ד"ר מתן גוטמן בראיון לאולפן ynet
(צילום: אבי חי)
רבים זעמו ממראות הפינוי בתחילת השבוע של תל אביבים מעטים שישבו בכיכר דיזנגוף – בהם גם דר רחוב ואישה שישבה לבד וקראה עיתון – בעוד בירושלים נראה שניתנה יד חופשית לקיומן של הלוויות רבנים בהשתתפות אלפי חרדים. אבל האם הפינוי מהכיכר בתל אביב בכלל חוקי?
ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, מבהיר: אם אתם שומרים על כללי הסגר – נמצאים במרחק של עד 1,000 מטר מהבית ולא שוהים בהתקהלות של עשרה אנשים ומעלה – השוטרים לא יכולים להורות לכם להתפנות.
"בפעם האחרונה שבדקתי אנחנו עדיין מדינת חוק, ואני מקווה – וגם המשטרה צריכה לקוות – שיפעלו בהתאם לתקנות. תקנות הידוק הסגר קובעות שבשטח פתוח, כשמדובר בעד עשרה אנשים, וכל עוד הם שומרים על מרחק ועוטים מסכות – אין שום אפשרות להעיר לך לעזוב את המקום אם אתה במרחק 1,000 מטר מהבית".
-אני יכול להגיד לשוטרים "תתקדמו הלאה"?
"התשובה היא כן", מסביר ד"ר גוטמן – אך מבהיר שוב שהדבר נכון רק במקרה של עמידה בתקנות. הוא הזכיר כדוגמה את פסק הדין שניתן בשבוע שעבר בבג"ץ, ובו נקבע כי הנוהל המשטרתי המחייב אזרח להציג תעודת זהות לבקשת שוטר – מבלי שקיים חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה – אינו מעוגן בחוק.
"זה א"ב של משטר דמוקרטי במדינה מתוקנת", הוסיף ד"ר גוטמן. "אז התשובה היא שכל עוד אתה שומר על הכללים אתה יכול להגיד לו 'תודה רבה' – וככל שיינתן לך דו"ח אז תוכל לפנות לבית המשפט לבטל אותו".
ומה אם השוטר אומר שמדובר בפינוי מ"אזור התקהלות"? לפי ד"ר גוטמן – אין בכלל מושג כזה בתקנות. "התקהלות מוגדרת 10 אנשים בשטח פתוח, אם יש 15 אנשים קרובים אחד לשני אז במצב כזה בהחלט אפשר לפנות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במסגרת המאמץ הלאומי לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, המשטרה מבצעת מגוון פעילויות אכיפה, פיקוח ומניעה של הגבלות התנועה, ההתקהלות והמסחר. יודגש כי אכיפה ורישום דו"ח מתבצעים במקרים של הפרות התקנות (כמו למשל במקרים של התקהלויות אסורות ויציאה מעבר למרחק של 1,000 מטר מהבית שלא לצורך חיוני), בעוד שפעילות מניעה מתבצעת בכדי למנוע את הצורך באכיפה ורישום דו"חות במוקדי התקהלות שונים ברחבי הארץ. פעילות ההסברה ומניעת התקהלות במוקדי הבילוי, נועדו לשמור על שלום הציבור ובריאותו, למנוע הפרות ואת הצורך לרשום דו"חות".
