בירושלים מודאגים מהקו שמוביל שליחו של דונלד טראמפ לסוריה ושגריר ארצות הברית בטורקיה, תום ברק, ומיכולתו להשפיע על הנשיא האמריקני. העימות האחרון בין ישראל לבין ברק, אינו מקרה מבודד. התקיפה הישראלית בבסיס אבו א-דוהור שבצפון מערב סוריה השבוע חשפה שוב את הפער בין ירושלים לבין השליח האמריקני בכל הנוגע לעתידה של סוריה, למעמדה של טורקיה באזור ולחופש הפעולה של ישראל.
ברק הגיב לתקיפה בחריפות יחסית. הוא אמר כי היא טמנה בחובה "סיכון ממשי" להסלמה מהירה ולעימות ישיר בין ישראל לטורקיה ולסוריה, והזהיר כי היעדר תקשורת בין הצדדים עלול היה להביא לתגובה טורקית שגויה. לדבריו, ארה"ב פועלת כעת להקמת מנגנון למניעת חיכוך בין ישראל, סוריה וטורקיה.
אלא שבירושלים רואים את האירוע מנקודת מבט שונה. בלשכת ראש הממשלה נטען כי סוריה התעלמה מאזהרות ישראליות בנוגע לאפשרות של פריסת כוחות טורקיים בבסיס, וכי התקיפה נועדה למנוע שינוי במאזן הביטחוני בשטח. לפי דיווחים, המתקפה כללה שמונה תקיפות שפגעו במסלול ובמתקני אחסון בבסיס. ראש הממשלה נתניהו התייחס בקולו לתקיפה ואמר: "ראש הממשלה נתניהו התייחס לתקיפה בסוריה ואמר: "אנחנו לא נסבול התבססות צבאית טורקית שיורדת דרומה. כי היא מאיימת עלינו ואת זה הבהרנו באופן כללי. ראינו שיש כוונה של טורקיה להתבסס בשדה תעופה דרומית לקו שלה, קרוב לחלב. והעברנו מסר – Don't. המסר עבר, אבל כנראה שלא שמעו אותו. אז דאגנו שיבינו".
בישראל סבורים כי החשש המרכזי אינו רק מהתבטאויותיו של ברק, אלא מהתפיסה שהוא מביא איתו שלפיה טורקיה, ובעיקר הנשיא שלה רג'פ טאיפ ארדואן, תופסים אצלו מקום מרכזי מאוד בעיצוב הסדר האזורי. "ברק נחשב לאיש שמקדם את האינטרסים של ארדואן ושל המשטר הסורי בארה"ב", אומר גורם ישראלי שבקיא ביחסי ישראל טורקיה. לדבריו, "הוא אינו רגיש לרגישויות הישראליות. הוא מתמקד ברווח המידי שארה"ב יכולה להשיג מסוריה". לדברי הגורם הבכיר: "נתניהו לא אוהב את ברק כי הוא חושב שהוא עומד מאחורי התמיכה של טראמפ באל-ג׳ולאני (נשיא סוריה אחמד א-שרע - א"א) ומחבר אותו לארדואן".
התייחסות רה"מ נתניהו לתקיפה בסוריה
(צילום: מתוך עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו )
שילוב סוריה במערכת האזורית
בישראל קיימת מחלוקת עד כמה יש לברק יכולת אמתית להשפיע על טראמפ. מצד אחד, מדובר באחד האנשים הקרובים לנשיא זה עשרות שנים. ברק היה מקורב אליו עוד הרבה לפני שנכנס למערכת הממשלתית, ובמהלך השנים שימש עבורו איש קשר לעולם הערבי ולגורמים במפרץ. מצד שני, בירושלים מדגישים כי קרבה אישית אינה בהכרח שווה להשפעה על קבלת ההחלטות. בישראל טוענים כי בכלל "לא ברור עד כמה הוא משפיע על טראמפ. על רוביו הוא ודאי לא משפיע". ולראיה אחרי הגינוי של ברק על התקיפה בבסיס חיל האוויר, לא ראינו גינוי של טראמפ או של מחלקת המדינה.
