דיפלומטים אירופים בכירים אומרים כי הסירוב של ישראל לאפשר הכנסת אלמנטים של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה מונע את ההתקדמות לשלב השני של תוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
5 צפייה בגלריה
נתניהו, טראמפ, אבו מאזן וההרס בעזה. "הכול תקוע - וחמאס מנצל את זה כדי להתבסס מחדש"
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana, Oliver CONTRERAS/AFP, AP Photo/Alex Brandon, AFP PHOTO / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE)
"אין כל התקדמות בשאלה הקריטית של פירוק חמאס מנשקו, מי יעשה את זה ומתי זה ייעשה", אמר דיפלומט אירופי בכיר שמעורה בנושא. לדבריו, נראה שקביעת אופן פירוק חמאס היא "תנאי מוקדם" עבור מדינות שמוכנות לשלוח לעזה כוחות כחלק ממה שמכונה "כוח הייצוב הבינלאומי" (International Stabilization Force, המוכר בראשי התיבות ISF), שהקמתו קיבלה אור ירוק ממועצת הביטחון של האו"ם – אך הוא טרם הוקם בפועל.
לדברי הגורם האירופי, חמאס מנצל את העובדה שטרם הושגה הסכמה בסוגיה הזו, כדי להתחזק באזורים הנרחבים שנמצאים עדיין בשליטתו ברצועה. הגורם טען כי חמאס הסכים "עקרונית" לפירוק מנשק - אם כי בפועל ארגון הטרור הביע התנגדות למסירת נשקו – אך הוסיף: "הוא מנצל את העובדה שזה תקוע ואת זה שלא קורה כלום – כדי להתבסס מחדש".
הגורם הוסיף כי הדבר מעורר דאגה גדולה בקהילה הבינלאומית: "זה מביא אותנו לשאלה מהי טביעת האצבע הפלסטינית ביום שאחרי, מה תפקיד הרשות הפלסטינית בכל זה. כל מדינות אירופה חושבות שהרשות צריכה למלא בזה תפקיד. נכון, הרשות צריכה להמשיך ברפורמות. אבל אנו חושבים שהפלסטינים יכולים למלא תפקיד בתהליך הפירוז של עזה. זה תקוע. באופן בסיסי הסירוב מצד ישראל לתת כל תפקיד לרש"פ זאת בעיה גדולה. אי אפשר לומר את זה בדרך אחרת".
חשש מהצפות בחורף: "צריך להכניס אוהלים טובים"
הדיפלומט האירופי הדגיש כי התחושה שהדברים תקועים אמיתית. "אבל מצד שני הושגה הרבה התקדמות בחזית ההומניטרית. לא רק מספר המשאיות שנכנסו לעזה גדל – אלא גם סוגי הדברים שנכנסים לעזה. זה השתפר. זה לא איפה שאנו רוצים להיות, אבל יש הרבה התקדמות. ככל שנכנס מספיק – אזי הביזה תרד משמעותית".
לצד זאת, הגורם הביע חשש מהיעדר מוכנות להתמודדות עם הגשמים במהלך החורף, כשכבר במערכות הגשומות הבודדות שהיו בחודש האחרון דווח על הצפות במחנות האוהלים של הפליטים הפלסטינים. "אנו מודאגים מאוד מההכנות לחורף. ראיתם מה קורה כשהגשם יורד, כמה המצב הופך קטסטרופלי באוהלים. חשוב להכניס אוהלים טובים".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות בסיוע ההומניטרי היא רשימת הפריטים הדו-שימושיים, אותם פריטים שמשמשים לצרכים אזרחיים אך יש חשש שישמשו גם לצורכי טרור. "באופן מוזר יש רשימה פחות נוקשה לייבוא מסחרי מאשר זו של הארגונים ההומניטריים", טען הגורם. "זה אחד הנושאים שעובדים עליהם ואין הרבה התקדמות. ישראל חוסמת כניסה של הרבה מוצרים. אבל באופן כללי ההתקדמות ההומניטרית מוחשית וזה טוב. רואים מעבר מסיוע מיידי לסיוע לטווח בינוני וארוך".
המתיחות במפקדה האמריקנית: "עכשיו מתחילים הדברים הקשים"
על הסיוע לעזה מפקחת המפקדה האמריקנית-בינלאומית שהוקמה בקריית גת, אבל דיפלומטים אירופים בכירים אשר מעורים בנעשה שם, מספרים על מתיחות סביב אופן פעילות המפקדה. "לפעמים תוהים האם האמריקנים שמוצבים במפקדה הם האמריקנים שמקבלים את ההחלטות", אמרו הבכירים האירופים. "כולם אומרים לנו שאנחנו צריכים לדבר עם מי שקובע ומי שמדברים עם החדר הסגלגל בבית הלבן, ולא עם הגנרל פטריק פרנק שעומד בראש המפקדה האמריקנית".
