התיעוד של סרן תומר אייגס - עד לא מזמן "סרן ת' מאמ"ן" - מפרכס למוות בכלא 10, שפורסם ב"כאן 11", הציף מחדש היחס המחפיר לחיילים שנמצאים שם. מאז פרסום הסרטונים, ynet שוחח עם חיילים בעבר ובהווה שריצו עונש בכלא הצבאי, רובם בגין עבירות קלות. הם תיארו לא פעם השפלות, איומים או יחס מזלזל כלפיהם מצד הסוהרים - חיילים גם הם.
סרן תומר אייגס מתמוטט בכלא, 3 שבועות לפני מותו
(צילום: מתוך יהיה טוב עם עמרי אסנהיים, כאן 11)
מי שמפקדים על הכלואים ביום-יום הם חיילים צעירים בני 21-18 ומעליהם קצינים שחלקם בשירות סדיר ואחרים בשירות קבע. הסוהרים הצבאיים עוברים אמנם הכשרה בבה"ד 13, בית הספר למשטרה צבאית, אך לא פעם הם מגיעים לשירות בכלא חודשים ספורים אחרי שהתגייסו - וכשהם לא מוכנים מנטלית לאחריות הרבה שבתפקיד. אסירים לשעבר מעידים כי חלקם "מבולבלים", חסרי מוטיבציה ולעיתים גם אינם מבינים את עומק האחריות שמוטלת עליהם.
הכלא בנוי כך שיש בו אגף מיוחד לקצינים ולשוטרים צבאיים, שם התנאים מעט טובים יותר, ואגפים נוספים שמיועדים לחיילים בהתאם לחומרת העבירות שלהם - כולל אגף מבודד. למרות זאת, לא פעם מוחזקים באותו התא חיילים שנאסרו בגין עבירות קשות יחד עם חיילים שנשפטו על עבירות קלות בהרבה, לעיתים גם לא פליליות.
תפקיד הסוהר הצבאי, במהותו, הוא להיות מעין חייל-מפקד עבור אותם אסירים, שרבים מהם חיילים נורמטיביים שנשפטו למאסר בגין עבירות משמעתיות או מבצעיות. בצבא, בניגוד לאזרחות, לא מעט חיילים מוצאים את עצמם בכלא על עבירות שבחיים האזרחיים היו מסתיימות באזהרה או בהליך משמעתי קל - כמו שימוש בקנאביס, נפקדות, התחצפות למפקד או קטטה שולית. למרות זאת, בפלוגות מסוימות בכלא, כך לפי העדויות, היחס לחיילים האסירים מזכיר כלא אזרחי קשוח.
חשוב לומר: חלק גדול מהסוהרים אנושיים ופועלים כראוי, ואיש בכל מקרה לא מצפה שחוויית הכלא תהיה נעימה. אלא שבמערכת כזו, כל מקרה קצה יכול להיות דרמטי - כפי שקרה לסרן תומר אייגס בערב חג שבועות, אז איש לא טרח להסתכל במצלמות האבטחה או להיענות לזעקות חבריו לתא בזמן שפרכס למותו. גם אחרי שנענו הסוהרים לקריאות הכלואים, ניכר כי לא ידעו מה לעשות, ובמשך זמן רב לא נגעו בתומר, שלא לדבר על לפנות אותו באלונקה. השיחה למד"א נעשתה באיחור, וטיפול רפואי ראשון קיבל תומר רק כשכבר היה מאוחר מדי.
"העיניים של תומר זעקו"
אחד מהחיילים שאיתם שוחחנו הוא ת', שהיה בכלא הצבאי במשך חצי שנה במצטבר בשנים 2020 ו-2021 - בתקופות שבהן אייגס היה בכלא 6 ובכלא 10. ת' מתאר שחווה "יחס לא הולם בלשון המעטה" מצד הסוהרים. "מתנהגים אליך כאילו אתה חיה", הוא אומר. "טון הדיבור, המימיקות בפנים, הציוויים, ההשפלות. זה לא אנשים שבאו ועשו עבירה כמו אונס, פדופיליה או רצח. מדובר ברוב המקרים באיזה ילד שנפקד 20 יום. רזיתי שם בתקופה של חודש - עשרה קילו. האוכל היה זוועה. לא אכיל".
ת' אף היה עד לדבריו ליחס של הסוהרים כלפי אייגס. "בכלא 6 אני זוכר שאמרו לנו שיש לו איידס, הוא היה בבידוד ואי-אפשר היה לראות אותו", הוא אומר. "בהמשך בכלא 10 פגשתי אותו כמה פעמים בחדר אוכל או בספירות וראיתי שקוראים בשם שלו. הוא לא היה כזה מבודד, לכולם הייתה גישה אליו. כל אחד היה יכול ללכת אליו ולשבת בספסל לידו. בכלא 6 דיברו אליו כמו אל חיה. הייתי בכלא כשהוא התחיל להתעלף. היו מתעלמים ממנו, ממש כמו אוויר. לא עניין אף אחד".
