בבריסל התחדשה הבוקר (יום ד') ועידת הימין הקיצוני הבינלאומית NatCon 2024, יום אחרי שהרשויות בבירה הבלגית אילצו את המארגנים לעצור אותה, בטענה כי יש חשש שהאירוע יוביל להפרת הסדר הציבורי. מארגני הוועידה, שבה משתתפים פוליטיקאים בולטים מרחבי היבשת, עתרו לבית המשפט בבריסל, ובשעת לילה מאוחרת הוציא שופט צו מניעה המורה לרשויות לאפשר את קיום האירוע.
8 צפייה בגלריה
שוטרים חוסמים את הכניסה לכנס NatCon, אתמול בבריסל. שופט הוציא צו מניעה
(צילום: AP Photo/Virginia Mayo)
8 צפייה בגלריה
מפגינים "אנטי-פאשיסטיים" מול אולם הכנסים. ראש הנהלת הרובע: "הימין הקיצוני לא רצוי כאן"
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
ועידת NatCon היא ועידה שנתית, שנערכת הפעם בבלגיה לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי שיתקיימו ב-6 עד 9 ביוני. לקראת הבחירות הללו שורר במפלגות המיינסטרים האירופיות חשש שבוחרים מאוכזבים יתנו את קולם לפוליטיקאים מהימין הקיצוני, בהם כמה שהגיעו לוועידה בבריסל. האירוע נערך תחת הכותרת "שמרנות לאומית ושימור מדינת הלאום באירופה", ובנאומים שהספיקו לשאת אתמול כמה מהמשתתפים הם הביעו התנגדות למדיניות ההגירה של האיחוד האירופי, למאבק בשינויי האקלים, ל"אינדוקטרינציית ה-woke" ולפעילותם של ארגונים רב-לאומיים, כמו האיחוד האירופי עצמו.
לקראת האירוע נאלצו המארגנים להחליף לפחות פעמיים את מקום קיום הוועידה בצל מחאות של ארגונים "אנטי-פאשיסטיים", ולבסוף הוחלט לקיימה ברובע סנט ז'וס של הבירה הבלגית. אלא שזמן מה אחרי תחילתה הורה ראש הנהלת הרובע אמיר קיר למשטרה המקומית למנוע מאנשים להיכנס למרכז הכנסים וכך להביא לסיומה, בעקבות איומיהם של פעילים "אנטי-פאשיסטיים" לשבש את האירוע. לבסוף נאלצו רוב משתתפי הוועידה לעזוב את המקום, והיא הופסקה. בהודעת ברשת X (לשעבר טוויטר) כתב קיר כי "הימין הקיצוני אינו רצוי בעיר הזו".
8 צפייה בגלריה
הפוליטיקאי הבריטי נייג'ל פרג'. "זה בדיוק הרוע שנגדו אנחנו מתקוממים"
(צילום: Simon Wohlfahrt / AFP)
8 צפייה בגלריה
המשטרה מונעת את כניסתו של אריק זמור, הפוליטיקאי הצרפתי שנאבק בהגירת המוסלמים
(צילום: Simon Wohlfahrt / AFP)
ביומו הראשון של הכינוס, אתמול, הספיק לנאום בין השאר הפוליטיקאי הבריטי נייג'ל פרג', מי שרבים זוקפים לזכותו – או לחובתו – את פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי בעשור שעבר. בעקבות ההחלטה לעצור את הוועידה אמר: "זה בדיוק מה שנגדו אנחנו מתקוממים. אנחנו מתנגדים לצורה חדשה של אידאולוגיה מרושעת".
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שנחשב כבר שנים למנהיג הימני ביותר באירופה, ונאם בכינוס היום, תקף גם הוא את הרשויות בבלגיה: "אני מניח שהם לא יכלו לסבול עוד את חופש הביטוי", כתב ברשת X. "הפעם הראשונה שבה הם רצו להשתיק אותי בעזרת המשטרה הייתה ב-1988. לא ויתרנו אז, וגם הפעם לא נוותר!". בנאומו התייחס אורבן גם למתרחש בישראל: "200 אלף יהודים הונגרים חיים כיום בישראל. זה אומר שיש לנו 200 אלף אזרחים פוטנציאליים בישראל. ממשלת הונגריה מחוייבת להגן על האינטרסים של אזרחיה וזה הופך אותנו לגם צד בסכסוך הזה. אנחנו מעורבים לא רק מבחינה פוליטית אלא גם מבחינה רגשית".
