רגע אחרי שבעולם נשמו אנחת רווחה בעקבות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בלבנון, הפתיעו המורדים בסוריה עם המתקפה הגדולה ביותר שלהם זה ארבע שנים נגד משטרו של הרודן בשאר אסד – ומעוררים כעת חשש מגל נוסף של כאוס במזרח התיכון.
המורדים ניצלו על-פי ההערכות את העובדה שבעלי בריתו של אסד במלחמת האזרחים מוחלשים וטרודים כעת בבעיותיהם שלהם – ובפרט את העובדה שחיזבאללה הוכה קשות על-ידי ישראל. להלן מדריך שעושה סדר בדרמה במדינה השכנה, דרמה שעשויות להיות לה השלכות גם עלינו הישראלים – לרעה או לטובה.
מה בדיוק קורה בסוריה?
לפי הדיווחים צבא אסד נתפס לא מוכן על-ידי המורדים, שתקפו ממעוזם הגדול האחרון במחוז אידליב שבצפון-מערב המדינה. מתקפת הפתע של המורדים החלה ביום רביעי האחרון, אותו יום שבו נכנסה לתוקף הפסקת האש בלבנון.
המתקפה מובלת ע"י שורת ארגוני מורדים, בהובלת הארגון הג'יהאדיסטי "הייאת תחריר א-שאם" ובשיתוף פעולה עם מורדים שנתמכים ע"י טורקיה. שלשום החלו קרבות בתוך העיר חלב, העיר השנייה בגודלה במדינה ובעלת חשיבות אסטרטגית וסמלית רבה – ואתמול כבר דווח שהמורדים השתלטו על רוב חלקי העיר.
עבור המורדים מדובר בהישג דרמטי וסמלי במיוחד: חלב, עיר בעלת היסטוריה של אלפי שנים ושערב המלחמה התגוררו בה 2.3 מיליון איש, הייתה מעוז המורדים הראשי בעשור שעבר, והחלק המזרחי שלה נפל לידיהם ב-2012. ארבע שנים לאחר מכן, בנקודת מפנה במלחמת האזרחים, הם נאלצו לסגת מחלב בעקבות מבצע הפגזות והפצצות אכזרי במיוחד של צבא אסד וחיל האוויר הרוסי – שבו שוטחו חלקים גדולים מהעיר.
אמש דווח כי המורדים השתלטו גם על נמל התעופה הבינלאומי של חלב. בתמונות דרמטיות נראו המורדים חוגגים ברחובות חלב, גם ליד המצודה ההיסטורית שלה, ומסירים את סמלי המשטר וכרזות של אסד. נראה שהם התקדמו עד כה ללא קרבות משמעותיים, וגורמים בסוריה הודו שצבא אסד נסוג מכמה אזורים. ממשלתו של אסד הצהירה רשמית על "ארגון מחדש" של כוחותיה, על מנת להיערך למתקפת-נגד שבה ישוחררו השטחים שאבדו לה.
במקביל למתקפה המרכזית על חלב, המורדים גם השלימו את כיבוש כל מחוז אידליב – שרובו ממילא היה תחת שליטתם – ובמסע הכיבושים שלהם נעו גם דרומה, לכיוון העיר חמה. צבא אסד הכחיש דיווחים שכוחותיו נסוגו גם מהעיר הזו, אבל נראה שהמורדים התקדמו אליה ואתמול כבשו את העיר מערת א-נעמאן שבאמצע הדרך.
רוסיה יצאה לעזרת אסד עם שורת הפצצות אוויריות באמצעות מטוסי הקרב שלה שממריאים מבסיס חמיימים בלטקיה, ואתמול הפציצה לראשונה מאז 2016 גם בעיר חלב. יותר מ-327 נהרגו עד כה בקרבות, רובם אנשי צבא אסד או כוחות המורדים, אך המניין כולל גם עשרות אזרחים שנפגעו.
בהתייחסות ראשונה שלו למתקפת הפתע, הבטיח אמש הנשיא אסד כי ארצו מסוגלת לגבור על המורדים. על-פי סוכנות הידיעות הסורית "סאנא", אסד שוחח עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, ו"הדגיש במהלך השיחה כי סוריה ממשיכה להגן על שלמותה הטריטוריאלית מפני כל הטרוריסטים ותומכיהם, ומסוגלת, בעזרת בעלי בריתה, להביס ולחסל אותם – לא משנה כמה חמורות התקפות הטרור שלהם". בהודעה נטען כי בן זאיד הדגיש שאבו דאבי עומדת לצד סוריה.