באחד המפגשים בין תומר ל-ת׳ הם אפילו שוחחו קלות. "אחרי שהיה את קריאת השמות, נכנסנו לחדר אוכל יחד איתו. הוא ישב עם כולם אבל בסוף, הכי קרוב למפקדים. הוא לא היה מדבר כל כך", מספר ת'. "ישבתי איתו בשולחן וביקשתי ממנו משהו והוא גם ביקש ממני. ידעתי מי הבן אדם, שהוא אסיר X ושהוא מיוחד. שאלתי אותו שאלה, והוא הסתכל עליי. העיניים שלו קצת מפחידות, לא בריאות. היה לו מבט של מוות. כאילו קרעו אותו מבפנים. העיניים שלו זעקו. הוא סבל הרבה וראו את זה".
ת' מספר כי כשראה את הסרטון של תומר מת בכלא הצבאי, הוא היה בהלם. "איך דבר כזה יכול לקרות?", הוא תוהה. "הייתי גונב מצית ומדליק סיגריה - והסוהרים היו מגיעים תוך שתי דקות. הם היו מגיעים במהירות. הם התעלמו ממנו ברמה של יותר גרוע מחרם".
באחד המקרים, כשוחח ת' עם אמו בטלפון, נכנס אחד הסוהרים ודרש ממנו לסיים את השיחה. "רציתי לסיים את הטלפון באיזי כדי לא להלחיץ את אמא שלי - והוא צרח עליי", נזכר ת'. "אז טרקתי את הטלפון והוא התעצבן וזרקו אותי לצינוק, ושם השפילו לי את הצורה. במשך שעתיים אמרו לי ׳דום, נוח׳, ושעתיים להגיד ׳כן המפקד׳, ושלושה סוהרים הסתכלו עליי. הכניסו אותי לתא שכל הקיר מרוח בחרא ובדם. חם מוות והזעתי את הנשמה״.
הוא מתאר "צרחות בצורה קיצונית ממש", ומספר כי "מתנהגים אליך כמו סמרטוט". בין היתר, כך הוא אומר, "אם מישהו לא הקשיב או לא ציית, מעמידים אותו מול הפלוגה, אומרים לו לקחת את הדברים שלו בצרחות - ומעיפים אותו לצינוק. בכלא 4 ובכלא 6 זה צינוק עם מיטה מאבן ובכלא 10 זה חדר מטר על מטר וחצי. בקושי אפשר לזוז שם". לדבריו, "האור דלוק 24/7 ואסור לישון במהלך היום, רק מהשעה 22:00 בערב. זו ממש התעללות בבני אדם. אם אתה נרדם מעירים אותך בצרחות ומענישים אותך".
מצה"ל נמסר: "התעללות בכלואים במהלך שהותם בכלא הצבאי מנוגדת לדין ולפקודות צה״ל ואסורה בהחלט. בסיס הכליאה מצולם באופן קבוע ונמצא תחת פיקוח מפקדים. תלונות קונקרטיות בדבר התנהגות שאינה הולמת מצד סגל הכליאה או תנאים בלתי מספקים מועברות לבדיקת הגורמים הרלוונטיים ומטופלות בהתאם. במקרים בהם מתגלה חשד להתנהגות חריגה או עבירה פלילית נפתחות חקירות על ידי היחידה לחקירות פנים.
"צה"ל משתתף בצערה הכבד של משפחתו של קא״ב תומר אייגס ז״ל וימשיך ללוותה. כנגד תומר ז"ל הוגש כתב אישום חמור ביותר לבית הדין הצבאי בנושא בעל רמת סיווג גבוהה מאוד. נוכח חומרת כתב האישום, כתבי האישום ופרטי ההליך נאסרו לפרסום, וזאת מטעמי ביטחון מידע.
"מותו של תומר ז״ל נבדק במסגרת חקירת פנים מקיפה ויסודית של היחידה לחקירות פנים שעם סיומה הועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית. בעקבות מותו של תומר ז"ל הוקמו גם שלוש ועדות שונות שנועדו לבחון את כלל ההיבטים הנוגעים לשירותו, למעצרו ולתקופת כליאתו.
"בתום החקירה היסודית נקבע, כי לא נמצאו ראיות לכך שמותו נגרם במכוון על ידי גורם חיצוני כלשהו או ראיות מספקות לכך שמותו נגרם כתוצאה ממעשה עצמי מכוון. עוד נמצא, כי גורמי הכליאה פעלו להבטחת תנאים נאותים וראויים למנוח, אך לצד זאת נפלו ליקויים ופגמים בהתנהלותם.
"בעקבות ממצאי החקירה מצאה הפרקליטה הצבאית לשעבר שאין מקום להעמדה לדין פלילי של מי מהמעורבים, ולצד זאת, ניתנה הוראה לנקוט צעדים משמעתיים ופיקודיים כלפי בעלי תפקידים מעורבים. צה״ל מחויב לשלומם ורווחתם של חייליו. מאז המקרה, צה״ל פועל לשיפור הנהלים והבקרה. בעקבות המקרה הוטמעו נהלים מחמירים נוספים, ובהם גם חידוד הנהלים הנוגעים לניפוק, פיקוח ואיסוף תרופות במסגרות כליאה צבאית".
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום
