סרן תומר אייגס, בן 24, הוא קצין המודיעין שהואשם בעבירות ביטחוניות חמורות - ומצא את מותו בנסיבות מסתוריות בתאו בכלא הצבאי בלילה שבין 16 ל-17 במאי 2021, מבלי שנקבע עד היום מה הייתה הסיבה. פרטי הפרשה, שבמסגרתה הואשם בפגיעה חמורה בביטחון המדינה, לא הותרו לפרסום.
סרן תומר אייגס מתמוטט בכלא, 3 שבועות לפני מותו
(צילום: מתוך כאן 11)

6 צפייה בגלריה
סרן תומר אייגס
סרן תומר אייגס
סרן תומר אייגס
(צילום: מתוך פייסבוק לפי סעיף 27א')
הפרשה נחשפה לראשונה ב-ynet, ובמשך השנים דחו בתי המשפט שוב ושוב את הבקשה להתיר לפרסום את שמו המלא ותמונתו של תומר. כעת, הותרו פרטיו לפרסום לבקשת "כאן 11". בתיעוד מתוך התוכנית "יהיה טוב" עם עמרי אסנהיים, שתשודר מחר ב-21:30, נראה אייגס מתמוטט בתא הכלא, שלושה שבועות בלבד לפני מותו.
בשבועות שקדמו למותו הוא התמוטט פעמיים בכלא נווה צדק, ואותר על הרצפה עם סימני פרכוסים ובלבול ודיווח שבלע כמות גדולה של תרופות. למרות זאת לא היה תחת השגחה. בפעם הראשונה, כחודש לפני מותו, אייגס קרס בתא השירותים וזחל ממנו לחדר, וניסה לסמן בידיו למצלמות האבטחה.
בלילה שבין 16 ל-17 במאי 2021 הוא אותר שוב במצב קשה, פונה לבית החולים לניאדו ושם נקבע מותו. דגימה מדמו שנשלחה לבדיקת מעבדה בארה"ב לא מצאה ריכוז חריג של תרופות בדמו.
תומר, בן לרונית ורון ואח לשתי אחיות, נחשב לילד מחונן, התגייס במרץ 2016 לאגף המודיעין ושירת ביחידה טכנולוגית. בחודש ספטמבר 2020 הוגש נגדו כתב אישום חמור על עבירות ביטחוניות, ועל פרטי הפרשה הוטל צו איסור פרסום גורף. הוא נעצר עד לתום ההליכים, אך היה בקשר עם משפחתו ושהה בתא עם כלואים נוספים. הוא עמד בפני עונש אפשרי של כעשור בכלא.
6 צפייה בגלריה
סרן תומר אייגס
סרן תומר אייגס
ההתמוטטות הראשונה של אייגס בכלא הצבאי, כחודש לפני מותו. מתוך "כאן 11"
(צילום: מתוך פייסבוק לפי סעיף 27א')
6 צפייה בגלריה
סרן תומר אייגס
סרן תומר אייגס
סרן אייגס
(צילום: מתוך הרשתות לפי סעיף 27 א')
מותו המסתורי של קצין המודיעין - עדכונים קודמים:
לפי ממצאים שגובשו לפני כשנה לכדי חוות דעת משפטית עלה כי חרף מאמצי החקירה הרבים, לא ידוע עדיין מהי סיבת המוות הרשמית. לולא הליקויים בחקירה, היא הייתה עשויה לשפוך אור על ההשערה המובילה, שלפיה אין שום ראיה לכך שהקצין התאבד בתאו, וככל הנראה הוא סבל מבעיה רפואית שלא טופלה כראוי.
מחוות הדעת עלה שנפלו כשלים חקירתיים של היחידה לחקירות פנים, שאותם לא ניתן היה לתקן. כך למשל, בקבוק שנמצא בתאו ולא נבדק, ומצלמת אבטחה שלא פעלה. בצה"ל מעריכים שללא כשלים אלו ניתן היה לפענח את הפרשה, שלוותה בבדיקות פתולוגיות גם במעבדות בארה"ב.
6 צפייה בגלריה
yk14274964
yk14274964
הוריו של אייגס בתא שבו מת בנם
(ללא קרדיט מיואב זיתון)
לאחר מכן מסרו הוריו כי "בננו מת בכלא בנסיבות מסתוריות ומטרידות – מגיע לנו לקבל תשובות מלאות וכנות. מעבר לכאב האישי העצום על האובדן, נאלצנו גם להתמודד עם ניסיונות להשחיר את שמו ולהפריך כל מיני תיאוריות לגבי נסיבות מותו.
"לרבים היה קל לזרוק אמירות חסרות שחר לגביו - כי אין מי שיענה. הבטחנו לעצמנו להיאבק כדי להבין כיצד קצין צעיר ובריא שנמצא במקום שמור ומפוקח 24/7 - מצא את מותו בטרם עת. לאחר שהצלחנו במאבקנו להכרה בו כחלל צה"ל, הגיע הזמן, גם אם באיחור ניכר, לשמוע את האמת וכל האמת".

"למה האמנו שצה"ל לא באמת ירצה לרסק אותך?"

בחודש מאי האחרון ספד האב רוני אייגס במלאות ארבע שנים למותו. "בערב חג השבועות לפני ארבע שנים, כשהכל הסתיים, היית ילד. ילד במדים של צבא, ילד שנאלץ להתמודד מול נקמנות מכאיבה וחסרת הלב מצה"ל שאותו כ"כ הערצת. הדקירה שבלב על האובדן המיותר חדה כתמיד, והזמן לא מכהה דבר. לאחר שקברנו אותך פה היה בלתי אפשרי להאמין שלעולם לא תשוב, עם הפנים המחייכים והצחוק הכובש, תתיישב על המצבה ותכריז 'סתם, זה לא על אמת'".
רוני אייגס סופד לבנו סרן תומר אייגס, מאי 2025
(צילום: מתוך פייסבוק, לפי סעיף 27 א' )

"היה גם כעס, והוא עדיין שם", הוסיף האב בכאב, "כעס ואכזבה מצה"ל שלמרות התרומה הייחודית שלך ליחידה, גמל לך על מוטיבציית היתר במעצר ממושך, מחיקת כל קשר עם חבריך ליחידה ואיום מתמיד שתעביר את שנותיך היפות ביותר בכלא. יש עוד יותר כעס מלווה בחוסר אונים על מי שלא ידע, או אולי לא רצה להעניק לך טיפול רפואי מספיק מקצועי ומסור - ולשמור עליך חי".
לדבריו, "חווינו ועדיין אנחנו חווים אשמה ודיכאון שמלווים אותנו מאז מותך. האם עשינו כל מה שניתן לסייע לך בתשעת החודשים האחרוניים לחייך? האם לא היינו כנועים מדי? איך זרמנו עם המערכת הצבאית? למה האמנו שצה"ל לא באמת ירצה לרסק אותך? מדוע לא נעזרנו באמצעי התקשורת? השאלות לא מרפות. את הדיכאון לא כל כך רואים, אבל הוא דוקר בהתמדה בלב, כאובדן של שמחת חיים.
"איזו זכות בכלל יש לנו לשמוח כשלך בכלל אין חיים? אי-אפשר שלא לכאוב את ההחמצה הנוראית. התמונה שלך צופה בנו כל יום בסלון, הפצע בלב לא מגליד, נורא קשה לנו להתרגל לתואר הורים שכולים ולהתנהג בהתאם. אפשר רק להמשיך במסלולי החיים ולקוות שיבוא יום שבו נזכור אותך עם קצת פחות כאב. תומר, אתה חסר לנו מאוד כל הזמן".