שבים לבתיהם אחרי מעצר ממושך: בית המשפט העליון דחה הבוקר (שני) את ערר הפרקליטות על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר בתנאים מגבילים את הנאשמים במעורבות בפרשת ההברחות לעזה. לפיכך, כל 15 הנאשמים ובכללם בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, שוחררו למעצר בית שבו ישהו עד לסיום משפטם.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שקיבלה את ההחלטה בעניינם של הנאשמים, ציינה: "דומה שאין צורך לומר, שמדובר בפרשה חמורה ומעוררת סלידה. בשעתה הקשה של המדינה, בשעה שאזרחי ישראל נאנקים תחת עול מלחמה, וחיילינו עודם נלחמים ברצועת עזה, בחרו המשיבים לעשות במלחמה קרדום לחפור בו על מנת לגרוף לעצמם רווחים אישיים".
אחרי ששופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אלון גביזון קבע בדיונים קודמים כי כתב האישום לא מקים עבירה של סיוע לאויב במלחמה, ציינה שופטת העליון כנפי-שטייניץ כי ישנם קשיים בייחוס עבירות ביטחון לנאשמים. לדבריה, "עד היום לא הוחלה עבירה ייחודית וחמורה זו בנסיבות הדומות לענייננו, דהיינו: בגין מעשי הברחה שיטתיים של סחורות אזרחיות, גם אם בהיקפים נרחבים, וגם אם בנסיבות בהם אלה עשויות היו להגיע לידי ה'אויב', ועניינם של המשיבים מצוי הרחק מכל אותם מקרים שתוארו בפסיקה".
תיעוד: סחורה שהוברחה בזמן מלחמת חרבות ברזל
השופטת הוסיפה: "בהקשר זה רלוונטית גם העובדה, שהוזכרה לעיל, שלא נטען כי מי מהמשיבים עמד בקשר עם ארגון הטרור או עם מי מפעיליו, ואף אין מחלוקת כי לא קיימת ראיה ישירה לכך שהסחורות או חלק משוויין הגיעו בפועל לידי חמאס. עיון בנימוקי העוררת מעלה, כי היא מודה, למעשה, שהיא מבקשת לפסוע צעד נוסף מעבר לפסיקה הקיימת, ולהתאים את סעיף העבירה 'לצורכי הביטחון המשתנים'. בהקשר זה היא מצביעה על עבירות אחרות ש'קיבלו תפנית חדה' בעקבות אירועי 7 באוקטובר".
עוד ציינה השופטת בהחלטה: "נשענת העוררת על הקביעה שלפיה, אף מקום בו לא הוכח רצון או מניע לסייע לאויב, וגם אם המעשים בוצעו ממניע של בצע כסף, ניתן להרשיע בעבירה זו מקום בו צפה העושה, ברמת הסתברות של קרוב לוודאי, כי פעולותיו עלולות לסייע לאויב במלחמתו בישראל. אלא שישנו מרחק ניכר בין פסיקה זו, שעסקה במכירה ישירה של אמצעים לייצור נשק להשמדה המונית לידי מדינת אויב לבין ענייננו, וניסיונה של העוררת להרחיב את גבולות העבירה, על רקע הפסיקה הקיימת, אינו חף מקשיים".
"סיכומו של הדיון בעבירות הביטחון המיוחסות למשיבים מעלה תמונה מורכבת. בחינת התשתית העובדתית והראייתית באספקלריה של הפסיקה הנוהגת, מעלה קושי לקבוע בשלב זה כי קיימות ראיות בעוצמה הנדרשת להוכחה לכאורית של יסודות העבירות. הקונסטרוקציה המשפטית שמציעה העוררת צועדת כברת דרך משמעותית מעבר לגבולותיה המוכרים של עבירת סיוע לאויב במלחמה כפי שפורשה ויושמה בפסיקה, ונעדרת לעת הזו עיגון פסיקתי מובהק במעשים שנסיבותיהם דומות. די באמור כדי לפתוח פתח לבחינת אפשרות שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר, כפי שאכן עשה בית המשפט המחוזי".
11 במרץ: דיון בערר על שחרור זיני
(צילום: אלכס גמבורג )
בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט כאמור ביום שלישי שעבר לשחרר את בצלאל זיני למעצר בית. לאחיו של ראש השב"כ ולשאר הנאשמים מיוחסות בפרשת הברחות הסיגריות והסחורות לעזה עבירות של סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ולקיחת שוחד.
השופט גביזון פנה לנציגת פרקליטות מחוז דרום עו"ד אלכס דרנבוים, ושאל: "גבירתי מאמינה שאם אשחרר את זיני למעצר בית יש מסוכנות למדינת ישראל?". עוד אמר השופט: "בואו חברים, מספיק. באמת? בואי נגיד שעשה ו'סייע לאויב', מה שאני לא חושב. אחד כזה שהיה כל חייו פלס ונפלה שגגה ועשה את הטעות הכי מכוערת בחייו, את מאמינה שאחד כמו זיני אם אשימו במעצר בית יסכן את מדינת ישראל? לפעמים צריך לעצור ולנשום".
הפרקליטה התעקשה ביחס לבקשה לעצור את זיני עד תום ההליכים: "אנחנו לא מוצאים מקום להבחין בין הנאשמים. במיוחד מי שהיה בתפקיד צבאי בעת ביצוע המעשים. זה מגביר את המסוכנות".
השופט גביזון השיב: "אני שואל שאלות נוקבות, לא עושה הנחות לאף אחד מהצדדים. האם גבירתי סבורה שאדם שגדל על ברכי הציונות הדתית, השפיץ של מדינת ישראל במערכה, והלוואי וכולנו היינו ערכיים כמו הציונות הדתית, וכולנו יודעים מי אח שלו, את סבורה שגם אם עשה את המיוחס לו, יסכן את ישראל?".
