לא היו מחסני טילים או מרכזי פיקוד תת-קרקעיים. אלה היו בנקים. מטוסי קרב ישראליים החריבו יותר מתריסר סניפים של "אל-קרד אל-חסן", המוסד הפיננסי שמזוהה עם חיזבאללה ושמתואר במשך שנים כ"בנק" דה-פקטו של ארגון הטרור. בהמשך הותקפו גם חלפני כספים שלפי ישראל שימשו את איראן להעברת כסף לחיזבאללה, וכן תחנות דלק שהניבו הכנסות לארגון.
המסר, לפי דיווח נרחב של "ניו יורק טיימס" שפורסם היום (ראשון), ועליו חתום גם עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, היה ברור: ישראל כבר אינה מסתפקת בפגיעה בארסנל הצבאי של חיזבאללה. היא מבקשת לפגוע גם בכסף שמאפשר לו לשלם ללוחמים, לשקם תשתיות, להעביר פיצויים ולהפעיל את רשת הרווחה הענפה שעליה נשענה במשך עשרות שנים התמיכה בו בקרב הציבור השיעי בלבנון.
התקיפות הן רק חלק ממערכה רחבה יותר שמנהלות ישראל וארצות הברית, בשיתוף הולך וגובר מצד ממשלת לבנון, במטרה לחסום את צינורות המימון של חיזבאללה - ובעיקר את אלה שמובילים מאיראן. לפי מסמכים שבחן העיתון ושיחות עם גורמים לבנונים, אמריקנים וישראלים ועם אנשים מתוך חיזבאללה, הארגון מתמודד כעת עם הלחץ הכלכלי החמור ביותר שחווה זה שנים.
עם זאת, גם ב"טיימס" מדגישים כי המערכת הפיננסית של חיזבאללה חשאית מאוד, ולכן עדיין לא ברור עד כמה פגעה המערכה בפעילותו הכוללת. חיזבאללה ואיראן הוכיחו בעבר יכולת להסתגל ללחצים, להתאושש צבאית ולמצוא דרכים חדשות להמשיך להזרים כסף - כך שהמערכה רחוקה מלהיות מוכרעת.
הכסף לחיילים ממשיך, הפיצויים נעצרו
המצוקה כבר מורגשת בשטח. גורמים בחיזבאללה ומקבלי סיוע מהארגון סיפרו כי אף ששכרם של עשרות אלפי לוחמיו עדיין משולם ברובו, חלק מהשירותים החברתיים כבר צומצמו, בזמן שהארגון נאלץ לתעדף את הוצאותיו.
נסראללה. ישראל וארה"ב זיהו הזדמנות לאחר חיסולו - והחלו לפגוע ברשתות הפיננסיות של חיזבאללה
(צילום: Hassan Ammar/AP)
הבעיה של חיזבאללה חריפה במיוחד משום שבמשך עשרות שנים הוא בנה בלבנון מעין "מדינה בתוך מדינה": מערכת שהאכילה, שיכנה ושילמה לתומכיו, הפעילה בתי ספר, בתי חולים ורשת תקשורת, הפיקה הכנסות מתחנות דלק ומחברות תרופות - ובמקביל צברה, במימון איראני, ארסנל שהיה חזק אף מזה של צבא לבנון. אותה מערכת חברתית הייתה מרכיב מרכזי בכוחו של חיזבאללה מאז הקמתו ב-1982, והפכה אותו לאורך השנים ל"יהלום שבכתר" של רשת השלוחים האיראנית במזרח התיכון.
אלא שכעת נאלץ חיזבאללה להפנות יותר ויותר משאבים לשיקום יכולותיו הצבאיות, לאחר שהמתקפות הישראליות גבו ממנו מחיר כבד. דובר הארגון יוסף א-זין הודה בחודש מאי כי חיזבאללה הפסיק את תשלומי הפיצויים שהבטיח לתומכים שבתיהם נפגעו או נהרסו, בזמן שהוא מנסה להתמודד עם צורכיהם של מאות אלפי בני אדם שנעקרו בעקבות המלחמה. אחרי המערכה ב-2024 הודיע חיזבאללה כי "אל-קרד אל-חסן" יחלק בין 12 אלף ל-14 אלף דולר לכל משפחה שביתה נהרס. אלא שהתשלומים נדחו שוב ושוב - ולבסוף נעצרו לחלוטין.
"היקף הדרישות של המערכה והעקירה הטיל עומס משמעותי על חיזבאללה", אמר א-זין. לדבריו, המשאבים מנוהלים כעת "בהתאם לסדרי עדיפויות". הוא התעקש כי הארגון מסוגל להתמודד עם הלחץ, אך הודה: "אין ספק שיש לחץ". חסן, נהג מונית מדרום לבנון שבתו הייתה נשואה ללוחם חיזבאללה שנהרג במלחמות האחרונות, סיפר ל"טיימס" כי היא עדיין מקבלת את הקצבה המיועדת למשפחות הלוחמים שנהרגו - אך הארגון כבר אינו מממן הליכים רפואיים מסוימים. הוא עצמו, כמו אלפי תומכי חיזבאללה שבתיהם נהרסו, עדיין ממתין לפיצוי שהובטח לו. "הם שותקים לגמרי", אמר.
