גורם ישראלי בכיר אמר הערב כי מזכר ההבנות שצפוי להיחתם מחר (יום ראשון) בין ארצות הברית לאיראן הוא "הסכם לא טוב". לדבריו, "אף אחד לא מרוצה מזה. אנחנו מבינים שזה לא טוב עבורנו, ושזה פוגע באינטרסים הישראליים. מה שמטריד שישראל לא יכולה להשפיע. קולה לא נשמע".
2 צפייה בגלריה
מבחינת ישראל, ההסכם הוא החמצה אסטרטגית
(צילום: מרים אלסטר, Evan Vucci/AP, shutterstock, REUTERS/Stringer/File Photo)
למעשה, בעוד שבבית הלבן מציגים את המהלך כהישג דיפלומטי שעשוי למנוע עימות אזורי רחב ולהרחיק את איראן מיכולת גרעינית צבאית, בישראל נשמעות הערכות שמדובר בהסכם גרוע ואפילו "קטסטרופה". הסיבה היא שההסכם הנוכחי - שאמור להיות מסגרת בלבד לשיחות בנות 60 ימים, עם אופציה להארכה למשך זמן דומה - לא עומד באף אחד מהעקרונות שישראל דיברה עליהם בתחילת "שאגת הארי".
לפי הפרטים שידועים עד כה, ההסכם אינו כולל טיפול משמעותי במערך הטילים האיראני, אינו מחייב פירוק של רשת הפרוקסיז האזורית, ואינו עוסק בשינוי המשטר. מבחינת גורמים ישראלים רבים, מדובר בהחמצה של הזדמנות אסטרטגית נדירה שנוצרה בעקבות הלחץ הצבאי והכלכלי שהופעל על איראן - והם עדיין מקווים שהסדר סופי במתווה כזה לא יגיע.
הפוטנציאל הכלכלי של איראן
במשך שנים נתפס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כמי שמאמץ במידה רבה את תפיסת האיום הישראלית כלפי איראן, ודוגל ב"לחץ מקסימלי" עליה כדי לחנוק אותה כלכלית. ואולם, בשלב הנוכחי, לפי הערכות בירושלים, סדר העדיפויות האמריקני שונה - וטראמפ רוצה הסכם "בכל מחיר".
מנקודת המבט של וושינגטון, המטרה המרכזית היא מניעת נשק גרעיני איראני והשבת היציבות לשוקי האנרגיה העולמיים. מבחינת ישראל, לעומת זאת, האיום האיראני רחב בהרבה וכולל גם טילים מדויקים, מיליציות חמושות ברחבי האזור ומאמץ מתמשך לשחיקת ההרתעה הישראלית.
גורמים ישראלים סבורים כי טראמפ רוצה לסיים את המשבר במהירות, למנוע מלחמה רחבה ולהציג הישג מדיני משמעותי. כתוצאה מכך, לטענתם, ארצות הברית מוכנה להתפשר בנושאים שישראל רואה בהם קריטיים לביטחונה הלאומי.
אחד המרכיבים המדאיגים ביותר מבחינת ישראל הוא הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהסכם: גם אם הכספים המוקפאים שישוחררו יהיו מוגבלים וייעודיים לרכישת מזון ותרופות בשלב הראשון באמצעות קטאר, הסרת מגבלות על ייצוא הנפט האיראני עשויה להזרים לקופת המשטר מיליארדי דולרים נוספים. בישראל חוששים כי חלק מהמשאבים שייכנסו לכלכלה האיראנית יופנו בעתיד לשיקום יכולות צבאיות, לפיתוח מערכי טילים ולחיזוק ארגוני השלוחים ברחבי האזור. הלקח הישראלי מהסכם הגרעין של 2015 היה כי שיפור מצבה הכלכלי של איראן לא הוביל למתינות אזורית, אלא להפך - להרחבת השפעתה בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן.
