יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) הודיע אמש (שלישי) על השלמת הקראת סעיפי חוק הפטור מגיוס. "אנחנו מגיעים לקו הסיום, בקרוב נצביע על החוק בוועדה לקריאה שנייה ושלישית", אמר בדיון שנמשך עד לשעות הערב המאוחרות.
הכרזת ביסמוט: "הלפיד עובר לשלב הבא"
(צילום: ערוץ הכנסת)
"מה שנגרר שנים, מה שנתקע שוב ושוב בדיונים אינסופיים, התקדם במשמרת שלי, כי הייתה מטרה ברורה - חוק. לא דיונים לשם דיונים, אלא רצון אמיתי להגיע לפתרון. לבנה אחר לבנה. בהידברות, בשיתוף פעולה, ובנחישות", אמר ביסמוט בתום דיון. "כפי שאמר הערב ראש הממשלה, אנחנו על סף השלמת העברת חוק הגיוס. הלפיד עובר לשלב הבא. כעת תפקידה של הכנסת כולה להמשיך את הדרך עד לאישור החוק במליאת הכנסת, חוק גיוס היסטורי שיחזק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה".
במהלך הדיון התייחס ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תת-אלוף שי טייב, לנתונים על כמות וזהות המשתמטים שדווחו לוועדה בשבוע שעבר. לדבריו, תוך שנתיים נרשמה עלייה בכמות המשתמטים, מכ-13 אלף - ל-68 אלף. "המגמה היא מגמה ברורה, המספרים גדלו בשיעורים דרמטיים, ורוב הכניסות לקבוצה הזאת של משתמטים וצווי 12 מן הסתם קורים בגלל הצווים, היעדר חוק, היעדר דיחוי, וככל הנראה הם מהציבור החרדי".
תא"ל טייב ציין כי צה"ל יודע לזהות בוודאות רק את מי שהתייצבו ונמצאים במערכת, ואמר שנכון להיום כ-49% מהמשתמטים וצווי 12 הם בוודאות "מהבריכה" - הכינוי בדיונים ל-80 החרדים שקיבלו צווים מאז יוני 2024. "לגבי היתר אין זיהוי ודאי, אך יש אינדיקציות על בסיס בדיקה האם האדם למד במוסד חרדי ושימוש בלוגיות נוספות שמאפשרים להעריך בסבירות גבוהה שהאדם בא מרקע חרדי", אמר. ההערכה של צה"ל היא שמתוך המחצית השנייה כ-25%-30% הם ככל הנראה חרדים. כלומר, בתמונה הכוללת - קרוב ל-80% מהמשתמטים מגיעים מהציבור החרדי.
אורי אלדר, קצין במילואים, זעק בוועדה כי "החטיבה שלנו תכננה את הפעילות של חיפושי רן גואילי. הצעת החוק הזו היא יריקה בפנים. היא לא נותנת לנו שום אופק. שליש מהחיים של הבן שלי שהוא בן 3, לא הייתי בהם. סיפורים על ילדים שמרטיבים או מתחילים להרביץ, זה מה שאנחנו חווים. מה המחיר שאני אצטרך לשלם? איזה עתיד יהיה לנו עם הצעת החוק הזאת?".
"יש לנו ימי עיבוד, ורוב מה שנאמר שם היה שמה שמטריד אנשים ומה שימנע מהם להגיע למילואים - זה מה שקורה בוועדה הזאת. שמשתמשים בנו ככלי שאין לו גבול", הוסיף. "אני רואה איך אנשים שנתנו מאות ימי מילואים לא יכולים להגיע ומרגישים רגשות אשם. זה אבסורדי. למה אנחנו מחכים? שיהיה לנו סד"כ מבודד כמו ב-7/10? אמרו לי שלבוא לפה זה נופל על אוזניים ערלות, אבל אני רוצה בכל זאת לומר את זה. אני חושב שמה שיהיה פה זה בכייה לדורות. איפה הסוף? אני באמת שואל. אנחנו אמורים לוותר על המשפחה? על העבודה?".
ביסמוט השיב בעוקצנות: "תודה, תודה על השאלה".
השינויים לחוק - והמתיחות בקואליציה
הדיונים אתמול התקיימו בצל מתיחות בקואליציה, יום אחרי שחברי הכנסת של ש"ס ודגל התורה הודיעו כי בשל חוסר הסכמות עם הייעוץ המשפטי על נוסח החוק, הם בתגובה לא יתמכו בהצבעה בקריאה ראשונה על תקציב המדינה. ההצבעה על התקציב נדחתה להיום בניסיון להביא לפתרון המשבר.
ביום ראשון הודיעה היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור לנציגי המפלגות החרדיות שיש לערוך שינויים בסעיף הנוגע לסנקציות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו. עד כה הסכימו המפלגות החרדיות לאיסור מיידי על יציאה לחו"ל ואי-מתן רישיון נהיגה למשתמטים, ולהגבלות עתידיות שייכנסו בהדרגה, כגון הפסקת תקצוב ישיבות. כעת מבקשת היועצת המשפטית שחוק הפטור מגיוס יוגדר כהוראת שעה ולא יושלם בחקיקת קבע. היא ממליצה להגביל את החוק לחמש שנים ולכלול מנגנון פקיעה במקרה של אי-עמידה ביעדים. מנגד מתעקשים החרדים על חוק קבע.
עוד שינויים שמבקשת היועמ"שית לוועדה: להפוך את סעיף המטרה בחוק, המנוסח כעת כ"הסדרת מעמד בני הישיבות", ל"גיוסם" בלבד; להרחיב את הסנקציות באופן מיידי ולא בהדרגה; ליישם מנגנון פיקוח משמעותי על נוכחות בישיבות, ולבטל את הסמכות המוענקת ל"ועדה הרוחנית המייעצת", שרשאית בנוסח הקיים להוריד את יעדי הגיוס אם רבניה יסברו שצה"ל לא מספיק מותאם למשרתים חרדים.
הסיעות החרדיות יידרשו להכריע אם להמשיך בקידום החוק גם ללא גיבוי משפטי. יו"ר דגל התורה משה גפני חזר על הדברים שאמר בסוף השבוע בראיון ל"7 ימים" של "ידיעות אחרונות", ולפיהם: "אם לא תהיה התקדמות בחוק הגיוס - לא נתמוך בתקציב גם ברביעי. גם במחיר הקדמת הבחירות".