דיפלומטים מערביים בכירים, לעומת זאת, מציגים תמונה שונה ומעריכים כי טראמפ רואה בברק את האיש שלו בכל הנוגע לזירה הטורקית והסורית. מבחינתם, עצם העובדה שטראמפ הפקיד בידיו במקביל את תפקיד השגריר באנקרה ואת השליחות המיוחדת לסוריה מעידה על מידת האמון שהוא רוחש לו. הפער בין ברק לבין ירושלים נחשף כבר עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון בדמשק. בישראל חששו בתחילה מאוד מהגישה האמריקאית החדשה כלפי ההנהגה הסורית, שנתמכת במידה רבה על ידי טורקיה. טראמפ עצמו נפגש עם א-שרע וקידם שינוי דרמטי במדיניות האמריקאית כלפי דמשק. ברק הפך לאחד האדריכלים המרכזיים של המגעים בין ישראל, סוריה וטורקיה.
אלא שבמהלך המגעים הללו התברר כי ברק אינו מבקש רק למנוע מלחמה בין ישראל לסוריה. הוא מקדם תפיסה רחבה יותר והיא שילוב של סוריה במערכת האזורית, שיקום כלכלי, חיזוק הקשרים עם טורקיה והפחתת הנוכחות הצבאית האמריקאית והישראלית ככל שניתן. ברק אף הגדיר בעבר את הסכסוך בין ישראל לסוריה כ"בעיה שניתן לפתור" וקרא להתחיל בהסכם אי-תוקפנות. בישראל, לעומת זאת, מבקשים לוודא שההסדר החדש לא יהפוך את סוריה למדינת חסות טורקית ולא יאפשר לאנקרה לבנות תשתית צבאית שתאיים על חופש הפעולה הישראלי.
ברק עם נשיא סוריה אחמד א-שרע
זלזל באופי הדמוקרטי של ישראל?
אחת ההתבטאויות שהחריפו במיוחד את היחסים בין ברק לישראל הגיעה בדצמבר 2025, בפורום בדוחא. ברק אמר אז כי "ישראל יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה", אך הוסיף כי באזור "מה שעבד הכי טוב", לדבריו, הוא "מונרכיה נדיבה". הדברים עוררו סערה בישראל והובנו בירושלים כזלזול חריג באופייה הדמוקרטי של המדינה. ההתבטאות לא נשארה ברמה האקדמית. היא הפכה לסמל לדרך שבה ברק נתפס בישראל - דיפלומט אמריקני שמוכן להסתכל על האזור דרך הפריזמה של "מה עובד", גם אם המסקנה מתנגשת עם תפיסות יסוד ישראליות.
בעקבות הדברים ברק הגיע לישראל ונפגש עם ראש הממשלה נתניהו. בדצמבר דווח כי המפגש עסק בין היתר בקווים האדומים של ישראל בסוריה ובניסיון למנוע התנגשות בין ירושלים לוושינגטון. לאחר הפגישה תואר השיח בפומבי כ"קונסטרוקטיבי". אחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת ישראל היא הניסיון האמריקני לקרב מחדש את טורקיה למערכת הביטחונית של ארצות הברית. ברק דחף בפומבי להתקדמות בנושא חזרתה האפשרית של טורקיה לתוכנית מטוסי ה-F-35. הוא אמר כי מתקיימות שיחות פוריות בין וושינגטון לאנקרה, והדגיש את האווירה החיובית שנוצרה בעקבות היחסים בין טראמפ לארדואן. ישראל מתנגדת למהלך, בין היתר בשל ההתעצמות הצבאית הטורקית והעמקת המעורבות של אנקרה בסוריה.
