בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו נערך לביקורו בארצות הברית, שהוקדם מחשש שהנשיא דונלד טראמפ נסוג מקווים אדומים קודמים שממשלו הציב בנושא המו"מ עם איראן, ל-ynet נודע היום (ראשון) כי השרים ישראל כ"ץ ובצלאל סמוטריץ' מקדמים שרשרת החלטות דרמטיות להעמקת הסיפוח בפועל של שטחים ביהודה ושומרון. ההחלטות, שאושרו בקבינט, צפויות להביא לשינויים עמוקים בנוהלי המקרקעין והרכישות ביו"ש, כך שיאפשרו למדינה להרוס מבנים בבעלות פלסטינית בשטחי A.
3 צפייה בגלריה
כ"ץ וסמוטריץ'. מקדמים החלטות שיבטלו את "הסכם חברון" מ-1997
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
מדובר בהחלטות שביטולן יהיה כרוך במורכבות משפטית, ושאחת מתוצאותיהן היא הרחבה משמעותית של ההתיישבות היהודית בכל יהודה ושומרון. אחת מהן קשורה למקרקעין, והקבינט יאפשר מעתה את הסרת החיסיון הקיים על מרשמי המקרקעין ביו"ש. כך למעשה הרשימות יהיו חשופות לכלל, ורוכשים פוטנציאליים יוכלו לזהות מיהם בעלי הקרקעות ואף לפנות אליהם לרכישה. עד לאישור ההחלטות, הרישום ביהודה ושומרון היה חסוי.
ההחלטות שעברו בקבינט מנוגדות לעקרונות "הסכם חברון", שנחתם ב-1997 כשלב ביניים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון, העיר היחידה שממנה לא יצאו כוחות צה"ל בשלב הנסיגות הראשון שלאחר הסכם אוסלו ב'. ההחלטות לא הובאו לאישור הממשלה, אלא לאישור הקבינט - שחבריו נחושים להוביל להחלת ריבונות ביהודה ושומרון עוד לפני הבחירות הצפויות באוקטובר השנה.
עוד הוחלט על ביטול החוק שאוסר על מכירת קרקעות לזרים וביטול הדרישה להיתר עסקה. עד לאישור הקבינט, היה קיים איסור על מכירת מקרקעין למי ש"אינם ערבים", כך שיהודים יכולים לרכוש קרקעות רק באמצעות חברה שרשומה באזור, ולא באופן פרטי. כעת, בעקבות ההחלטות, החסמים על הרכישה הוסרו כמעט לחלוטין.
לצד זאת, הקבינט ביטל את החקיקה שדורשת רישיון עסקה במקרקעין. כלומר, עסקאות רכישה ביו"ש לא יצטרכו יותר פיקוח של גורם מקצועי במנהל האזרחי, אלא רק יידרשו לעמוד בתנאי סף מקצועיים לרישום עסקה. כך יהודים יוכלו לרכוש נכסים רבים, כמעט ללא בירוקרטיה.
3 צפייה בגלריה
מערת המכפלה בחברון. הסרת החסמים צפויה להוביל לגידול באוכלוסייה היהודית בעיר
( צילום: REUTERS/Ilan Rosenberg)
החלטה משמעותית נוספת שעלתה בקבינט עוסקת ביישוב היהודי בחברון. לפיה, סמכויות רישוי בנייה ליישוב היהודי בחברון ואף במערת המכפלה יועברו מעיריית חברון, שכפופה לרשות הפלסטינית, לידי ישראל. עד כה ובהתאם להסכם שנחתם ב-1997, כל שינוי בנייה ביישוב היהודי היה חייב לעבור בעירייה ובמנהל האזרחי. כעת, עם העברת ההחלטה בקבינט, שינויים יידרשו לאישור של מערכת הביטחון בלבד.
ברגע שיועברו הסמכויות ליישוב היהודי, יוסרו חסמים משמעותיים שבפועל יגרמו להגדלה משמעותית של היישוב היהודי במקום. כך למעשה מופר כמעט לחלוטין ההסכם שנחתם בין הרשות הפלסטינית לישראל.