עו"ד דרנבוים הגיבה: "עיקר המסוכנות לא נסוב על הערכים או השתייכותו למגזר זה או אחר. ברגע שבוצעה עבירה כה חמורה, די אפילו בפעם אחת להראות את המסוכנות".
לאחר החלטת המחוזי, הפרקליטות הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. בערעור נכתב כי "אין להתייחס להברחת הסחורות כאל קרטוני סיגריות, טלפונים ומוצרים נוספים - אלא יש להתייחס להתייחס לזה כהחדרת מזוודות מזומנים לידי ארגון טרור". עוד צוין כי הנאשמים הרוויחו יחד כ-8 מיליון שקל עבור ההברחות, וכי "ניתן להעריך פי כמה מכך הרוויחו מוכרי הסחורה בתוך הרצועה".
לפי הערעור, חמאס נזקק להכנסת הסחורות להתעצמות כלכלית - ולכן יש לראות בכך בתור "ידו הארוכה של האויב". בפרקליטות כתבו בין השאר כי אילו הנאשמים ואחרים לא היו מבריחים סחורות לתוך שטח הרצועה, לארגוני הטרור לא הייתה אפשרות להניח יד על הסחורות הללו - ובכך להתעצם כלכלית ולהמשיך לבסס שליטה.
עוד טענו בפרקליטות כי לא מדובר במעשה תיאורטי או בפגיעה עקיפה ומרחוק - אלא בפעילות אשר תוצאתה הממשית בשטח היא חיזוק ארגון טרור המצוי בעימות מזוין עם מדינת ישראל. בערעור הודגש כי לפי חוות דעת שב"כ ונתונים שהציגה הפרקליטות, חמאס נקלע לקשיים כלכליים משמעותיים במהלך הלחימה - ושליטתו בסחורות ובמשאבים הנכנסים לרצועה היא אחד ממקורות הכוח המרכזיים שלו.
לכן, תואר, בנסיבות האלה, הכנסת סחורות באופן המאפשר את הגעתן לידי חמאס או ניצולן על ידו אינה פעולה ניטרלית, אלא תרומה ממשית לשרידותו, לשיקומו ולהמשך פעילותו ותוצאה זו של חיזוק ארגון טרור פעיל, מעמידה בסכנה מוחשית את ביטחון המדינה ואת שלום אזרחיה, ופוגעת ביציבות ובשגרת החיים.
קרטוני סיגריות ומאות אלפי שקלים
בכתב האישום שהוגש נגד בצלאל זיני נטען כי הוא היה מעורב בשלושה סבבי הברחות של כ-14 קרטוני סיגריות לרצועה, ותמורתם קיבל 365 אלף שקלים. יחד איתו הואשמו עוד שני חיילי מילואים - אביאל בן דוד (31) מקריית גת, חייל מילואים ב"כוח אוריה", ואמיר דב הלפרין (38), שהכיר את בן דוד.
בכתב האישום תואר כי בצלאל זיני הוא חייל מילואים שהיה אחראי על המעטפת הלוגיסטית של "כוח אוריה", ובעל היתרי כניסה של שיירות כלים לתוך הרצועה. יחד עם אחרים, השלושה נאשמים שפעלו בהרכבים משתנים להברחות של סיגריות, תוך חלוקת הרווחים מהמכירות - ותוך הטעיית החיילים במעברים לרצועה, כשהם מציגים מצג שווא שנכנסים במסגרת שירותם הצבאי לצרכים ביטחוניים.
להלפרין מיוחסים חמישה סבבים של הברחות, תמורתם קיבל כ-4.3 מיליון שקלים (חלק מהסכום התחלק בין חלק מהנאשמים) ולאביאל בן דוד מיוחסים חמישה סבבים של הברחות, תמורתם קיבל כ-815 אלף שקלים (שניים מהסבבים הושלמו - אך לא הועברה תמורה).
בכתב האישום תואר בין השאר כי חודש לאחר ההברחה השלישית, אמר זיני לאביאל בן דוד שיש לו מכר ביחידה 8200 שטען בפניו שעלולים לעלות עליהם - ושיש לו את היכולת לסייע להם, כך שפרטיהם לא יופיעו במערכת. בתמורה לכך, תואר, זיני הסביר שהתבקש לארגן עבור יחידתו של המכר ציוד צבאי. זיני, כך נכתב, ביקש מאביאל כ-100 אלף שקלים - וזה נעתר לבקשה והעביר לו אותם. כתב האישום לא מפרט מה עלה בגורל אותה בקשה, מה עשה זיני בכסף - ואם המכר בכלל קיים.
בבקשה להאריך את מעצרו של זיני עד תום ההליכים צוין כי במהלך חקירתו הוא אישר שקיבל כספים מאביאל בן דוד. בן דוד אמר בחקירותיו כי זיני הוא מפקדו ב"כוח אוריה", וכי ידע שיש לו היתרי כניסה של שיירות כלים לתוך הרצועה. בן דוד ציין כי זיני הסכים להבריח יחד איתו לרצועה - בעבור כסף.
בכתב האישום צוין כי הנאשמים ושותפיהם ידעו שהסחורה המוברחת עשויה להגיע לידי גורמי טרור ובהם חמאס או מי מטעמו, ולשמש ולסייע לחיזוק כוחם ולקידום ומימון פעולתם. "הם ביצעו את מעשיהם בעבור בצע כסף, כשהם יודעים שבמעשיהם הם עוקפים את ההגבלות שהטילה מדינת ישראל על הכנסת סחורות לעזה, כחלק ממאמצי המלחמה, וחרף הנזק הביטחוני הברור הגלום במעשיהם", נכתב עוד.
