2 צפייה בגלריה
(צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ, AFP, רויטרס)
בתוך סבך האינטרסים של מדינת ישראל, צמרת צה"ל היא זו שדוחפת את ראש הממשלה, נפתלי בנט, לנקוט מדיניות זהירה בין שתי המעצמות ארה"ב ורוסיה. והעיקר: לא לתקוף פומבית את הרוסים.
בכירים במטכ"ל מסבירים שזו מדיניות מאוזנת, אחראית וריאלית נוכח אתגרי הצבא. ארה"ב היא אמנם בעלת הברית הגדולה שלנו, אבל הרוסים נמצאים כאן על הגבול והמלחמה עם איראן על אדמת סוריה לא נפסקה. לכן, מסכמים אותם בכירים, המדיניות של בנט, שמהלך בין שתי המעצמות, נכונה עד כה.
בצבא גם הביעו שביעות רצון מדבריו של השגריר הרוסי בישראל, שלפיהם התיאום הביטחוני מול צה"ל יישמר. נכון להיום כך אכן קורה, אבל הדבר לא עמד עדיין במבחן ממשי מאז תחילת המלחמה באוקראינה וחיל האוויר לא תקף בעומק סוריה. ביום חמישי הבא אף אמורה להגיע לארץ משלחת ביטחונית מרוסיה, במסגרת התיאום הביטחוני שמתבצע פעם בחודש גם במפגשים פיזיים. בינתיים המפגש לא בוטל. בצה"ל, שכאמור דוחף להורדת פרופיל במאבק בין המעצמות, מודעים היטב ליכולות הרוסיות בסוריה, ממערכות לוחמה אלקטרונית, דרך סייבר ועד מערכות הגנה אווירית S-300 ו-S-400, שהרוסים לא רק שלא הפעילו עד היום, אלא גם לא איפשרו לקצינים סורים להיכנס למערכות לצורך למידה וחניכה.

2 צפייה בגלריה
נפתלי בנט ו אביב כוכבי נפגשו נפגש פגישה עם גנרל קנת' מקנזי מפקד פיקוד מרכז צבא ארה"ב ארצות הברית חייל
נפתלי בנט ו אביב כוכבי נפגשו נפגש פגישה עם גנרל קנת' מקנזי מפקד פיקוד מרכז צבא ארה"ב ארצות הברית חייל
בנט וכוכבי עם הגנרל מקנזי
(קרדיט: חיים צח\לע"מ)
במקביל, מחזקים בצה"ל את הקשר עם הצבא האמריקאי. אתמול ביקר בארץ מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, גנרל קנת' מקנזי, כאורחו של הרמטכ"ל אביב כוכבי. מקנזי גם נועד עם שר הביטחון גנץ ודן עימו בהתפתחויות האחרונות, ובראשן האתגר האיראני והשלכות המלחמה באוקראינה. "ישראל תמשיך להיות מחויבת לקשר המצוין בין צבאות ארה"ב וישראל ולהעמקת היחסים", דאג גנץ לומר לו. ובנט, שאף הוא נפגש עם האורח, הדגיש את הסכנות שבחתימה על הסכם גרעין חדש מול איראן. מקנזי הבהיר לבני שיחו שארה"ב תעמוד בהתחייבותה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני.
ובינתיים, בצה"ל כבר מפיקים לקחים מהמלחמה באוקראינה, לפחות ככל שניתן נוכח הפצת דיווחי הכזב מהלחימה. שני הצדדים הלוחמים הבינו את חשיבות השליטה בתודעה, אבל בדרך הדיווחים מהשטח איבדו את אמינותם באופן כמעט גורף. נושא נוסף שנלמד הוא כמובן התמרון היבשתי הרוסי. טורי השריון מתקדמים לאט, נתקלים בבעיות אספקה ותחזוקה ולא רושמים הישגים מהירים כפי שהיה מצופה. נושא שלישי הוא תעלומת הפעלת חיל האוויר הרוסי, כשלאיש אין תשובה מדוע הוא כמעט לא נוכח במערכה.