הסמכויות שיועברו בעקבות ההחלטה יחולו כאמור גם בעניין מערת המכפלה ונהליה - דבר שנחשב לרגיש מאוד, הן מבחינה לאומית והן מבחינה דתית. בפועל ההחלטות מנתקות את היישוב היהודי מעיריית חברון, כך שנוצרת ישות מוניציפלית עצמאית. כך הקבינט יחליט גם בעניינו של קבר רחל, המצוי בתחום המוניציפלי של עיריית בית לחם - שלא מעניקה שום שירותים למתחם.
הקבינט אף החליט על הקמת מנהלת מוניציפלית שתטפל בכל העניינים המקומיים הנוגעים לתפעול מתחם הקבר והישיבה הסמוכה לו. כך למעשה יסופח שטח נוסף לידי ישראל. כמו כן, עוד הוחלט לאפשר לגורמי אכיפה ופיקוח לפעול נגד בנייה בלתי חוקית פלסטינית גם בשטחי A, וזאת בטענה לפגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה.
סמוטריץ': "סיסמת העל - מקסימום שטח על מינימום אוכלוסייה"
(צילום: אלכס גמבורג )
עד כה גורמי האכיפה היו יכולים לפעול נגד בנייה פלסטינית לא חוקית רק בשטחי B, וגם זה רק באזורים ספציפיים מאוד כמו "השמורה ההסכמית" שבגוש עציון. המשמעות היא שישראל תוכל להפקיע אדמות של פלסטינים בשטחי A, ואף להרוס מבנים אם יוחלט שהם פוגעים באתרי מורשת או נמצאים מעליהם. מערכת הביטחון תומכת ברוב ההחלטות, למעט חברון, אך מבקשת שייושמו אחרי הרמדאן.
גורמים במערכת הביטחון: "שינוי חד-צדדי יביא להסלמה"
גורמים במערכת הביטחון תמכו בכל ההחלטות מלבד ההחלטה על חברון, ואמרו: "בימים אלה אנו מקדמים מספר פרויקטים משמעותיים בתחום מערת המכפלה והיישוב היהודי, בהם פרויקט קירוי המערה, הסדרת הבטיחות באש ובחשמל, פיתוח קבר אבנר בן-נר ושיפוץ גלריית נחשון. מערת המכפלה הינה מהאתרים הקדושים למוסלמים. בימים הקרובים יחל חג הרמדאן, שידוע כתקופה רגישה ונפיצה. בשל הרגישות הדתית, המדינית והבינלאומית הגבוהה של מערת המכפלה, שינוי חד-צדדי במעמדה עלול לעורר גינויים רחבים, להוביל ללחצים דיפלומטיים ואף להסלים מתיחויות ביטחוניות באזור. בהתאם לאמור, מערכת הביטחון אינה תומכת בהצעה.
"באשר למתן הסמכויות המוניציפליות למנהלת חברון ביחס למתיישבים היהודים, מערכת הביטחון אינה תומכת בהצעה בעת הנוכחית, אך חושבת כי יש לאשר זאת לאחר חג הרמדאן. חידוש מנגנון רכישות קרקעות על ידי הממונה - מערכת הביטחון אינה מתנגדת לחידוש מנגנון. מדובר במנגנון שלא פועל כיום בצורה ממוסדת עם תקציבים ייעודיים ובהתאם לדירקטיבת הדרג המדיני. יש לציין כי צעד זה עשוי ליצור אתגר במישור הבין-לאומי וטענות להעברת אוכלוסייה בכפייה בניגוד לדין בין-לאומי. למרות האמור, מערכת הביטחון חושבת שנכון לחדש מנגנון, זה יסייע רבות במתן פתרונות לבעיות מקרקעין כדוגמת סטיית תוכניות מגבולות אדמות המדינה המוכרזות או הרשומות".
כאמור, ההחלטות שמקדמים שר הביטחון כ"ץ ושר האוצר סמוטריץ', שמשנות בתכלית את הנהלים ביו"ש, מתפרסמות פחות מיממה לאחר שנתניהו הודיע על נסיעתו ברביעי לארה"ב. עדיין לא ברור אם האמריקנים מתואמים עם ההחלטות, אך בפועל מדובר בעוד חלק בפאזל הריבונות שראשי המתנחלים מנסים להשלים לפני הבחירות.