הנושא הרגיש ביותר נותר תוכנית הגרעין עצמה: לפי גורמים אמריקנים בכירים, הושגה הסכמה בנוגע לאופן הוצאת החומר המועשר מאיראן והשמדתו, וארה"ב תיקח חלק ממנו במסגרת ההסכם. מנגד, בכירים איראנים ממשיכים לדבר על דילול האורניום בלבד, ולא בהכרח על הוצאתו משטח איראן.
אם החומר הבקיע יישאר באיראן, גם תחת פיקוח, קיים חשש כי בעתיד - אולי ביום שאחרי טראמפ - יוכל המשטר לחדש במהירות את המרוץ לגרעין. הספקנות הישראלית נובעת גם מעבר ארוך של הסתרת מתקנים ופעילות גרעינית שלא דווחה במלואה לפקחים הבינלאומיים.
לבנון, בוקר טוב
מרכיב נוסף המעורר דאגה הוא הקשר האפשרי בין ההסכם לבין הזירה הלבנונית. איראן מבקשת לכלול במסגרת ההבנות סיום של כלל העימותים באזור, לרבות בלבנון. בישראל מדגישים כי לא יקבלו מצב שבו חופש הפעולה של צה"ל יוגבל כתוצאה מהסכם אמריקני-איראני.
עם זאת, בירושלים חוששים כי בעתיד תפעיל וושינגטון לחץ על ישראל לגלות איפוק מול חיזבאללה כדי שלא לסכן את ההסכם עם טהרן. מנגד, קיימת גם אפשרות הפוכה: שאיראן תעודד את חיזבאללה להגיע להסדר בלבנון כדי לאפשר לה להתמקד בשיקום כלכלי ובביסוס הישגיה המדיניים. שני המצבים האלה בעייתיים.
קריאה לאיפוק או נכונות של חיזבאללה להסכים לתנאי ההסכם, ולנוע מצפון לליטני, תציב את ישראל בדילמה גדולה - שכן ארגון הטרור יוכל להשתקם ותושבי הצפון יישארו ללא ביטחון. טראמפ עשוי לפתות את נתניהו לחתום על הסכם עם לבנון על מדשאת הבית הלבן - מתנת בחירות לא רעה בכלל מבחינת ראש הממשלה; לא משנה שממשלת לבנון חלשה ולא ממש מסוגלת לפרק את חיזבאללה מנשקו. בישראל מדגישים בכל מקרה שצה"ל "לא זז לשום מקום בלבנון", ואם יהיה ירי לישראל - צה"ל יתקוף בדאחייה.
מנגד, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר שעל ישראל לסגת מהשטחים שכבשה בלבנון. גורמים ישראלים מסרו בתגובה: "מבחינת ישראל נסיגה לא עומדת על הפרק. אם יהיה הסכם בין ישראל ללבנון וצבא לבנון יקבל שליטה על אזורים לטובת ניקוי שלהם מתשתיות טרור - ישראל תשקול נסיגה, אך בכל מקרה בצורה מדורגת ומותנית, ולא עכשיו".
מלחמת התודעה
ובכל מקרה, ייתכן שהסוגיה המדאיגה ביותר מבחינת ישראל אינה ההיבט הצבאי אלא ההיבט התודעתי. לאחר חודשים של עימות ישיר עם ישראל וארצות הברית, איראן נתפסת בעיני חלק ממדינות האזור כמי שעמדה בלחץ ולא נכנעה. בטהרן צפויים להציג כל הסכם כהוכחה לכך שהמערב נאלץ להתחשב בדרישותיהם.
"טראמפ דפק אותנו, אכלנו אותה. אנחנו כבר לא בלופ ולא יכולים באמת להשפיע"
מנקודת מבט ישראלית, התוצאה עלולה להיות שחיקת ההרתעה שנבנתה במשך שנים. מדינות האזור עשויות להסיק כי גם הפעלת כוח נרחבת אינה מספיקה כדי לכפות על איראן ויתורים מהותיים, וכי המשטר האיראני הצליח לשמר את מעמדו ואף לשפר את מצבו.
