אוסטרליה הפכה בסוף השבוע לאחת המדינות הראשונות בעולם המתירות את השימוש בסם ה-MDMA ובפטריות הזיה לצרכים רפואיים. החל מהיום (שבת) מורשים פסיכיאטרים במדינה לרשום MDMA למי שמתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), ולרשום פסילוציבין, החומר הפעיל שנמצא בפטריות הזיה, לסובלים מסוגים מסוימים של דיכאון, אם כל הטיפולים האחרים אינם מועילים להם.
סם ה-MDMA מוכר יותר בציבור כסם המסיבות אקסטזי: זהו סם סינתטי הגורם להזיות, מגביר את החוויה החושית של המשתמש ומעוות את תחושת הזמן שלו. פטריות הזיה לעומתו הן מצרך טבעי, והן גורמות להזיות בגלל הפסילוציבין המצוי בהן. השימוש בשני סוגי הסמים מותר אמנם לצרכים רפואיים בקנדה ובארה"ב, אבל בהן ניתנת הרשות להשתמש בהם רק בניסויים רפואיים או לאחר קבלת אישורים מיוחדים.
ההחלטה לסווג מחדש את הפסילוציבין וה-MDMA התקבלה באוסטרליה בפברואר, אחרי שרשויות הבריאות שם קבעו כי יש די ראיות לכך שהחומרים הללו בטוחים יחסית כשהשימוש בהם נעשה תחת בקרה רפואית. תומכי הצעד מקווים שההיתר לשימוש בשני החומרים יאפשר פריצת דרך בטיפול בסובלים מבעיות נפשיות שטיפולים אחרים לא הצליחו לספק להם מענה הולם, ומנגד יש מי טוענים שהרשויות האוסטרליות מיהרו מדי בהחלטתן.
מייק מאסקר, חוקר מאוניברסיטת דרום אוסטרליה העוסק בעניינים של בריאות הנפש ומניעת התאבדויות, הסביר כי מהמחקרים עולה ש-MDMA יהיה יעיל לטיפול בסובלים מ-PTSD, ושפסילוציבין יוכל לסייע לטיפול בדיכאון. הוא הסביר כי ה-MDMA נותן לאנשים תחושת חיבור ומקל עליהם ליצור קשר עם המטפל ולדבר על חוויות אישיות קשות שאותן חוו. לפסילוציבין, לדבריו, יש "אפקט פסיכו-רוחני" על המטופלים, אפקט שאותו אי אפשר להשיג באמצעות טיפול תרופתי מסורתי: "זה גורם לאדם להרגיש אחרת בנוגע לעצמו ולחייו, ואנחנו מקווים שזה גם יגרום לאנשים לרצות לחיות".
מאסקר העריך כי שני סוגי הסם שהשימוש בהם הותר כעת לא יהיו בשימוש נרחב בקרב מטופלים עד 2024, ושבכל מקרה הטיפול לא ייעשה במתכונת של "קח כדור ולהתראות". השימוש ב-MDMA, למשל, יכלול כנראה שלושה סבבי-טיפול שיתפרסו על פני חמישה עד שמונה שבועות, וכל סבב יימשך כשמונה שעות. המטפלים יישארו עם המטופלים בעודם מקבלים את החומר, שעלותו עשויה להגיע לכ-1,000 דולר אוסטרלי כל אחד (כ-660 דולר אמריקני).
ד"ר דייוויד קלדיקוט, חוקר תרופות קליניות באוניברסיטה הלאומית האוסטרלית, הסביר שהשינוי מציב את אוסטרליה הרבה לפני שאר העולם בכל הקשור לחקר התועלת הרפואית הטמונה בסמים, אבל סוזן רוסל, ניורופסיכולוגית קוגניטיבית, הזהירה מנגד כי המעשה החלוצי עלול להתברר כמסוכן. לדבריה אף שלטיפול באמצעות החומרים האמורים יש פוטנציאל, אוסטרליה מתקדמת מהר מדי ומקדימה את זמנה בחמש שנים: "כשמביטים בטיפולים בכל סוג אחר של מחלה – למשל מחלה קרדיו-וסקולרית או סרטן – אי אפשר לצאת לשוק עם תרופה מהר כל כך כמו שעשינו עכשיו. אין בשוק תרופות שלא עברו שלב שלישי ורביעי של ניסויים קליניים – וזה מה שקורה במקרה הזה".
משרד הבריאות האוסטרלי מסר בתגובה כי ההחלטה לשנות את התקנות "כוללת הכרה בכך שהראיות להצדקת השימוש בחומרים האלה לטיפול במחלות נפשיות אינן מבוססות היטב עדיין, אך גם בכך שהתועלת למטופלים מסוימים עולה על הסיכונים, ושלפי שעה מטופלים כאלה סובלים מכך שאין טיפול אחר למחלותיהם".
כך או כך, המומחים מזהירים את המטופלים שאל להם לצפות לתרופת פלא. "קראתי סיפורים על אנשים שהיו להם טריפים רעים או שחוו מחדש את הטראומה שלהם, כך שאנחנו צריכים להיות זהירים מאוד", אומר מאסקר. "אני חושב שצריך להזהיר את הצרכנים שזו תופעת לוואי אפשרית לפני שהם משתמשים בחומרים".
