שני כוחות חזקים מניעים את תנועת המחאה, אולי המרשימה והמלהיבה בתולדות ישראל. האחד הוא פחד. הפחד הזה קיבל ביסוס ברור בשבועות האחרונים, וכעת ניכר שבעקבות הרפורמה לא יישארו איזונים ובלמים על השלטון בישראל. זוהי הפיכה בתחפושת.
השני הוא תקווה. זו נוצרה ברחוב כמעט יש מאין - בהתלהבות, ברוח שמייצרת סיפור ישראלי חדש, שיש בו ערכים חדשים ומחברים. התקווה הזו אסור לה שתיעצר רק בהנפת הדגל. היא חייבת להיות מתורגמת לכוח פוליטי שיוביל רפורמות מלהיבות ומשמעותיות בישראל.
איך התבסס הפחד?
לפני כחודשיים החל דיון ציבורי על הרפורמה המשפטית. גרעין ראשון של מחאה נולד, הציבור לראשונה הכיר את פורום קהלת ואפילו ההייטק המנומנם התעורר. המונים החלו להתעניין ולגבש דעה - בעד הרפורמה או נגדה. גם מי שעד כה לא התעניין באיזונים בין הרשויות, התחיל להבין שיש ברפורמה רכיבים חיוניים, לדוגמה שחובה להביא לייצוג של כלל האוכלוסיות בבית המשפט העליון, או שיש להסדיר את היחסים בין הרשות השופטת למחוקקת.
אבל אז נפל האסימון - זוהי אינה רפורמה.
קו פרשת המים ארע לפני כשלושה שבועות. נשיא המדינה קרא פומבית להידברות והציע מתווה ברור לפשרה. מרבית הציבור היה חותם על עיקריו אם היה נדרש לכך, אולם בתוך פחות מיום עברה הקריאה הראשונה בכנסת. כך נראית רפורמה בהידברות?
בשידור אגבי בפייסבוק של שר האוצר סמוטריץ' ויו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן, הם נשאלו "מי יבטיח שלא תגעו בזכויות אדם?". סמוטריץ' ענה בקצרה - "אני!". ואז, יוסטון, הבנו שיש בעיה. ומאז - רטוריקה איומה של קברניטי המדינה, קריאה למפגינים 'טרוריסטים' ו'אנרכיסטים' והאצת תהליכי החקיקה.
התפכחנו. קיבוץ החוקים הזה מבטל הלכה למעשה כל מגבלה ורסן על השלטון בישראל. הממשלה מתעלמת בגסות מכל אזהרות הכלכלנים, ובוחרת שלא להוביל הידברות או שינויים בחוקים, שהרי אם חפצה בכך יכלה לעשות זאת בקלות. ניכר לכל כי מדובר בשינוי דרמטי ובלתי הפיך של סדרי המשטר בישראל. דמוקרטיה כבר לא תהיה פה.
איך נולדה התקווה?
בחודשיים האחרונים החל להיווצר סדר יום ישראלי אלטרנטיבי ומלהיב, זאת ללא ארגון מסודר או תכנון מוקדם. התחלנו להאמין מחדש בערכים שלנו ולהאמין בכוחנו לממש אותם.
הבנו ששוויון, זכויות וחופש הם חלק מהזהות שלנו ועלינו להתעקש עליהם, ולא רק כשמאיימים לקחת אותם.
הבנו שאנחנו גאים ביהדות שלנו ושהיא לא סותרת את ההתעקשות של האבות המייסדים שלנו - מבן גוריון ועד בגין - על דמוקרטיה.
הבנו שישראל צריכה להמציא את עצמה מחדש - עם סיפור חדש, מרגש ומאחד שיסחוף ישראלים רבים. ראינו שאנחנו לא לבד ושההגדרות הישנות של 'ימין, 'מרכז' או 'שמאל' לא מספרות את הסיפור החדש הזה, כי הוא חוצה אוכלוסיות ופתקי הצבעה. מי היה מאמין שדגל ישראל יחזור להיות כל כך פופולרי.
הבנו גם שחזון חדש חייב להיות מתורגם לתכניות עבודה. לא נוכל לקדם את ישראל רק אם נמשיך לסרב לכל רפורמה ולבטל את הקול של ציבורים שלמים. אם מגילת העצמאות כה חשובה לנו - איפה היינו בעשרות השנים האחרונות? למה לא יצרנו התלהבות ציבורית סביב הצורך בחוקה לישראל? למה לא יצרנו 'קהלת' משלנו שידחוף אליה? האם אנו הצענו אי פעם "רפורמת לוין" משלנו - מהפכנית, חדשנית - לתיקון הפערים החברתיים? איך לא דרשנו מנבחרי הציבור שלנו להפסיק לעלות שוב ושוב לבג"ץ במטרה לעצור חקיקה של יריביהם - ובמקום זאת לרדת לרחוב ולהוביל מהלכים ציבוריים?
והבנו עוד משהו חשוב - על נחיצותו של כוח פוליטי. שנים האמנו כי ההשפעה של הפוליטיקאים מוגבלת. ידענו שישראל צריכה שינויים ורפורמות אדירות - אבל איבדנו תקווה בפוליטיקאים שיובילו אותם. דווקא לוין, רוטמן וחבריהם המחישו לנו עד כמה נחוצים פוליטקאים מקצועיים כדי להוביל שינוי. הם המחישו לנו שסדר יום חדש יתגשם רק אם יובל על ידי כוח פוליטי. לראשונה מזה שנים התוודענו לאבטיפוס אפקטיבי של רפורמה שמאחוריה בריתות פוליטיות ותכנית עבודה יסודית.
דמיינו חברי כנסת שיקדמו באותה נחישות רפורמה מקצה לקצה לטיפול ביוקר המחיה או לשינוי יסודי של מערכת החינוך. דמיינו שר שיקדם ללא מורא רפורמה לקידום תעסוקה בהייטק לאוכלוסיות הפריפריה או רפורמה לאיסוף נשק בחברה הערבית. דמיינו פוליטיקאים שיתראיינו בכל כלי תקשורת ויכרתו בריתות פוליטיות חדשות במטרה לייצר - חוקה לישראל.
עידן טנדלרההפיכה המשטרית צריכה להיעצר, בתקווה, בדיאלוג ובפשרה. עלינו למצוא דרך לחיות ביחד ולנתב את דרכנו הישראלית המשותפת., לכן אסור לאף צד לנצח בנוק-אאוט במאבק הזה. ומתוך המחנה שנוצר בימים אלה סביב ערכים וחזון משותף חייב לצמוח סיפור ישראלי חדש, סדר יום מרגש שחוצה אוכלוסיות ומייצר שותפויות חדשות ומפתיעות.
סדר יום שכזה לא יוכל לממש את עצמו ללא מנהיגות וללא כוח פוליטי חדש ומלהיב. בלעדיהם השינוי לא יושלם.
עידן טנדלר הוא מבכירי ההייטק ויזם חברתי. כיום משמש כסגן נשיא בכיר בפאלו אלטו נטוורקס, וכיושב ראש Place-IL, מיזם הייטק חברתי לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק הישראלי
