בפריקסט במוצב ליד הר ברך יושבות חמש לוחמות דתיות, חלוצות הפיילוט הראשון מסוגו בחיל האיסוף הקרבי. רק לפנות בוקר הן חזרו מפעילות מבצעית בגזרה שגובלת עם מצרים. עוד לפני שאנחנו מפרקות את חוויית השירות שלהן, ר' (19) מבית שמש מתמצתת את מסגרת השירות באמצעות דוגמה שמזקקת את המורכבות כלוחמת דתייה: "כשאנחנו נוסעות למשימה, בדרך כלל נשים מוזיקה. אבל אם שבת כבר נכנסה, אין מוזיקה, ובמקומה אנחנו שרות שירי שבת".
גדוד איתם (727) של מערך האיסוף הקרבי כפוף לעוצבת אדום (80) בפיקוד הדרום, ומורכב מלוחמות ותצפיתניות. פיילוט ראשון של 20 לוחמות דתיות שכבר השתלבו בצוות יצא בנובמבר 2024. מחזור נוסף שכלל 20 לוחמות דתיות התגייס באוגוסט 25, והצטרף גם הוא לפלוגה לפני כחודש. מחזור שהתגייס בנובמבר 2025 עדיין בהכשרה, וצפוי לעלות לגדוד בעוד כשלושה חודשים. המחזור האחרון, שאמור היה להתגייס במרץ, נדחה בעקבות פרוץ מבצע "שאגת הארי".
מלבד ר' יושבות איתנו גם נ' (19) ממזכרת בתיה, מ' (20) מהרצליה, מ' (22) נוספת מהרצליה, ו-ר' (20) נוספת מירושלים. חמש הלוחמות השלימו ארבעה חודשי טירונות, ואחריהם ארבעה חודשי אימון מתקדם בבסיס סיירים בהכשרת רובאי 05 - וכבר השתלבו בליבת העשייה המבצעית בגזרה. "אז אוקיי, את נוהגת ועושה דברים שלא תעשי בחיים הרגילים בשבת כי את דתייה, אבל פה זה מביא את המשמעות יותר חזק", אמרה ר' הצעירה יותר.
היא הוסיפה על תחושותיה: "אותי זה מרגש שאנחנו בסוואנה, נוהגות לפעילות ושרות שירי קבלת שבת. בראש השנה עשינו את כל התפילות בסוואנה. ההלכה היא לא שחור ולבן, יש לנו גם את הרבנית להתייעץ איתה. לא אמורים לנהוג בשבת סתם, אבל אם זה בשביל מטרה מבצעית שאנחנו צריכות לבצע - נעשה את זה. מה שמחזיק אותי זה שיש לי את הבנות שאיתי. בגלל שאנחנו דתיות, זה מובן מאליו שלא נשים מוזיקה. זה לא שיש מוזיקה ואני מבקשת לכבות או נשארת לבד בסיטואציה. זה פשוט מקל על הכול".
2 צפייה בגלריה
"להיות עבור מישהו אחר המודל לחיקוי שהן היו בשבילי". הלוחמות בגזרת הגבול
(צילום: דובר צה"ל)
שלוש מחמש הבנות עלו לארץ כדי להתגייס לצה"ל - מ' הצעירה יותר מניו יורק, מ' השנייה מלוס אנג'לס, ור' הגדולה יותר מניו ג'רזי. העולה מניו יורק סיפרה: "כשהייתי בבית ספר, חיילים על מדים הגיעו לעשות איתנו עונג שבת, בהן גם לוחמות. היינו יושבים ומקשיבים לסיפורים, על איך זה להיות בצבא. כל החיים שלי רציתי להיות כמוהן, להיות עבור מישהו אחר המודל לחיקוי שהן היו בשבילי. שמישהו אחר יראה אותי ויגיד 'וואו, גם אני יכול לעשות את זה'. בזכותן התגייסתי".
נ' אמרה בנוגע לשירות: "זה מתעלה על מה שחשבנו וציפינו. יש הרגשה משמעותית שאנחנו באמת מגינות על הארץ". על הטענות החשוכות שמפקפקות במקומן של נשים בצה"ל בכלל ובתפקידי לוחמה בפרט, אמרה נ': "אני התגייסתי כי הבנתי שצריך, שחסרים לוחמים. האמירות האלה דווקא מדרבנות אותי להראות שאנחנו מצליחות להגן על הארץ, וזה שאנחנו בנות דתיות לוחמות - לא שונה מבנים לוחמים. עברנו את אותה ההכשרה, אנחנו עושות בדיוק את אותם דברים".
