רצף החלטות הקבינט שנחשפו שלשום ב-ynet, ושעוררו זעם בעולם הערבי – הן דרמטיות ומשפיעות על מרקם החיים החדש שהולך ונבנה באזור. בין היתר, חשפנו כי ההחלטות שאושרו צפויות להביא לשינויים עמוקים בנוהלי המקרקעין והרכישות ביהודה ושומרון, כך שיאפשרו למדינה להרוס מבנים בבעלות פלסטינית בשטחי A.
3 צפייה בגלריה
שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בסיור משותף ביו"ש
(צילום: אלעד מלכה, שירה קינן, משרד הביטחון)
מדובר בהחלטות שביטולן יהיה כרוך במורכבות משפטית, ושאחת מתוצאותיהן היא הרחבה משמעותית של ההתיישבות היהודית בכל יו"ש. אחת מהן קשורה למקרקעין, והקבינט יאפשר מעתה את הסרת החיסיון הקיים על מרשמי המקרקעין בשטחים. כך למעשה הרשימות יהיו חשופות לכלל, ורוכשים פוטנציאליים יוכלו לזהות מיהם בעלי הקרקעות ואף לפנות אליהם לרכישה. עד לאישור ההחלטות, הרישום ביו"ש היה חסוי.
מי שיזמו את שורת ההחלטות הם שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. השניים פנו כבר בחודש שעבר לקבלת חוות דעתם של גורמי ביטחון בנושא - כולל חוות הדעת של פיקוד מרכז וגופים נוספים. בחוות הדעת שהגישו אותם גורמי ביטחון הם תמכו בכל החלטה אך ביקשו כי הדברים ייצאו לפועל לאחר חודש הרמדאן, תקופה שנחשבת למתוחה במיוחד בכל שנה. על פי המסתמן כרגע, השרים נענו לבקשה, ויישום ההחלטות יחל לאחר תקופה זו.
כל אחת מההחלטות שהתקבלו משמעותית בפני עצמה: כך למשל, ישראל נוטלת מעיריית חברון את השליטה מלאה על העיר ועל מערת המכפלה - כך שתוכל לבצע שינויים באזור ללא מעורבות או דיון על סמכויות מול הצד הפלסטיני, כשלדבר משמעות רחבה ברמה המדינית.
סעיף משמעותי נוסף הוא חידוש מנגנון שיאפשר למדינה לרכוש קרקעות ביו"ש. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "עד לפני כשני עשורים התקיימה ועדה לרכישת קרקעות באיו"ש על ידי מדינת ישראל. ועדה זו הורכבה מנציגי רשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, נציג משרד האוצר ויועץ משפטי, ואולם ברבות השנים מסיבות שאינן בידיעתנו הפסיקה הוועדה לפעול. מוצע לחדש את קיומה של הוועדה ושל המנגנון המאפשר רכישת קרקעות באזור על ידי המדינה ובאמצעות כך לבצע רכישה יזומה של קרקעות על ידי המדינה המדינה".
למעשה, הקבינט החליט להקים לתחייה ועדה שהפסיקה את פעילותה לפני 22 שנה - בהקשר זה יש לציין כי בשנות ה-80 פעלה אותה הוועדה לרכישת קרקעות ביו"ש מתחת לרדאר - זאת בגלל המצב המשפטי באזור. אז הייתה זו חברה פרטית שביצעה את רכישת הקרקעות עבור המדינה, על פי ההחלטה הנוכחית, פעילות הוועדה "יוצאת לאור" וישראל תרכוש באופן ישיר את הקרקעות מהפלסטינים.