הבכירים האירופים הוסיפו כי הגנרל פרנק "נמצא תחת לחץ גדול לספק תוצאות", ולדבריהם למרות שהעבודה מול האמריקנים הינה טובה, מדובר ב"אזור מסוכן עם מעט מאוד פירות". לצד זאת, הם ציינו שהדברים הקלים יותר כן נעשו, כמו הכנסה גדולה יותר של משאיות ופתיחת מעברים נוספים. "עכשיו הדברים הקשים מתחילים. בשביל זה צריך לתת תפקיד לרשות הפלסטינית. צריך רעיון איך לארגן את פירוק הנשק. וצריך להתחיל עם סידורי ביטחון אלטרנטיביים. אנחנו מוכנים לאמן כוחות ביטחון פלסטיניים חדשים. אנחנו יכולים לעבוד עם ירדן ומצרים. יש כוח שוטרים אירופי שיכול להועיל. אבל חייב להיות רצון לעשות את זה. מהצד הישראלי לא רואים את הרצון הזה".
5 צפייה בגלריה
הגנרל פטריק פרנק, שעומד בראש המפקדה. "עכשיו מתחילים הדברים הקשים", אמר גורם אירופי
(צילום: צבא ארה"ב)
באשר לחלקה של טורקיה, הדיפלומטים האירופים הבכירים אמרו כי ארה"ב רוצה להעניק לה תפקיד בשיקום עזה, אבל לא בהכרח כזה שיהיה צבאי. "קשה מאוד להאמין שישראל תסכים להכנסת כוחות צבאיים טורקיים לעזה, ואני מבין את זה. טורקיה היא מדינה שהיא מקלט לטרוריסטים של חמאס ומנהיגי חמאס, והיא בעמדה מוזרה להיות חלק מה-ISF", אמר אחד הגורמים.
הוא הוסיף: "אני חושש שללא פירוק מנשק לא נוכל להתקדם. מי ייתן כוחות ל-ISF? מי ישתף פעולה עם הרשויות בעזה אם הן נשלטות על ידי חמאס? המשפט ש'חמאס לא צריך למלא תפקיד פוליטי וצבאי' – זו עדיין המחויבות של כולנו. אנחנו לא רוצים שחמאס ימשיך לנהל את עזה. הם צריכים לזוז הצידה. זה לא אומר שכל חמאסניק שעובד במערכת המים או במערכת הבריאות צריך לזוז – אבל לא נוכל לעבוד עם הרשות החדשה בעזה, מי שהיא לא תהיה, אם יש חמאסניק שאוחז בנשק, עומד לידם ושולט עליהם ואומר להם מה לעשות. זו עזה שאף מדינה באירופה יכולה להיות מחויבת לה. שאלת הפירוק מנשק – והפלסטינים המתונים שיהיו בממשל ובמשטרה – זאת שאלה קריטית".
בתוך כך, פיקוד המרכז של הצבא האמריקני (CENTCOM) דיווח כי המפקדה האמריקנית-בינלאומית, ששמה הרשמי הוא "מרכז התיאום האזרחי-צבאי" (CMCC), גדלה וכוללת כעת נציגים מ-50 מדינות שותפות וארגונים בינלאומיים. "זוהי הזדמנות היסטורית להשיג שלום בר-קיימא במזרח התיכון", אמר אדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב, שפתח את מרכז התיאום. "אנו מעריכים את מאמציהם של שותפינו הבינלאומיים. יישום מוצלח של תוכנית השלום דורש שיתוף פעולה חסר תקדים, ואנו מתקדמים".
האינטרנט חזר לעזה
בהודעת הצבא האמריקני נמסר כי בשבוע שעבר, בתיאום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), סייעה המפקדה לטכנאים להיכנס לעזה ולתקן כבל סיב אופטי ראשי, באופן שלפי ההודעה "שיקם לחלוטין" את קישוריות האינטרנט ברחבי הרצועה. המפקדה, נמסר עוד, סייעה גם בהכנסה של יותר מ-24,000 משאיות עם סיוע הומניטרי וסחורות מסחריות לעזה בחמשת השבועות האחרונים, תוך שהיא פועלת לפתיחת נתיבים נוספים לאספקה וחלוקה של סחורות וסיוע.
נתניהו בביקור במפקדה בקריית גת, בחודש שעבר
(צילום: איתי בית-און, לע״מ)
בנוסף, המפקדה סייעה בפינוי של יותר מ-1,500 אזרחים עזתים בעלי אזרחות כפולה או הזקוקים לטיפול רפואי. לפי הצבא האמריקני, "מאמצים נוכחיים נעשים להעברת אספקה הומניטרית הדרושה לחודשי החורף ולפינוי תחמושת שלא התפוצצה לאורך המסדרונות הלוגיסטיים הקריטיים של עזה כדי לשפר את הבטיחות". השגריר האמריקני סטיבן פייגין, שעומד בראש המפקדה לצד הגנרל פטריק פרנק, מסר: "באיחוד מגוון רחב של בעלי עניין – כולל צבא ההגנה לישראל, מתפ"ש, צבא ואזרחים אמריקנים, צבאות ואזרחים של מדינות שותפות, ארגוני האו"ם וארגונים לא-ממשלתיים – מרכז התיאום נמצא בעמדה ייחודית להבטיח את הצלחת מאמצי הסיוע ההומניטרי".