לוחמי חיזבאללה. הארגון כבר לא מממן הליכים מסוימים למשפחות השהידים
(צילום: AP)
לפי הערכה של מחלקת המדינה האמריקנית מלפני המלחמה, איראן העבירה לחיזבאללה כ-700 מיליון דולר מדי שנה - רובו של תקציב שנתי שהוערך בכמיליארד דולר. לפי גורמים לבנונים, אמריקנים וישראלים, טהרן אף הגדילה בשנה האחרונה את הסיוע הכספי לארגון. אלא שהוצאות המלחמה, השיקום והטיפול במאות אלפי עקורים תפחו במידה כזו שגם הסכומים הללו כבר אינם מספיקים לכסות את צורכי חיזבאללה.
המלחמה שהחלה במרץ היא כידוע השנייה בתוך פחות משלוש שנים בין ישראל לחיזבאללה, שנחשב לאחת המיליציות החמושות ביותר בעולם. בעימות הקודם, שהחל בסוף 2023 לאחר טבח 7 באוקטובר, חיסלה ישראל את מנהיג הארגון הוותיק חסן נסראללה לצד בכירים רבים נוספים. בוושינגטון ובירושלים זיהו לאחר מכן הזדמנות: לפי הדיווח, שתי המדינות העריכו שחיזבאללה נמצא בנקודת חולשה ותיאמו את מאמציהן כדי לפגוע ברשתות הפיננסיות שעליהן נשען כוחו - ובמקביל להגביר את הלחץ על ממשלת לבנון לפרק את הארגון מנשקו.
נפילת אסד קטעה את הנתיב מטהרן
המערכה נגד מקורות המימון של חיזבאללה הואצה בסוף 2024. זמן קצר לאחר שהפסקת אש בתיווך אמריקני עצרה את המלחמה הקודמת עם ישראל, נפל משטרו של בשאר אסד בסוריה - והתפתחות זו הותירה את חיזבאללה מבודד מטהרן יותר מאי פעם. במשך שנים שימשה סוריה כנתיב היבשתי המרכזי להעברת נשק וכסף מאיראן ללבנון, ועם קטיעת המסלול הזה נאלצה טהרן לחפש במהירות דרכים חלופיות לממן את הארגון.
לפי גורם אמריקני וגורם לבנוני בכיר, אחד הערוצים המרכזיים היה נמל התעופה הבינלאומי של ביירות, שלטענתם פעל במשך שנים למעשה תחת שליטת חיזבאללה ושימש להעברת מימון וגם נשק מאיראן. בתחילת השנה שעברה העבירו גורמים אמריקנים לממשלת לבנון אזהרה ישראלית ולפיה איראן שולחת לחיזבאללה מזוודות עמוסות בדולרים במזומן בטיסות אזרחיות לביירות - ובחלק מהמקרים אף באמצעות דיפלומטים איראנים. בעקבות האזהרה השעתה לבנון את כל הטיסות מאיראן, והצעד הזה עדיין בתוקף. עובדים בנמל התעופה שהיו מזוהים עם חיזבאללה הודחו גם הם מתפקידיהם, והרשויות הציבו במקום אנשי ביטחון שפועלים בתיאום עם גורמים אמריקנים.
אסד. נפילתו הותירה את חיזבאללה מבודד מאיראן יותר מאי פעם
(צילום: רויטרס / Saudi Press Agency/Handout)
השינוי ביחסי הכוחות בתוך לבנון בא לידי ביטוי גם בביקורו במדינה באוגוסט אשתקד של ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, עלי לריג'אני. ראש ממשלת לבנון נואף סלאם סיפר כי העביר לו מסר חד: "המסר שלנו לאיראנים היה ברור מאוד. איננו יכולים לאפשר לאיראנים להתערב בעניינינו הפנימיים". לדברי סלאם, "זה לא היה בדיוק מוזיקה לאוזניהם". לריג'אני חוסל כמה חודשים לאחר מכן במהלך מבצע "שאגת הארי".
לאחר מכן הפנתה וושינגטון את תשומת לבה לבנק המרכזי של לבנון, מוסד שהתנהל במשך שנים תחת פיקוח מוגבל. כלכלת לבנון מבוססת במידה רבה על מזומן, ולדברי משרד האוצר האמריקני חיזבאללה ניצל את המערכת כדי להלבין כספים בלתי חוקיים ולהעביר כסף מאיראן. לפי "ניו יורק טיימס", ממשל טראמפ פעל גם להשפיע על מינויו של נגיד חדש לבנק המרכזי. הנגיד שנבחר, כרים סועייד, הוכיח במהירות כי הוא מוכן לפעול נגד חיזבאללה: הוא הדיח או פיטר בכירים שנחשדו בקשרים עם הארגון, הורה לסרוק את משרדו בחיפוש אחר מכשירי ציתות - ואף סירב להשתמש במחשבים שהבנק סיפק לו מחשש למעקב.