"שינוי המציאות המשפטית והאזרחית"
במשרד הביטחון אישרו באופן רשמי כי "הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום שורת החלטות דרמטיות של שר האוצר סמוטריץ׳ והשר ישראל כ"ץ - המשנות מן היסוד את המציאות המשפטית והאזרחית ביו"ש. המהלכים, שגובשו בהובלת מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, נועדו להסיר חסמים בני עשרות שנים, לבטל חקיקה ירדנית מפלה ולאפשר פיתוח מואץ של ההתיישבות בשטח.
"אחת הבשורות המשמעותיות ביותר נוגעת לניהול הקרקעות: עד היום, בניגוד לנהוג בתוך הקו הירוק, מרשמי המקרקעין ביו"ש היו חסויים - דבר שהקשה על רכישת קרקעות ואיפשר הונאות. כעת, הורה הקבינט על הסרת החיסיון ופרסום מרשמי המקרקעין, צעד שיגביר את השקיפות ויקל על גאולת קרקעות".
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "בנוסף, ביטל הקבינט את החוק הירדני האוסר על מכירת מקרקעין ליהודים. עד היום, יהודים נאלצו לרכוש קרקעות רק דרך חברות רשומות ובכפוף ל'היתר עסקה' מסורבל מהמנהל האזרחי. מעתה, בוטלה הדרישה להיתר עסקה ובוטל האיסור על מכירה לזרים, מה שיאפשר ליהודים לרכוש קרקע ביו"ש בדיוק כפי שהם רוכשים בתל אביב או בירושלים. לצד זאת, בוטלה הדרישה לרישיון עסקה מאת קמ"ט רישום מקרקעין, ובמקומה ייקבעו תנאי סף מקצועיים בלבד, מה שיוביל להסרת חסם משמעותי בשוק הנדל"ן המקומי.
"דרמה גדולה לא פחות נרשמה בגזרת עיר האבות. לאחר שנים של גרירת רגליים מצד עיריית חברון הפלסטינית, הוחלט על העברת סמכויות רישוי הבנייה ביישוב היהודי, במערת המכפלה ובמקומות הקדושים הנוספים בעיר, מידי העירייה ישירות למוסדות התכנון של המנהל האזרחי. המשמעות היא שלא יהיה עוד צורך ב'משיכת סמכויות' נקודתית בכל פעם שרוצים להנגיש את המערה או לבנות בעיר ליהודים, והליכי התכנון יהפכו ליעילים ועצמאיים. במקביל, הוחלט על הענקת סמכויות מוניציפאליות מלאות למנהלת חברון, שתוכל מעתה לטפל באופן ישיר בצרכי המתיישבים ובמניעת מפגעים, ללא תלות במנגנונים הפלסטיניים שעד היום דרשו פרוצדורה מורכבת ומתסכלת.
"גם מתחם קבר רחל זוכה לשדרוג אזרחי במסגרת ההחלטה; בשל מיקומו בתוך השטח המוניציפאלי של בית לחם, המתחם סבל מחוסר במתן שירותים בסיסיים. כעת אישר הקבינט הקמת מנהלת מוניציפאלית ייעודית למתחם קבר רחל, שתהיה אחראית על ניקיון, פינוי אשפה, גינון ותחזוקה שוטפת. במקביל, המדינה מעלה הילוך במלחמה על שטחי המורשת והסביבה: הוחלט להרחיב את פעולות הפיקוח והאכיפה גם לשטחי A ו-B בכל הנוגע לעבירות מים, פגיעה באתרי ארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים המזהמים את האזור כולו.
"החלטה אסטרטגית נוספת היא חידוש הוועדה לרכישת קרקעות. המנגנון, שחדל לפעול לפני כ-20 שנה, יחודש מעתה ויאפשר למדינת ישראל לבצע רכישה יזומה של קרקעות ביהודה ושומרון - צעד שנועד להבטיח את עתודות הקרקע להתיישבות לדורות קדימה".