על פי התכנון, מנהלת ההתיישבות שהוקמה ביוזמת סמוטריץ', תבצע עבודת מטה במסגרתה יגובש צוות מיוחד שיפעיל את מנגנון רכישת הקרקעות החדש. הצוות שיוקם אמור להגדיר את הקריטריונים לרכישת הקרקעות - ייתכן קריטריון אסטרטגי או כזה הקשור מתן מענה לצרכים שונים של האוכלוסייה היהודית שגדלה. עצם העובדה שהמדינה עומדת מאחורי המהלך באופן ישיר זה עניין משמעותי - זאת כיוון שיש לה תקציבים משמעותיים שיאפשרו רכישה של אדמות. המקור התקציבי למנגנון החדש טרם נקבע אך מכיוון שסמוטריץ' מכהן כשר האוצר, עשויה להעיד על כך שהכסף לרכישות יימצא בסופו של דבר.
"צעד ציוני, מוסרי וביטחוני מהמעלה הראשונה"
בנוגע להסרת החיסיון ופרסום מרשמי המקרקעין, מדובר בהחלטה שתאפשר להוציא נסח טאבו ולהבין מי בעלים של קרקע מסוימת, בתהליך דומה לזה שמתנהל בתוך תחומי הקו הירוק. עם זאת, רק כשליש ממסמכי הבעלות על הקרקע מתנהלים באופן מסודר, כך שיהיה צורך בעבודת מטה רבה כדי להנגיש את המידע על הבעלות על הקרקע למי שיחפוץ בכך.
סעיף חידוש מנגנון הרכישה הוא מורכב ורגיש, עם זאת ההחלטה לאשר אותה נוגעת למהלכים שהממשלה מקדמת לעבר החלת ריבונות ביו"ש. למעשה, רצף ההחלטות שהתקבלו בנוגע לשינוי שיטת הפעולה של ישראל בנוגע למקרקעין ביו"ש - מייצר "סביבת עבודה" לרכישת קרקעות באופן נוח יותר עבור יהודים מעבר לקו הירוק. יש הטוענים כי שינויים אלו מייצרים מציאות של החלטת ריבונות בשטח בפועל.
סמוטריץ' בהצהרה בנוגע לריבונות ביו"ש
(צילום: אלכס גמבורג )
ראשי הרשויות ביו"ש מבינים היטב את משמעות ההחלטות, ובאופן טבעי, הם בירכו עליהן. "הסרת החסמים, ביטול החקיקה הירדנית המפלה והחזרת השוויון האזרחי הם צעד ציוני, מוסרי וביטחוני מהמעלה הראשונה", אמר ראש מועצת שומרון יוסי דגן. הוא הוסיף: "זה חיזוק אדיר להתיישבות, לאחיזה בקרקע ולעתיד מדינת ישראל. אני מודה לשר בצלאל סמוטריץ' וקורא להמשיך עד להחלת ריבונות מלאה ביו"ש".
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, המשיך באותו הקו: "מדובר ביום היסטורי - לראשונה הוסרה החרפה שלפיה בעוד שערבי יכול היה לרכוש קרקע ביו"ש, על יהודי נאסר לעשות זאת. היום האפליה המבישה הזו מגיעה סוף סוף לקיצה. מדינת ישראל החליטה לקחת אחריות על שטחי יו"ש כפי שהיה צריך לעשות לפני שנים. נראה כי מערכת הביטחון מיישרת קו עם דרישות הדרג המדיני ומאפשרת את הדברים - זאת כאשר נתוני הטרור נמצאים בירידה מתמדת כפי שלא היו שנים ביו"ש".
בעולם מעוררת ההחלטה תשומת לב גדולה, כשברקע גם הבטחתו אשתקד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולפיה לא יאפשר לישראל לספח, לפחות לא רשמית, את יהודה ושומרון. אמש גינתה בריטניה בחריפות את ההחלטות שקיבל הקבינט, וקראה לממשלה לחזור בה: "כל ניסיון חד-צדדי לשנות את הגיאוגרפיה או הדמוגרפיה של פלסטין אינה מקובלת, ותעמוד בניגוד לדין הבינלאומי. אנו קוראים לישראל לחזור בה מההחלטות הללו באופן מיידי".
פורסם לראשונה: 23:33, 09.02.26
