גם ב"שאגת הארי": מצד אחד, צה"ל ממשיך לחדד הנחיות התמגנות ומפציר באזרחי המדינה למלא אחריהן, ומהצד השני, החיילים המשרתים בצה"ל או המילואימניקים שהתייצבו לצו 8, לא יכולים למלא את ההנחיות - בגלל היעדר מיגון תקני בבסיסים ברחבי הארץ.
המצב האבסודרי, מסכן החיים, סוקר ב-ynet כבר במבצע "עם כלביא" בחודש יוני האחרון. אז, הבטיחו בצה"ל כי הם ערים לפערים בשטח ומקדמים פתרונות. בהמשך לעדויות רבות שנאספו במערכת, שהוכיחו כי הפערים עדיין קיימים - טענו בצה"ל כי מקדמים "תוכנית מיגון", וסירבו לפרט מעבר לכך.
שני המבצעים נפתחו במתקפה יזומה של צה"ל - ולא נותר אלא לתהות איך ייתכן שלא נעשתה עבודת מטה מקיפה, שתוצאותיה כבר באות לידי ביטוי בשטח באופן רחב. אם לא במבצע הקודם, אז עכשיו.
אשר, לוחם מילואים המשרת בחטיבה 11, נמצא כעת בסבב החמישי בבא"פ לכיש. "בזמן האזעקה לא עשינו כלום. אם היינו ליד דיונה, היינו נצמדים אליה. אבל אם לא, פשוט נשארים איפה שאנחנו נמצאים ומחכים שהאזעקה תסתיים", סיפר ל-ynet. "אתמול עדכנו שהביאו כמה בטונדות לבסיס, אבל זה בטח לא מספיק לכל מי שנמצא בבסיס וזה בטח לא רלוונטי מול איום של טיל איראני.
"אנחנו מבינים את הצורך להגיע למילואים", הבהיר, "אבל מסביב לשירות אנחנו מבינים כמה אין היגיון בצה"ל. הרמנו ידיים, כבר יותר משבוע כלום לא קרה. גם בעם כלביא, שהייתה מתקפה יזומה, וגם הפעם, לא שמו שום מענה להתמגנות. ביקשנו וכלום לא השתנה. המפקדים פה כמונו, חסרי אונים, הם 'מעבירים את זה הלאה'. גם הם בעצמם רוצים מיגון. אשתי ביקשה כבר כמה פעמים שאני אחזור הביתה, אחרי שהבינה שאין לי פה שום מרחב מוגן. אני לא יכול לחתוך, בגלל שיש לי אחריות לתפקיד שלי. לא אשאיר את החברים שלי פה לבד. נקווה לטוב".
לוחם אחר במילואים המשרת גם הוא בחטיבה 11 הוסיף: "זה בסיס אימון פיקודי עם מאות חיילים, אבל אין פה מיגוניות או מרחב מוגן כלשהו ברמה חריגה. סרקנו בכל הבסיס ומצאנו שתי מיגוניות, אחת מהן היא בעצם צינור בטון פתוח שיכול לאכלס אולי 30 חיילים, במרחק של כמה דקות הליכה ממגורי הלוחמים. באזעקות האחרונות 'היתמגנו' בשירותים".
רוני (שם בדוי) המשרת במילואים בחטיבת דוד, מוצב כעת ביהודה ושומרון. "אם האזעקה תופסת אותי במוצב, הנוהל הוא לשים קסדה ופשוט לחכות. מיותר להסביר למה קסדה לא עוזרת בשום מצב. שברי יירוט פגעו ממש בסמוך למוצב, 50 מטר מאיתנו, אם זה היה פה, בין כל היבילים שאינם ממוגנים - היה קורה אסון גדול.
"אנחנו מילואימניקים, עם משפחות, כולנו התרענו מראש שחייבים להביא מיגונית. כולם יודעים מזה, אבל אף אחד לא עושה כלום, למעלה מתעלמים מהצורך המיידי שלנו בשטח. בפעמים הקודמות היו לנו יירוטים מעל הראש. אנחנו פשוט צופים בהם בחוסר אונים מוחלט, עם קסדות על הראש. מקווים שזה לא יפול עלינו".