מ' הצעירה יותר הסכימה: "לא באתי כל הדרך מאמריקה בשביל לא להתגייס לקרבי. צריך לתרום למדינה בצורה הכי טובה שאפשר, כל אחד נותן מה שיכול ואני הרגשתי שזה הכי מתאים לי. כל אחת מסוגלת להיות בקרבי. זה יותר עניין מנטלי. אם יש לך את זה בראש - איסוף קרבי, פלח"צ, יהל"ם, עוקץ, סיירות - תדעי שזו אפשרות. במקרה הכי גרוע, אם מבינה שזה לא בשבילך וקיבלת תפקיד אחר - תזכרי שלפחות ניסית, ותדעי שאת עדיין תורמת למדינה הכי טוב שאת יכולה".
תחילתו ועיצובו של הפיילוט
מפקדת הפלוגה היא סרן ג' (25) מתל אביב, שגדלה בגדוד מלוחמת ועד לתפקידה הנוכחי, שכנראה יהיה האחרון בשירות קבע. לפני ארבע שנים, גם סגניתה של ג', סגן א' (23) מאורנית, התגייסה כלוחמת לגדוד, אחרי שהתחנכה במכינה הקדם-צבאית לפידות. בנובמבר 2023 פתחה את המחזור הראשון בפיילוט הלוחמות הדתיות בגדוד, שבו פיקדה על סמל ש' (21) מגבעת שמואל.
ש', בוגרת מדרשת לינדנבאום, סיפרה על הרגעים שגיבשו את המסגרת הייחודית שמשלבת לוחמות דתיות בחיל האיסוף הקרבי: "נוצרה קבוצה של בנות שרוצות להתגייס ללוחמה, אבל הבינו שאין פיילוט שיוכל להכיל את זה שאנחנו דתיות. כמה מהן פנו לראש המדרשה, אוהד טהרלב, שמקדם כבר שנים גיוס נשים דתיות לצה"ל, וביקשו ממנו ליזום אחד כזה. הוא פנה לצבא ונפתחה המחלקה שלנו".
הבחירה של ש' במסלול הזה לא הייתה מובנת מאליה עבורה. "לא חשבתי שאי פעם אתגייס ללוחמה, בעיקר בגלל הסביבה", היא מספרת. "זה ממש לא מקובל מאיפה שאני מגיעה. הבנים כולם מדברים על יום סיירות, שואפים להגיע למקומות הכי טובים, אבל אצל הבנות אין את זה. לא הכרתי אף לוחמת מהבית. לי היה איזה רצון פנימי".
היא זוכרת באופן כללי שכשתלמידה באולפנה "מאוד לא תמכו בללכת לצבא". נקודת המפנה התרחשה עם הגעתה למדרשה. "פגשתי פעם ראשונה את הציונות הדתית, רבנים ודמויות דתיות שלא אמרו לי 'לא' על הרעיון הזה. יותר מזה, שאם אתגייס ללוחמה - זה אפילו מבורך", סיפרה ש' בהתרגשות. על רגע שזכור לה במיוחד היא סיפרה: "בשיחה עם אחד הרבנים במדרשה, הוא פתאום אמר לי שלדעתו זה אפילו רעיון טוב. בחיים לא שמעתי רב בציונות הדתית שאמר לי דבר כזה. ואז התחלתי ממש לחשוב על זה".
ככל שההחלטה התגבשה, התרחשו אירועים שחיזקו אותה, ובכללם טבח 7 באוקטובר, הדיווחים על המחסור החמור של לוחמים בצה"ל, וההבנה הברורה ש"זה מה שעם ישראל צריך עכשיו". ש' מספרת כי בהתחלה גם הוריה פחות עודדו את הבחירה הסופית: "זה היה שוק. כבר היה לי תפקיד בחיל האוויר. הם רצו שאלך אליו, אפתח קריירה. אבל עכשיו הם הכי גאים בי בעולם. הם אומרים לכל אחד 'הבת שלנו לוחמת'. הם הכי תומכים וגאים בי בעולם".
מי שקיבלה את פניה של ש' ועוד כ-30 לוחמות בתחילת המסלול הייתה כאמור סגן א'. "הרגשתי שיש לי את הזכות, זה די מטורף", סיפרה א' בגאווה. "עוד לפני שהפיילוט התגבש, כבר אמרתי שיש קבוצה שאנחנו מפספסים וחייבים לדבר עליה, והיא הבנות הדתיות. קבוצה איכותית, שמעבר לגיוס היא מתקדמת ומתפתחת בצבא. יותר מ-50% מהבנות אצלנו כבר יצאו לפיקוד וקצונה". ש' הוסיפה: "היא כל כך גאה בהן, כבר שלחה לי תמונה שלהן מהבה"ד עם צ׳ונגיות. זה מטורף שכמות כזו יוצאת. אלו הבנות טובות, אין פה מקום לפשרה".
