2 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה ב נמל התעופה סחיפהול ליד אמסטרדם הולנד בצל חשש מ זן קורונה חדש אומיקרון
בדיקת קורונה ב נמל התעופה סחיפהול ליד אמסטרדם הולנד בצל חשש מ זן קורונה חדש אומיקרון
בדיקת קורונה בנמל התעופה סחיפהול בהולנד
(צילום: AFP)
ביממות האחרונות בלבלו המנכ"לים של חברות החיסונים את העולם. המנכ"ל של פייזר אמר למעשה שמנה שלישית תספק הגנה כלשהי ממחלה קשה, גם בווריאנט החדש. המנכ"ל של מודרנה צפה ירידה משמעותית בהגנה החיסונית. מי צודק? אנחנו לא יודעים. ואתם יודעים מה - גם הם לא.
כדי לדעת דבר כזה, דרושים עשרות אלפי נדבקים, בגילים שונים ואוכלוסיות מגוונות, בדיקה יסודית שתנטרל משתנים דמוגרפיים ואחרים, אנליזה קפדנית וחישוב מדוקדק. את כל אלה אי אפשר לעשות עדיין, פשוט כי אין מספיק נדבקים באומיקרון ברחבי העולם.
ביממות האחרונות הופיעו כל מיני מסקנות בתקשורת. כותרות רעשניות וחישובים שמבוססים על הנחות, הגיוניות ככל שיהיו, אינם מידע אמיתי. יש לכולנו קושי אמיתי להתמודד עם אי-ודאות, אבל אחרי שנתיים של מגפה שהתאפיינה בחוסר ודאות – כדאי לגדל סבלנות. העולם עוד לא יודע כמה הזן החדש משמעותי, כמה הוא מידבק ביחס לדלתא ועד כמה החיסון יעיל. במעבדה המרכזית של משרד הבריאות בתל השומר מנסים לגדל את האומיקרון בתרבית תאים.
2 צפייה בגלריה
נוסעים בשדה התעופה ב יוהנסבורג דרום אפריקה וריאנט אומיקרון
נוסעים בשדה התעופה ב יוהנסבורג דרום אפריקה וריאנט אומיקרון
נמל התעופה בדרום אפריקה
(צילום: AP)
אחרי שזה יקרה, ויהיו מספיק תרביות, יציגו בפניהן אחר כבוד טיפות דם של מתחסנים, אחרי ולפני בוסטר, ושל מחלימים. כך נדע האם לפחות במעבדה, הזן עוקף את החסינות – או נשבר מולה. ייתכן שהתוצאות בישראל יגיעו כמה ימים אחרי תוצאות מהעולם, שם יספיקו לעשות זאת מוקדם יותר. בשעה הזו, מביטים מדענים בתרביות התאים בכל מקום ומייחלים שיגדלו יפה, כדי שיהיה ניתן לדעת יותר.
יש חישוב אחד שחוזר על עצמו, ובהחלט מבוסס על מידע: גרף העלייה במקרים בדרום אפריקה ניתן להשוואה לעלייה במקרים בעבר, נניח עם פרוץ הדלתא. התוצאה: מדענים מסיקים שהאומיקרון גרם להדבקה גבוהה יותר, עד כה, בערך בכ-30% ביחס לדלתא. אך מה הסיבה? האם זה נובע מכך שהוא ביולוגית מידבק יותר, או שההתפשטות המהירה שלו נובעת מכך שהוא פורץ חסינות מחוסנים ו/או מחלימים? זאת אומרת מגדיל את המאגר של מי שפגיע להדבקה?
כנראה, אומרים אותם מדענים - טרבור בדפורד האמריקני, או כריסטיאן אלת'אוס השוויצרי – שמדובר בחדירה של חלק מחסינות המחלימים/מתחסנים ולא שהווירוס מידבק יותר בעצמו.

מה זה "חלק מהחסינות"? אין לנו תשובה טובה. זה יכול להיות שאחד מחמישה מחלימים יידבק באומיקרון, או אחד משלושה. באופן כללי, חסינות מחלימים נראית בשלב זה חזקה יותר, לפחות בטווח הקצר, מחסינות מתחסנים. אך בכל מקרה, מגפת הקורונה משמעותית כל כך - כפי שכולנו כבר צריכים להבין - לא בגלל הקטלניות שלה, אלא בגלל שיעורי ההדבקה הנרחבים, אלה שיכולים להוביל את שברי האחוזים שיגיעו למצב קריטי לבתי החולים, ולעומס אשפוזי בלתי אפשרי. לכן השאלה הראשונה, החשובה ביותר, היא עד כמה הזן החדש מידבק. כל השאר בא אחרי.
גם לאחר הדברים האלה, וגם אם חלק מההגנה של החיסון כושלת בפני האומיקרון (ואין לנו כל ראיה לכך), החיסון הוא עדיין הצ'אנס הכי טוב שלנו. לכן עצוב כל כך לראות את מספר החיסונים המוגבל והעלוב שהמדינות המתועשות אפשרו ליבשת אפריקה כולה. החיסונים היו - לפחות בטווח הקצר - מורידים הדבקות, ואולי חוסכים מכולנו עוד זן חדש. חבל ועצוב שהמערב טרם למד שבמגפה גלובלית, אף אחד לא בטוח עד שכולם לא בטוחים.