מה היה מצב הכוחות עד כה?
המורדים יצאו כאמור למתקפת הפתע מאידליב, המעוז הגדול האחרון שנותר בידיהם אחרי 13 שנים של מלחמת אזרחים. המלחמה, שבה נהרגו כבר יותר מחצי מיליון בני אדם ומיליונים הפכו לפליטים, פרצה בשנת 2011, אבל אם באמצע העשור שעבר נראה כי אסד צועד בדרך לתבוסה – מאז הוא הצליח להשיב לעצמו בסיועם של צבא רוסיה, המיליציות הפרו-איראניות וחיזבאללה את רוב השטחים שאיבד למורדים – ודחק אותם לאידליב.
ב-2020 הושגה, בתיווך רוסיה וטורקיה, הפסקת אש בין כוחות אסד למורדים באידליב ומאז פסקו רוב הקרבות במלחמת האזרחים. משטר אסד נראה יציב למדי בארבע השנים האחרונות, ושלט עד כה על 70% משטחי סוריה, בעוד שאר השטח היה נתון לשליטת ארגוני מורדים וחמושים שונים – כל אחד עם אינטרסים אחרים, ולעיתים מנוגדים.
חלק מארגוני המורדים הם בעלי אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית כמו "הייאת תחריר א-שאם", אחרים נחשבים גם כן לאיסלאמיסטים ונתמכים על-ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, בעוד אזורים גדולים בצפון-מזרח המדינה נמצאים בשליטת כוחות כורדיים שנתמכים על-ידי ארה"ב. בסוריה עדיין שוהים כ-900 חיילים אמריקנים, כחלק מהמאמץ המתמשך למנוע התבססות מחודשת של ארגון הטרור דאעש – שאומנם הובס, אבל מחבליו ממשיכים לפעול בכמה כיסי התנגדות באזורים המדבריים הנרחבים של סוריה.
למה דווקא עכשיו?
המורדים מכנים את המבצע שבו פתחו "הרתעת התוקפנות", ובאופן רשמי מצדיקים אותו בתקיפות אוויריות שביצעו כוחות אסד באידליב. "אין לנו ברירה. יש לנו חובה להגן על עמנו ואדמתנו. המשטר ובעלי בריתו, בהם שכירי חרב איראנים, הכריזו מלחמה על העם הסורי", טען למשל חסן עבד אל-רני, אחד מבכירי המורדים שיצאו למתקפה.
אלא שבפועל פרשנים בעולם מעריכים כי המורדים זיהו שעת כושר נדירה: חיזבאללה הוכה קשות אחרי שנה של מלחמה מול ישראל, ולפי דיווחים התקיפות הישראליות פגעו גם בכוחותיו באזור חלב – מוקד מתקפת הפתע. לישראל מיוחסות גם עשרות מתקפות נגד צבא אסד והמיליציות הפרו-איראניות שמסייעות לו. איראן עצמה נראית כעת כמי שפועלת באיפוק יחסי על רקע החשש שלה מחזרתו של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, וזאת בנוסף לעובדה שהפטרונית המרכזית של אסד – רוסיה – טרודה כעת במלחמה באוקראינה.
מי הם המורדים שתוקפים, והאם יש להם קשר לדאעש?
למתקפה נגד צבא אסד יצאו כמה ארגוני מורדים, שהמרכזי שבהם הוא כאמור "הייאת תחריר א-שאם" (בתרגום חופשי לעברית: "הארגון לשחרור הלבנט"), שבלועזית גם מוכר בראשי התיבות HTS. מדובר בארגון ג'יהאדיסטי איסלאמיסטי מהזרם הסוני באיסלאם. רוב אזרחי סוריה, נזכיר, הם סונים – אבל האליטה השלטת במדינה היא עלווית ומקורבת לזרם השיעי (ולפיכך גם נתמכת על-ידי איראן וחיזבאללה). זהו המקור המרכזי למתיחות שהובילה לפרוץ מלחמת האזרחים לפני 13 שנה.