גורם ישראלי הסביר, לכן, כי יש להיזהר מהסכם ש"הנחת העבודה האזורית תהיה שנחתם תחת לחץ איראני והתכופפות של האמריקנים, ולא להיפך".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להצהיר כי כל עוד הוא מכהן בתפקידו לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, אך קשה היה שלא לחוש בתסכול ובאכזבה מהתגובה שלו. אם ההסכם אכן ייחתם בנוסח הקרוב לדיווחים הנוכחיים, הוא עלול לעורר בישראל שאלות קשות לגבי הישגי המערכה האחרונה.
אמנם נכון לעכשיו, פרטי ההסכם המלאים עדיין אינם ידועים, וחלק גדול מהמידע מבוסס על הדלפות, הצהרות סותרות וטיוטות שטרם אושרו - ולכן מוקדם לקבוע מסקנות נחרצות. אולם כבר כעת ניתן לומר כי מנקודת מבט ישראלית, ההסכם המתגבש רחוק מהיעדים הנועזים שהוצגו בתחילת המערכה. גם אם יצליח לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ולייצב את האזור בטווח הקצר, בירושלים חוששים כי בטווח הארוך הוא עלול לחזק את טהרן ולהותיר את ישראל מול אתגר אסטרטגי מורכב אף יותר מזה שעמד בפניה לפני המשבר.
האזהרות מישראל
גורם ישראלי אמר: "טראמפ דפק אותנו, אכלנו אותה. אנחנו כבר לא בלופ ולא יכולים באמת להשפיע".
"אנחנו בהלם", הוסיף. "פוצצו את האיראנים בכסף, הם מקבלים כל מה שהם רוצים. הם יבנו חיל טילים, ונצטרך להשקיע הרבה כסף במיירטים. טראמפ בדיאלוג עם אחרים, אבל לא עם ישראל. הוא רוצה לשים את זה מאחוריו ולהתקדם הלאה, נשבר לו, ואין שום סיבה שהמגעים יתפוצצו".
מנגד, גורם ישראלי אחר אמר כי סיכוי סביר שגם לאחר מזכר ההבנות, הצדדים לא יגיעו להסכם. "טראמפ הוא לא אובמה", אמר. "הוא חושב שהוא יכול להוציא את הגרעין, והמחויבות שלו נותרה בעינה. נקווה שהעברת הכסף לאיראן מקטאר תהיה מוגבלת, אבל ככל שטראמפ לא יפתח את היד בעניין הסנקציות הכלכליות - יהיה לו יותר כוח, ואיראן תתקשה להתחמק. ככל שייתן להם יותר כסף, כך איראן תנסה לרמות".
גורם נוסף אמר כי הוא עדיין סקפטי לגבי חתימה על הסכם סופי, וגם לגבי עמידותו לאורך זמן. "לדעתי איראן 'הריחה' שהיא יכולה להשיג דברים בכוח, והיא תשתמש בזה בעתיד הקרוב מול שכנותיה וגם מולנו", אמר. "המבחן האמיתי של ההסכם, או לפחות המינימום הנדרש כדי להציל את הכבוד של המערב, הוא הוצאת האורניום והשמדתו. אם זה לא יקרה אז התחושות של הסכם רע יהפכו למשהו ממשי יותר".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי "ההסכם המתגבש הוא כישלון של נתניהו". לדבריו, "ההסכם לא משיג אף אחת ממטרות המלחמה של ישראל. המשטר שורד, תוכנית הטילים קיימת, ואיראן יכולה לבנות מחדש את תוכנית הגרעין. זה כישלון מוחלט של נתניהו ובדרך הוא הופך אותנו למדינת חסות שמקבלת הוראות לגבי הבטחון הלאומי שלה. שום מסיבת עיתונאים ושום ספין תקשורתי או סרטון AI לא יסתירו את הכשלון".