מי שעוד היה אמור לנאום אתמול הוא איש הימין הקיצוני הצרפתי אריק זמור, פוליטיקאי יהודי שידוע במאבקו במהגרים ובהתפשטות האיסלאם בצרפת. הוא צפוי היה למתוח ביקורת על מדיניות ההגירה החדשה של האיחוד האירופי, אבל המשטרה סירבה לאפשר לו להיכנס לאולם. לפני כן הספיקה לדבר בכנס סואלה ברוורמן, מי ששימשה עד לסוף השנה שעברה כשרת הפנים של בריטניה, ותקפה אז בחריפות את הפגנות המוסלמים בבריטניה נגד ישראל על רקע המלחמה בעזה. בנאומה אתמול תקפה במשך 27 דקות את בית הדין האירופי לזכויות אדם.
8 צפייה בגלריה
ראש הממשלה ההונגרי אורבן. "כמו ב-1988, גם הפעם לא נוותר"
(צילום: EPA/Szilard Koszticsak)
8 צפייה בגלריה
שוטרים מול מתנגדי הכינוס, אתמול בבריסל. ר"מ בלגיה: "החוקה מבטיחה חופש ביטוי"
(צילום: AP Photo/Virginia Mayo)
8 צפייה בגלריה
שרת הפנים הבריטית לשעבר ברוורמן. תקפה את בית הדין האירופי לזכויות אדם
(צילום: Omar Havana/Getty Image)
8 צפייה בגלריה
"מניעת השתתפות של קהל פוגעת בדמוקרטיה". השוטרים בכניסה לאולם
(צילום: Simon Wohlfahrt / AFP)
גם שר התפוצות עמיחי שיקלי נאם בכנס: "הזמן של מדינת הטרור איראן הולך ואוזל. ההיסטוריה הראתה לנו איך משטרים כאלה מסתיימים, איך קדאפי וסדאם נפלו. עריצי איראן יעמדו באותו גורל והעם האיראני יהיה חופשי. כעת אנו זקוקים לכל מדינה ומדינה באירופה ובמערב, עלינו להתאחד כדי להילחם ולהתגבר על המשטר האיראני המרושע. המנהיגים שעומדים לימין ישראל היום לא עושים זאת בגלל שהיא אומת סטארטאפ, וגם לא בגלל עגבניות השרי שלה. הם עושים זאת בגלל הערכים שאנו חולקים - חיי אדם, אמונה, משפחה וחירות. ערכים נצחיים שישרדו הן את סערת הג'יהאדיזם, המקדשת את המוות והן את סערת הפרוגרס, המקדשת את תרבות הכלום".
הפסקת הוועידה עוררה ביקורת חריפה לא רק מצד אנשי ימין קיצוני באירופה, אלא גם מצד בכירים במיינסטרים הפוליטי האירופי. ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה קרו, ליברל ומי שנחשב ליריב פוליטי חריף של הימין הקיצוני, אמר שמניעת האירוע בלתי מתקבלת על הדעת: "אוטונומיה מוניציפלית היא אבן יסוד בדמוקרטיה שלנו, אבל היא לעולם אינה יכולה לעקוף את החוקה הבלגית המבטיחה מאז 1830 את חופש הביטוי ואת הזכות להתכנסות לא אלימה. מניעת ועידות פוליטיות היא מעשה לא חוקתי. נקודה".
גם דוברת מטעם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק מסרה כי סונאק מוצא את הצעד מטריד ביותר: "ראש הממשלה הוא תומך אדוק של חופש הביטוי, והוא מאמין שזו זכות יסוד בכל דמוקרטיה. ביטול אירועים או מניעת השתתפות של קהל ושל נואמים הם מעשים הפוגעים בחופש הביטוי וכתוצאה מכך בדמוקרטיה".