בין הדת ללחימה
"אנחנו לא רוצות פלוגה רק של דתיות, לא מרגישות שונות מכל לוחמת אחרת פה", הבהירה ש'. "במקום שלנו אנחנו מרגישות חלק. העובדה שאנחנו דתיות, לא אומרת שנפעל אחרת. פשוט רק רצינו להגיע למקום שבו יכבדו את אורח החיים, וזה בדיוק הפיילוט הזה".
על-רקע ניסיונות קידום חוק הסדרת מעמד בני הישיבות שייקבע את הפטור לחרדים מגיוס לצה"ל, ש' מבהירה כי בעת הגיוס היא לא חששה מפגיעה באורח החיים שלה. "אם אתה מאמין במה שאתה מאמין בו, אז אין שום סיבה שתיכנס למערכת ופתאום הדברים האלה ישתנו", היא אומרת. "גם לפני שהתגייסתי לצבא הייתי במסגרות מעורבות חילוניות-דתיות וזה לא פגע באורח החיים שלי, אז אין שום סיבה שזה יקרה בצבא".
יתרה מכך, ש' מאמינה שהמסגרת מסייעת לה להתמיד. לדבריה, "רוב החברות שלי עושות שירות לאומי, ואני בכלל לא חושבת שזו מערכת יותר מכילה לעולם הדתי. דווקא ברגע שהתגייסתי לצבא, אז הייתה לי את הידיעה של מה אני עושה ואת השלוש תפילות ביום, וזה מאוד מחזק אמונית. לבחור במסגרת שהיא 'יותר דתית' לכאורה זה לא באמת משנה, כי אם תגיע לפה ואתה מספיק חזק באמונה שלך, אתה יכול להסתדר עם כולם".
בתור מפקדת חילונית על פלוגה שמשלבת גם לוחמות דתיות, סרן ג' אמרה: "רבנית ליוותה אותן בהכשרה, ועכשיו יש להן את הרבה של האוגדה, שזמינה להן לכל דבר. יש להן למי לפנות, כתובת של אישה דתייה בצבא". על קוד הלבוש של הפיילוט אמרה ג': "יש להן אופציה לקבל מדי א' עם חצאית, אבל הן בקושי על א', הן בשטח עם מדים טקטיים".
בלב העשייה המבצעית
בשטח, הלוחמות מוכיחות את עצמן בפעילות מבצעית יומיומית. "עניין ההברחות צבר תאוצה בשנים האחרונות", סיפרה סרן ג'. "הם הבינו שהם צריכים לשנות טקטיקה כדי להצליח להבריח כמות גדולה של אמל"ח. אנחנו בשיתוף פעולה קבוע עם הכוחות בגזרה לאתר אותם, ועם ל"א (לוחמה אלקטרונית) להפיל אותם. יש לנו מגוון סוגי רחפנים, חלקם חדשים שנכנסו במהלך המלחמה, אמצעי תצפית ופק"ל נשק, כשהמטרה בשילוב כל הכוחות המיוחדים בגזרה היא לעצור אותם, עד שנמגר את התופעה".
יחד עם ארבע לוחמות נוספות מהמחזור הראשון, ש' החלה בשבוע שעבר את הקורס בבה"ד 1 במסגרת המסע להפוך לקצינה לוחמת. "גיליתי שהמפקדת שלי בהשלמה החילית תהיה אור בן יהודה (לשעבר מפקדת גדול קרקל. ג"ג). דיברתי איתה אישית, היא אישה מדהימה", אמרה ש'. בהתייחסה לקולות המצקצקים ביכולות הנשים להילחם ולפקד בשטח, היא אמרה: "זה פשוט לא מעניין אותי. לכל אחד האמונות שלו, יש לי אפילו חברים שמסתכלים על הבחירה שלי בעין עקומה. אבל אני יודעת שאנחנו עושות דברים חשובים, תורמות לביטחון מדינה ישראל. אנחנו באמת מעל השיח הזה".
עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" ב-27 בפברואר, הוקפצו הלוחמות לגזרה. הן נערכו היטב לרגע הזה שבאותה השבת יצא לפועל. "פחות יכולנו לעשות הרבה מהפעילויות השגרתיות עם הרחפנים כי המרחב האווירי היה של חיל האוויר", סיפרה סרן ג'. "השתמשנו באמצעים אחרים, שיכולים לאפיין ולהתריע על דברים חשודים במרחב, לסגור מעגל עם התצפיתניות ולתת התרעה מקדימה מפני פשיטה".
היא סיפרה עוד "החשש היה מפני חדירות מהגבול המזרחי, במקביל לאיום הרקטי. כל המדינה ידעה שיש מתיחות מול איראן, ושזה רק עניין של זמן. באותו היום התייצבנ. המג"ד, הסגנית שלו וקצין האג"ם חילקו את המשימות. התמקמנו בשטח בידיעה שנישאר שם הרבה זמן. תוך כדי שינינו משימות, חידדנו נהלים. מאז ועד עכשיו, אנחנו באותו שעון לחימה".
