הקמפיין של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד החרדים עלה היום (ראשון) שלב, כאשר אמר בדיון סגור כי בבחירות הבאות יעביר חוק גיוס מלא - ומי שלא לומד תורה ולא ישרת בצה"ל ייכנס לכלא. הקו החדש שנוקט נתניהו מגיע לאור הביקורות הרבות שקיבל, גם מבית, לאחר העברת חוק הפטור ממעצרים - והסקרים שמראים כי הצעד גרם לנזק רב למפלגתו.
גלריה
החל בקמפיין נגד החרדים. בנימין נתניהו, משה גפני ויצחק גולדקנופף
(צילומים: שלו שלום, אלכס קולומויסקי יואב דודקביץ, דני שם טוב, דוברות הכנסת, צילום: חיים גולדברג)
מתחת לפני השטח הקמפיין של נתניהו לא מתקבל בשמחה רבה אצל החרדים ואפילו בזעם רב. אך באופן פומבי התגובות וההתבטאויות בנושא הרבה יותר מתונות. יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, טען כי החוק היה "ספין נוסף שלא נועד לפתור דבר - וחבל שבא לעולם", והוסיף כי מפלגתו תשתף פעולה רק "עם מי שיסדיר את מעמד בני הישיבות והאברכים".
בכיף נוסף במפלגה אמר: "ארבע שנים נתניהו לא עמד בהתחייבותו להעביר את חוק הגיוס, ציפור נפשו של הציבור החרדי, והעדיף לפלג את העם סביב המהפכה המשפטית. כעת הוא מבין שבכל מקרה לא נוכל לשבת בממשלה שתחזור בדיוק לאותה נקודה שבה היא נמצאת היום".
החרדים ידעו שנתיים של אכזבות מצד נתניהו, אחרי שקיבלו ממנו שורת הבטחות וחוקים, בטענה כי אלו יקלו על הדרך לקבל חוק הפטור מגיוס לבני הישיבות - אך הדבר האמיתי מבחינתם טרם קרה. לפני כשנה הודח יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין מתפקידו, ובמקומו מינו בליכוד את ח"כ בועז ביסמוט הנחשב לשותף נוח יותר עבור החרדים, בתמורה לכך החרדים איפשרו את מושב הקיץ בשנה שעברה על כל חקיקתו בשקט תעשייתי.
לא הצליח לקדם חוק גיוס. בועז ביסמוט
(צילום: אלכס קולומויסקי )
כחצי שנה קודם לכן הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) איימה בנובמר על שלמות הקואליציה כשביקשה לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום. קריטריון הסבסוד, על פי החוק החדש, יהיה תלוי רק בתעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר. מתנגדי החוק גם מהקואליציה טענו שהוא מכשיר השתמטות והודיעו כי יצביעו נגדו. נתניהו ביקש מהחרדים לדחות את ההצעה ולא לצור טלטלות.
בסופו של דבר במו"מ עם בין לשכת נתניהו לאייכלר, רה"מ הדיח את שר הביטחון מתפקידו והחרדים הסכימו לא להעלות את ההצעה להצבעה. גלנט נחשב לסדין אדום בעיני החרדים בייחוד כשביקש לקבוע חוק גיוס עם מכסות גבוהות ולטענת גורמים בקואליציה לא אפשר לגורמי המשרד להגיע לדיונים ובכך מנע את התקדמות החוק.
בליכוד אמרו לחרדים כי ביום שאחרי גלנט ועם ישראל כ"ץ, חקיקת החוק קלה יותר אך הציפיה הפכה לאכזבה. בהמשך גם הפרידה מהרמטכ"ל הרצי הלוי נראתה כמו הסרת מכשול משמעותי, שכן הלוי ביקש להגדיל את מספר המתגייסים אך גם הדחתו לא הקלה על החרדים לקבל את מבוקשם.
בין לבין אפשר נתניהו לחרדים לקבל הטבות כספיות אחרות כמו הגדלת תקציבים לישיבות, למועצות דתיות ולרשתות החינוך המפלגתיות, אך חוק שיפטור את הצעירים החרדים מגיוס, יעצור את גל המעצרים וישיב את ההטבות הכספיות שנשללו - לא נחקק והשאיר את החרדים במבוכה מול ציבור מצביעיהם.
