ח"כ גדי איזנקוט נשאל אחר הצהריים (שני) בישיבת המחנה הממלכתי על האפשרות שיתמודד על ראשות מפלגתו, והשיב: "אמרתי בעבר שאני אעשה כל מה שדרוש כדי שבבחירות הבאות ננצח".
איזנקוט הוסיף, "אני כמובן מברך על התהליך הזה. זה חלק מההתפתחות של המפלגה והרצון שלה להתבסס ולהפוך למפלגה הרבה יותר גדולה, בתקווה המפלגה הגדולה ביותר".
דברי איזנקוט ולפיד
(צילום: ערוץ הכנסת)
בשעות אחר הצהריים נערכו ישיבות סיעה, כשברקע המערכת הפוליטית נמצאת בשבוע רגיש במיוחד, עם ספירה לאחור לקראת ההצבעה בקריאה טרומית על פיזור הכנסת - שתתקיים מחרתיים. לקראת המהלך הדרמטי, המפלגות קיימו את הישיבות, כשברקע ניסיונות קדחתניים של הקואליציה לגבש מהלך שיאפשר לדחות את ההצבעה ולמנוע את נפילת הממשלה.
קודם לדברי איזנקוט התייחס יו"ר המפלגה בני גנץ לחוק הפטור מגיוס, ואמר: "צה"ל צריך לפחות 12 אלף לוחמים ותומכי לחימה. זה לא משחק פוליטי - זו מציאות חיינו לעשורים הבאים. אני שומע את הקולות שאומרים שהדרישה למתווה שירות היא ניסיון להפיל את הממשלה, ולמרות שזה נכון שאנחנו סבורים שהממשלה הזו צריכה להחזיר את המנדט לעם לחידוש האמון - מדובר במקרה הטוב בחוסר הבנה של אנשים טובים, ובמקרה הרע בשקר שהקואליציה מנסה לתדלק".
בהמשך אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד בישיבת סיעת יש עתיד כי "ביומיים האחרונים לשכת ראש הממשלה, יחד עם החרדים, ממקדים את המאמץ רק בדבר אחד: לדחות את הסנקציות בחוק ההשתמטות. לוודא שיידחו אותן לפחות בחצי שנה. נשאלת השאלה: למה? אם החוק הוא אמיתי. אם הוא אמור להוביל לזה שהחרדים יתגייסו, מה זה משנה מתי הסנקציות מתחילות? התשובה היא שהם רוצים לרמות. החרדים לא מסתירים את זה שהם רוצים לרמות. חוק בלי סנקציות מיידיות הוא לא חוק".
לפיד נשאל לאחר מכן על יחסיו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ועל כך שהוא שוקל להכיר במדינה פלסטינית. "הבסיס לחברות הוא שמותר לא להסכים", אמר.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן התייחס אף הוא למשבר הפוליטי, ואמר בישיבת סיעתו כי "הבחירות בישראל יגיעו. עוד ארבעה חודשים או שנה אנחנו נהיה בבחירות. ישראל צועדת אל מערכת בחירות בזמן מלחמה, תחת ממשלה שכשלה בכל זירה ביטחונית, כלכלית ומוסרית, והיא ממשיכה ללבות הסתה שיטתית כלפי ציבורים שלמים שמאיימים עליה. ולכן, עלינו - על כל המחנה הדמוקרטי-ליברלי בישראל - להבין: אלה לא תקלות נקודתיות. זה מכוון ומתוכנן. עלינו להיערך לבחירות וליום שאחריהן. אם הממשלה כושלת ותוקפת את עמה, העם צריך לקום - אנחנו חייבים לתת מענה. ההגנה על הדמוקרטיה היא עלינו".
גם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' התייחס למשבר הפוליטי סביב חוק הפטור מגיוס, ואמר כי "מדינת ישראל נמצאת ברגע גורלי. אנחנו במלחמה - לא רק על הביטחון הפיזי שלנו, אלא על עצם קיומנו כעם חופשי בארצו. זו אינה שעה רגילה וזו בוודאי לא שעה לבחירות. אני קורא לכל שותפיי בקואליציה: שימו את המחלוקות בצד, גלו אחריות. ההיסטוריה לא תסלח למי שיפרק ממשלה ויגרור את המדינה לבחירות בעיצומה של מלחמה - לפני שהחטופים חזרו ולפני שהמטרות שלנו מול עזה ואיראן הושגו במלואן.
בינתיים, לצד המאמץ לגבש מתווה מוסכם לחוק הגיוס - שעד כה ממשיך לפצל את המפלגות החרדיות - צפויה הקואליציה להעלות לסדר היום של המליאה עשרות חוקים שלא נדונו בשבועות האחרונים בשל החרם החרדי. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לנהל שיחות עם שותפיו החרדים, בניסיון לשמור על רוב ולהימנע מהפתעות ביום רביעי.
מנגד, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הנחה את חברי סיעתו למשוך את כלל ההצעות לסדר היום - למעט חוק פיזור הכנסת - כדי למקד את ההצבעה ולמנוע מהקואליציה תמרון פרוצדורלי.
בתוך כך, ועדת החוץ והביטחון דנה היום בהארכת צווי 8, בצל המתיחות המתמשכת בדרום ובצפון. בוועדת החוקה פרצה הבוקר מהומה חריגה, לאחר שמשפחות שכולות תקפו את ראש השב"כ והפרקליטה הצבאית הראשית – והוצאו בכוח מהאולם.
שרת התחבורה מירי רגב התייחסה הבוקר לאפשרות שהכנסת תתפזר בעקבות המשבר סביב חוק הגיוס, והסבירה כי לדעתה הממשלה לא תיפול ביום רביעי. "אני מאמינה שלא. אני חושבת שאוי ואבוי אם הממשלה תיפול - זה יהיה אסון על החטופים", אמרה רגב ב"וועידת הנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". כשנשאלה מדוע לא הופעל אותו לחץ עד כה להשיב את החטופים, השיבה: "ממש לא טיעון פוליטי - זה יהיה ניצחון לאויבים שלנו ולחמאס. אני מאוד מקווה שיולי אדלשטיין יתעשת, וגם החרדים יתעשתו".