HTS הוקם במקור בחודשיה הראשונים של המלחמה, ב-2011, כשלוחה ישירה של אל-קאעידה ותחת השם "ג'בהת א-נוסרה". הוא נחשב אז כסניף הסורי של שלוחת אל-קאעידה בעיראק, זו שאותה הוביל מי שעתיד היה להפוך למנהיג דאעש הראשון אבו בכר אל-בגדדי, והוא היה מעורב בהקמת "ג'בהת א-נוסרה". לוחמי הארגון היו אומנם יעילים למדי בקרבות מול צבא אסד, אבל האידיאולוגיה הקיצונית שלהם עוררה מחלוקת קשה ופיצול מול שאר ארגוני האופוזיציה. ב"ג'בהת א-נוסרה" הבטיחו אז להילחם גם במערב, וכמו דאעש רדפו מיעוטים דתיים ואכפו על נשים כללי צניעות נוקשים באזורים שנפלו לשליטתם.
ב-2016 הודיע מנהיג "ג'בהת א-נוסרה", אבו מוחמד אל-ג'ולאני, על ניתוק הקשר עם אל-קאעידה. הוא פירק את הארגון ויחד עם ארגונים ג'יהאדיסטיים אחרים הקים את מה שמכונה כעת "הייאת תחריר א-שאם". בשנים האחרונות פעל אל-ג'ולאני להציג עצמו כמתון יותר, ואף כמי שמגן לכאורה על לא-מוסלמים: בשנה שעברה, למשל, הוא אפשר לערוך מיסה נוצרית ראשונה זה שנים באידליב. הוא גם נאבק בארגונים קיצוניים יותר, והתמקד בקידום הממשל האזרחי במעוז המורדים.
"הייאת תחריר א-שאם" מוגדר כבר שנים כארגון טרור, הן על-ידי ארה"ב והן על-ידי האו"ם, אולם ב-2018 הודה הממשל האמריקני כי אינו פועל לפגוע באופן ישיר באל-ג'ולאני, כפי שפעל למשל לחסל את בכירי דאעש. חרף זאת, המתיחות מול ארה"ב הייתה ניכרת גם בשנים האחרונות, ובתקרית מ-2022 אנשי "הייאת תחריר א-שאם" פתחו באש על כוחות אמריקניים מיוחדים.
מה האינטרס של ארדואן לתמוך במתקפה?
לצד "הייאת תחריר א-שאם", במתקפה של המורדים שותפים כאמור גם מורדים שנתמכים על-ידי טורקיה. בסוכנות הידיעות רויטרס אף דווח, מפי גורמי אופוזיציה בסוריה, כי המתקפה קיבלה "אור ירוק" מאנקרה.
העובדה הזו מפתיעה מעט משום שרק לאחרונה היו דיווחים על ניסיונות פיוס בין אסד לנשיא טורקיה ארדואן. ארדואן, נזכיר, התייצב לצד המורדים באסד כבר בתחילת הדרך וכינה את נשיא סוריה "רוצח". עם זאת, אחרי שאסד השיב לעצמו את השליטה כמעט בכל חלקי סוריה בשנים האחרונות ארדואן חדל לבקר אותו בחריפות שכזו, ולאחרונה היה ניכר כי הוא חותר לשיפור היחסים בין המדינות.
רצונו של ארדואן בנורמליזציה עם סוריה נבע מאינטרסים פנימיים וביטחוניים, כמו שאיפתו למיגור "מסדרון הטרור", כפי שהוא מכנה זאת, בצפון סוריה, שם פועלים הכוחות הכורדיים שבהם הוא רואה שלוחה של המחתרת הכורדית בטורקיה PKK.
אלא שאסד סירב להיפגש עם ארדואן כל עוד כוחותיו ממשיכים לשלוט באזורים בצפון סוריה, וחלק מהפרשנים תוהים אם התמיכה במתקפה כעת היא ניסיון של ארדואן להפעיל עליו לחץ. אפשרות נוספת שהועלתה היא שארדואן מקווה בכך להגביר את הלחץ על הכוחות הכורדיים ולחזק את "קלפי המיקוח" שלו לקראת חזרתו של טראמפ לשלטון בארה"ב. טראמפ, יצוין, כבר עורר בעבר זעם מצד הכורדים כאשר הסיג את רוב כוחותיה של ארה"ב מסוריה, וסלל אז את הדרך לפלישה טורקית גדולה נגדם ב-2019.