ברק נפגש עם ראש הממשלה נתניהו ב-2025
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
הנושא אינו תיאורטי בלבד. טורקיה הפכה בשנה האחרונה לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על בנייתו מחדש של הצבא הסורי ועל התשתיות הביטחוניות במדינה. בבסיס אבו א-דוהור, שהיה במרכז התקיפה הישראלית האחרונה, נערכו עבודות שיקום בסיוע טורקי. לצד הקשר האישי לטראמפ, יש בישראל גם מי שמסתכלים בחשדנות על הרקע העסקי של ברק. מדובר באיש עסקים ומיליארדר אמריקני ממוצא לבנוני-מרוני, שהיה מעורב במשך שנים בעסקאות וקשרים עסקיים במזרח התיכון. בעבר היו לו קשרים עסקיים ענפים במדינות המפרץ, ובהן קטאר.
הקשרים הללו אינם מוכיחים כשלעצמם כי ברק מקדם אינטרסים זרים על חשבון המדיניות האמריקאית או הישראלית. למעשה, ברק עצמו טען לאורך השנים כי הוא מבקש לקדם אינטרסים עסקיים אמריקאיים באזור. אך בישראל יש גורמים שסבורים כי הרקע העסקי שלו מסביר לפחות חלק מהשקפת העולם שלו: פחות דגש על בריתות היסטוריות ויותר על עסקאות, יציבות, השקעות ויכולת לייצר רווח כלכלי מהסדרים אזוריים. על פי אותם גורמים: "הוא לא בהכרח נגד ישראל - הוא פשוט לא רואה אותה דרך העיניים הישראליות".
וזו אולי הנקודה המרכזית ביחס לברק. גם גורמים ישראלים שמותחים עליו ביקורת אינם בהכרח טוענים שהוא "אנטי-ישראלי" במובן הקלאסי. הבעיה, מבחינתם, היא שברק אינו מקבל את נקודת המוצא הישראלית שלפיה האיום הביטחוני חייב לגבור על שיקולי יציבות אזורית וכלכלה. הוא רואה בטורקיה כוח אזורי שאפשר וצריך לעבוד איתו. הוא רואה במשטר הסורי החדש הזדמנות שצריך לבסס ולא איום שצריך לבלום. והוא סבור כי הסדרים כלכליים, מנגנוני תיאום ודיפלומטיה ישירה יכולים להחליף חלק מהשימוש בכוח. כך, למשל, לאחר התקיפה באבו א-דוהור, ברק לא התמקד בשאלה אם ישראל צדקה מבחינה מודיעינית או מבצעית. הוא התמקד בסכנה שהתקיפה תוביל לעימות עם טורקיה ובצורך להקים מנגנון קבוע למניעת חיכוך. הוא אף הציע מנגנון מאויש סביב השעון, שבו יפעלו דוברי עברית, ערבית, אנגלית וטורקית.
קשרים שמדאיגים את ישראל. טראמפ עם נשיא טורקיה ארדואן
(צילום: Win McNamee/Getty Images)
מסרים חריפים לארה"ב
נציין שבימים אלו מציינות ישראל וטורקיה 20 שנה לתחילת המתיחות ביניהן. בישראל נזהרים מלקרוא לטורקיה "אויב" ומדברים עליה כעל יריב. ישראל מעבירה כל הזמן מסרים חריפים לאמריקנים על כך שטורקיה פועלת לשקם את צבא סוריה וכי ארדואן מסית נגד ישראל כל הזמן. ההערכה בישראל שאין באמת סכנה לעימות צבאי קרוב בין ישראל לטורקיה אבל צריך להיזהר שלא נגיע לשם.
גורם ישראלי שמומחה ליחסי ישראל טורקיה אומר ש"האמריקאים לא יאפשרו את זה בשום אופן ובשום מחיר. זה יהיה אסון לארה״ב ששתי בנות ברית שלה נלחמות זו בזו. זה יותר פרובוקציות שמיועדות בשני הצדדים לצורכי פנים". הגורם הוסיף: "אף אחד בישראל לא רוצה מלחמה עם טורקיה. יש הידברות בין ישראל לטורקיה. יש ערוצים ישירים אבל כנראה לא מספיק יעילים. ממילא האמריקאים היו רוצים שהשיח יעבור דרכם כדי לשלוט בו. יכול להיות שהשליח האמריקני מחמיר בכוונה את הצגת המצב כדי לחזק ערוץ ההידברות דרך ארצות הברית".
