בתוך פחות מעשור זינקו חובות המפלגות ב-317% - מ-35 מיליון שקלים, שבזמנו לקחו הן לקחו מהבנקים, ל-146 מיליון שקלים, שכיום הן חייבות לכנסת. כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם אחר הצהריים (חמישי) בנוגע לחשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ב-2023. לפני חודש וחצי נחשף ב"ידיעות אחרונות" החוב העצום של המפלגות, בעקבות רצף מערכות הבחירות.
המבקר, מתניהו אנגלמן, כתב כי "יש חשש כבד שסיעות הכנסת לא יוכלו לפרוע במועד את ההלוואות שלקחו, וגדל הסיכון כי ההלוואות לא יוחזרו לאוצר המדינה". המבקר הוסיף כי "הסיעות מנצלות שוב ושוב את כספי המימון הממלכתי השוטף כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות - במקום להשתמש במימון הממלכתי למטרה שלשמה נועד: קיום קשר עם הציבור בין בחירות לבחירות".
מהנתונים עולה כי נכון לסוף שנת 2023 יתרת קרן ההלוואות של הליכוד עומדת על יותר מ-56.2 מיליון שקלים. יתרת קרן ההלוואות של יש עתיד היא כמעט 18 מיליון שקלים, של חוסן לישראל (מפלגת המקור של המחנה הממלכתי) 11 מיליון ורע"מ 10 מיליון. יתרת קרן ההלוואה של העבודה היא כ-8.8 מיליון ושל ישראל ביתנו כ-7.5 מיליון שקלים. לאחר מכן נמצאת תקווה חדשה עם כ-7.3 מיליון יתרת הלוואה, דגל התורה עם קרוב ל-7 מיליון שקלים, אגודת ישראל עם סכום חוב דומה, וש"ס עם כ-6.5 מיליון שקלים יתרת הלוואה.
המבקר ציין כי על הסיעות שקיבלו הלוואות מאוצר המדינה לפעול להשבת חובותיהן, ובכוונתי להמשיך לעקוב אחר פירעונן של ההלוואות שניטלו מהכנסת במסגרת הביקורות על התקופות השוטפות הבאות.
שלוש המפלגות עם יתרת ההלוואה הנמוכה ביותר הן לזוז (מפלגת נעם) - כ-3.4 מיליון שקלים, חזית יהודית לאומית (מפלגת המקור של עוצמה יהודית) כ-2.5 מיליון שקלים, והאיחוד הלאומי כ-1.4 מיליון שקלים.
כמו כן, הטיל המבקר קנסות בגובה כולל של 120 אלף שקלים על ארבע סיעות בכנסת. אגודת ישראל נקנסה ב-50 אלף שקלים בגין פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. חזית לאומית יהודית וארץ ישראל שלנו נקנסו גם הן ב-20 אלף שקלים כל אחת בגין אותה סיבה. סיעת תע"ל נקנסה ב-30 אלף שקלים מסירת דוח כספי וחשבונות למבקר המדינה שלא במועד.
מבקר המדינה מתח ביקורת על המפלגות. "כפי שעולה מניסיון העבר, ולצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף, ואף נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות", הוא כתב. "כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות".