פומבית, באנקרה קוראים כעת להימנע מערעור היציבות האזורית, אבל משרד החוץ הטורקי פרסם בסוף השבוע הודעה שבה גם הביע תמיכה בטענות המורדים – והאשים כי המתקפות האוויריות נגדם באידליב, שלכאורה היוו את המניע למתקפת הפתע שלהם, חתרו תחת הסכמי עבר להפחתת המתיחות.
הלחימה המחודשת עלולה לסבך אינטרס אחר של ארדואן, שקיווה לקדם את החזרתם הבטוחה והמסודרת לסוריה של המוני פליטים סורים שברחו מארצם בשנות מלחמת האזרחים ומתארחים מאז בטורקיה. פליטים אלה מכבידים על הכלכלה הטורקית, ולא פעם פרצו עימותי דמים בינם לבין תושבים טורקים.
מה עשויות להיות ההשלכות, והאם ישראל צריכה לדאוג?
החשש המרכזי בעולם הוא מכאוס מחודש בסוריה, אחרי שבשנים האחרונות נראה היה שהיא חוזרת למסלול של יציבות ואסד אף התקבל מחדש בחיק העולם הערבי. כאוס מחודש עלול לחזק גורמים קיצוניים כמו דאעש, ובאירופה עדיין מתמודדים עם השלכות משבר המהגרים האדיר שהתחולל בשיאה של מלחמת האזרחים בעשור שעבר – וכמובן שלא ירצו לראות זרם מחודש של פליטים.
גם בישראל עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות, ושלשום ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון חריג בסוגיה. פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי מציין כי בטווח הקצר ההשפעות על ביטחונה של ישראל עשויות להיות דווקא חיוביות: אסד לא ימהר להתעמת עם ישראל כשהוא חלש ומאבד שליטה, וסביר שייזהר בכל הנוגע למתן אפשרות לאיראנים להעביר דרך ארצו סיוע לחיזבאללה. אולם בטווח הארוך יש מקום לדאגה, מפני שהמורדים הסונים הם ג'יהאדיסטים מסוכנים לא פחות מהג'יהאדיסטים השיעים הפועלים בחסות איראן.
איך הגיבו רוסיה, איראן וחיזבאללה?
רוסיה, בעלת בריתו המרכזית של אסד, החלה כאמור בקמפיין הפצצות אווירי – אך לא ברור עד כמה אפקטיבי הוא לפי שעה. שני גורמים צבאיים סורים אמרו לרויטרס כי רוסיה הבטיחה לספק לדמשק סיוע צבאי נוסף כדי לסכל את מתקפת המורדים. לדבריהם, סוריה מצפה שציוד צבאי חדש ממוסקבה יתחיל להגיע לבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים, שממוקם באזור לטקיה, כבר בימים הקרובים.
לא ברור עד כמה נרחב יהיה הסיוע הזה, בפרט בשל העובדה שצבא פוטין עסוק כמעט כל כולו בקרבות באוקראינה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר שלשום שרוסיה רוצה שדמשק "תפעל בהקדם" כדי להשיב את הסדר על כנו ולהחזיר לידיה את השליטה באזורים שנכבשו, אבל לא הבטיח בפומבי סיוע נרחב.
באיראן הגיבו בחריפות למתקפת המורדים, כשברקע לפי הדיווחים נהרג בקרבות קיומארס פורהשמי, קצין בכיר במשמרות המהפכה (בדרגה המקבילה לתת-אלוף). שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, האשים כי מה שמתרחש בסוריה הוא "תוכנית אמריקנית-ציונית שמטרתה לערער את הביטחון והיציבות באזור, בעקבות כישלונותיה של ישראל מול ההתנגדות". אמש דווח כי עראקצ'י יגיע היום לדמשק, ומשם ימשיך לטורקיה.
חיזבאללה עצמו, אולי על רקע התמקדותו כעת בשיקומו אחרי הפסקת האש מול ישראל, טרם התייחס רשמית למתרחש בסוריה.
פורסם לראשונה: 22:05, 30.11.24