בהמשך פתח הבנק המרכזי בחקירה נגד חברות שירותי הכספים הגדולות במדינה, בחשד שחיזבאללה השתמש בהן להעברת כספים. מאז הידקו הרשויות בלבנון את הפיקוח על העברות כספים. בריאן נלסון, בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקני שהיה אחראי על הסנקציות נגד חיזבאללה בתקופת ממשל ביידן, אמר כי הארגון "הצליח לייצר באופן רציף סכומי כסף משמעותיים באמצעות ניצול לרעה של הרשתות הללו". חיזבאללה מצדו דוחה את הטענות, ולשכת התקשורת של הארגון כינתה את הטענה שלפיה ניצל את כלכלת המזומנים בלבנון "שקרית וחסרת כל בסיס".
המסלול החדש: איחוד האמירויות, טורקיה ועיראק
ככל שחברות העברת הכספים הגדולות היו נתונות לפיקוח הדוק יותר, חיזבאללה הסתמך יותר על רשת פחות מפוקחת של חלפני כספים. לפי גורם ביטחוני ישראלי בכיר ואדם נוסף הבקיא במערכת הפיננסית של הארגון, הרשת הזו הפכה במהירות לערוץ המרכזי שבאמצעותו איראן מממנת כיום את חיזבאללה. הכספים עוברים מאיראן דרך איחוד האמירויות, טורקיה ועיראק באמצעות "חוואלה" - מנגנון בלתי רשמי של העברות בין מתווכים, שבו המזומן עצמו אינו חייב לחצות את הגבולות.
תיעוד ההרס בסניפי בנק "אל-קרד אל-חסן" ב-2014
בנובמבר האחרון הודיע משרד האוצר האמריקני, במסגרת סנקציות שהטיל על חלפני כספים לבנונים, כי איראן כבר הספיקה להזרים באותה שנה כ-1 מיליארד דולר לחיזבאללה - רובו באמצעות שיטת החוואלה. אחד החלפנים שעליהם הוטלו סנקציות, חסן מוקלד, שמשרד האוצר האמריקני תיאר כ"יועץ פיננסי מרכזי של חיזבאללה", הודה כי הלחץ הבינלאומי מקשה על העברת הכספים - אבל טען שהארגון מסתגל. "במדינה כמו לבנון, שבה יש כמות גדולה של מזומנים, תמיד יש אפשרויות", אמר.
חיזבאללה נאלץ בינתיים לחפש מקורות נוספים לכסף. בפברואר הודיע משרד האוצר האמריקני כי בכירים ב"אל-קרד אל-חסן" הקימו רשת חברות לסחר בזהב במטרה לגייס מזומנים. ספרי חשבונות שבחן "ניו יורק טיימס" והערכות של אנליסטים שעוקבים אחר כלכלת המזומנים של חיזבאללה הצביעו על כך שמכירות הזהב גדלו במהלך השנה האחרונה. לפי גורמים ישראלים ואמריקנים, אחת הסיבות לכך הייתה שתקיפות ישראליות השמידו חלק ניכר מעתודות מטבע החוץ והזהב של חיזבאללה.
במקביל אסרה לבנון על בנקים וחברות ברוקראז' במדינה לעשות עסקים עם "אל-קרד אל-חסן", וכך הרחיקה אותו עוד יותר מהמערכת הפיננסית הרשמית. כעת לוחץ ממשל טראמפ על ממשלת לבנון לסגור את המוסד לחלוטין. מאות אלפי לבנונים, רבים מהם תומכי חיזבאללה, הסתמכו במשך שנים על "אל-קרד אל-חסן" לקבלת הלוואות ללא ריבית, פיצויי מלחמה ושירותים פיננסיים נוספים. המוסד מציג את עצמו כאגודת הלוואות צדקה ולא כבנק, ומנהלו טען בעבר שכספי חיזבאללה עצמו מנוהלים בנפרד.
מנהיג חיזבאללה נעים קאסם. לשקם את הארסנל או לשלם את החשבונות?
למרות הלחץ, איש בוושינגטון או בירושלים לא יכול עדיין לקבוע שהמערכה הצליחה לשבור את המערכת הכלכלית של חיזבאללה. איראן והארגון כבר הוכיחו שהם יודעים לעקוף סנקציות, להחליף נתיבים ולייצר ערוצים חדשים להעברת כסף. אבל המאבק על הכסף הפך כעת לזירת לחימה בפני עצמה. בזמן שהמלחמות בעזה ובאיראן מושכות את מרבית תשומת הלב, ישראל וארה"ב מנסות לפגוע בשקט באחד מעמודי התווך שעליהם נבנה הכוח האיראני באזור: היכולת לממן את ארגוני החסות שלה.
ובמרכז המערכה הזו נמצא חיזבאללה - הארגון שהיה במשך עשרות שנים "היהלום שבכתר" של רשת השלוחים של טהרן, וכעת נאלץ לבחור שוב ושוב מה חשוב יותר: לשקם את הארסנל, או לשלם את החשבונות.