על תחושת ההפקרות, בהיעדר מרחב מוגן תקני גם בבסיס, הוסיף: "קראו לי למילואים ואני מתייצב. עשיתי מעצרים בשבוע שעבר, וגם באמצע האזעקות המשכתי כרגיל. אבל כשאני במוצב, ויכולה להיות לי ברירה אחרת, אני גם לא 'זוכה' למיגון. זה המינימום שאפשר לבקש.
"בפעילות מבצעית אני מסכן את החיים שלי, וזה ברור מאליו, אבל לסכן את החיים שלי לחינם, כשאני בין הפעילויות וממתין בבסיס, זה פשוט לא הגיוני. לא בשביל זה הגענו. יש איתי חבר'ה מילואימניקים, שחלקם יצאו הביתה ושוקלים גם לא לחזור. אנחנו מרגישים לא בטוחים, זו תחושה קשה".
שחר (שם בדוי) המשרת במילואים בחיל התותחנים, מוצב כעת בסמוך לגבול הצפוני. "כשקיבלנו את ההתרעה המקדימה נכנסתי למיגונית קטנה באזור הפלוגה. היו בסך הכל שלוש כאלו, הרבה פחות ממספיק לכמות האנשים, רבים נשארו בחוץ בלי שום מיגון", סיפר ל-ynet.
"בתדריך שעשו לפלוגה, הסמ"פ אמר שהוא מכיר שאין מספיק מרחבים מוגנים והבטיח שזה בטיפול - אבל למי שאין בינתיים שפשוט ישכב על הרצפה", הוסיף. "זמן ההתרעה מלבנון הוא מיידי - חלק יספיקו, חלק לא".
אב ללוחמת המשרתת כחיילת בודדה בחילוץ והצלה, המוצבת כיום בבסיס בדרום הארץ, שיתף את ynet: "בזמן אזעקה הנחו אותה לצאת החוצה מהבסיס לכיוון שטח פתוח ולהישכב על הרצפה, או בסמוך לתעלה.
"אני מרגיש נורא, הבת שלי התאהבה בישראל והתעקשה לשרת בצה"ל", תיאר. "היא לוחמת, בחרה לתרום, להתגייס ואפילו לשרת בקרבי. אני לא מבין את ההזנחה הזו. אני לא צריך שיפול שם טיל ויהרוג את הילדה שלי, ואז אני אגיד שהכתובת הייתה על הקיר. אכה עצמי כל חיי על זה שנתתי לה לעלות לבד ארצה ולשרת בצה"ל. יש בישראל מנטליות של 'יהיה בסדר' למרות שהרבה דברים הם לא בסדר. חייבים להילחם בה, לשנות אותה".
עמיתי, לוחם מילואים נוסף המוצב כעת בחטמ"ר שומרון, תיעד את הנזק שנגרם בסמוך למוצב בו משרת והוסיף: "כשיש אזעקה פשוט אין לנו מה לעשות. אין שום דבר להתמגן בו. כולם מבינים שזה המצב, כולל המפקדים. זו הסיטואציה, ואין שום פתרונות".
פנינו לצה"ל בבקשה להתייחסות מלאה ומקיפה, הכוללת את סטטוס תוכנית ההתמגנות שאותה ציינו בכתבה בפנייתנו הקודמת להתייחסות. בצה"ל בחרו לשלוח תגובה זהה לזו שהעבירו לכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר, והתחמקו מהבקשות להתחבר לגורם רלוונטי שיוכל לפרט על הפעולות שמקדם צה"ל למענה עבור הפערים בשטח.
תגובת צה"ל: "צה"ל מקדם תוכנית רחבת היקף למיגון סד"כ, בהתאם להערכת המצב ולסדר הדחיפות המבצעית. במהלך הלחימה הוצבו פתרונות מיגון נוספים בבסיסים וביחידות. כל החיילים מתורגלים לשהייה ממושכת בהתאם לעקרון 'הכי מוגן שיש'".