שר הביטחון כ"ץ אמר: "ההחלטות שאישרנו היום הן ביטוי למדיניות ברורה - חיזוק האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון, חיזוק ההתיישבות והבטחת עתידנו בארץ הזו לדורות. יהודה ושומרון הם לב הארץ, וחיזוקם הוא אינטרס ביטחוני, לאומי וציוני ממדרגה ראשונה. אנחנו מחויבים להסיר חסמים, לייצר ודאות משפטית ואזרחית, ולאפשר למתיישבים לחיות, לבנות ולהתפתח כשווים לכל אזרחי ישראל. זהו מהלך שמחזק את הביטחון, מעמיק את האחיזה בקרקע ומעגן את חזון ההתיישבות כחלק בלתי נפרד ממדיניות ממשלת ישראל".
שר האוצר והשר במשרד הביטחון סמוטריץ' אמר: "אנחנו מביאים היום מהפכה של ממש. נגמרו הימים שבהם המתיישב ביהודה ושומרון היה אזרח סוג ב' שחי תחת חוקים ירדניים גזעניים. אנחנו מנרמלים את החיים ביו"ש, מסירים חסמים ביורוקרטיים, נלחמים על הקרקע ומעמיקים את האחיזה שלנו בכל רחבי ארץ ישראל. זו התשובה הציונית ההולמת לכל מי שמנסה להחליש את אחיזתנו בארץ. נמשיך להרוג את רעיון המדינה הפלסטינית. אנחנו כאן כדי להישאר, לבנות ולהיבנות".
שביעות רצון במועצת יש"ע, כעס ב"שלום עכשיו"
במועצת יש"ע בירכו: "החלטות הקבינט היום הן מההחלטות המשמעותיות ביותר שקיבלה מדינת ישראל מאז חזרתנו ליהודה ושומרון לפני 58 שנה. ממשלת ישראל הודיעה היום הלכה למעשה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. היום ממשלת ישראל מתקנת עוול של שנים. ומבססת את הריבונות הישראלית בשטח דה פקטו. אנו מודים לראש הממשלה, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולחברי הקבינט כולם על הובלת המהלך ההיסטורי לתיקון עוול של דורות".
מנגד, ב"שלום עכשיו" אמרו: "נתניהו הבטיח למוטט את חמאס בעזה, אבל בפועל הוא בחר למוטט את הרשות הפלסטינית, לבטל הסכמים שישראל חתמה עליהם, ולכפות עלינו סיפוח דה פקטו, בניגוד גמור לרצון העם, לאינטרס הישראלי, ולעמדתו הברורה של הנשיא טראמפ. מהחלטת הקבינט עולה כי לא מדובר בהעמקת הסיפוח בשטחי C, אלא בצעדי ריבונות מסוכנים וחסרי אחריות גם בשטחי A ו-B, ובפריצת כל חסם אפשרי בדרך לגזל מסיבי של אדמות בגדה המערבית. זוהי ממשלה קיצונית וחסרת אחריות שגוררת אותנו לאסון. על כל הכוחות הדמוקרטיים בישראל לפעול עכשיו בכל דרך אפשרית כדי לעצור את זה".
מארגון "עמק שווה" נמסר: "החלטת הקבינט מהיום היא סוף להעמדת הפנים של הממשלה כאילו העניין שלה באתרים הארכיאולוגיים בגדה המערבית הוא ענייני. העברת האחריות על מערת המכפלה וקבר רחל לידי מנהלות ורשויות ישראליות, הוא חיסול ממוקד של הסטטוס קוו והסכמים מדיניים ארוכי שנים.
"האפשרות שניתנה למערכת הביטחון להרוס מבנים פלסטינים בשטחי A בתירוץ של הגנה על אתרי מורשת היא עוד שלב בפירוק הסכמי אוסלו, ובאין הסכמים כל שנותר הוא החלטות שרירותיות של הצד הישראלי. זהו שלב נוסף ואגרסיבי של הניכוס התרבותי של ישראל של אתרים המורשת, הדת והעתיקות בגדה המערבית והפיכתם לנשק נגד התושבים".
