כדי להבין את תמונת המצב הכוללת שיצרה המלחמה הלא רגילה הזאת, ראוי לבחון אותה על פי כל אחת מזירותיה: הלחימה בזירה העזתית היא כרגע העיקר, אף שלחימה מתנהלת גם בזירות הצפונית (לבנון), הצפון-מזרחית (סוריה) והמזרחית (יהודה ושומרון).
צה"ל פועל בכוחות גדולים בצפון רצועת עזה, ודובר צה"ל מסר היום (שני) שנהרגו בפעילות עשרות מחבלים מאז הכניסה. המטרה היא לפגוע בהם מעל הקרקע ומתחתיה. במקביל פוגע חיל האוויר במנהרות, מה שמחייב את המחבלים לצאת ולהתעמת עם הטנקים, דחפורי ה-D9, חיל הרגלים שמגן עליהם וכוחות הנדסה וארטילריה נוספים שבשטח.
נראה שאנשי חמאס מונחים להתעמת עם צה"ל מעל הקרקע – לצאת מהמנהרות, לנסות לפגוע בחיילים ולחזור למקומות המסתור. נדמה גם שלא הנהגת החמאס המרכזית היושבת בבונקרים תת-קרקעיים מפעילה אותם, אלא המפקדים המקומיים.
הכותרת
מחבלים, הברחות וחטופים: מאחורי איום המנהרות ברצועת עזה / רון בן ישי
23:41
מהתמונות וקטעי הווידאו המועטים שמגיעים מהשטח אפשר להניח שצה"ל מתמודד מול מחבלים שנחשפים מעל פני השטח לפרקי זמן קצרים כדי לשגר טיל נ"ט, RPG או לבצע ירי בקלצ'ניקובים לעבר חיילי החי"ר. הטיפול בהם מתבצע באמצעות שילוב של מודיעין ויכולת של חיילי צה"ל "לסגור מעגלים" של אש מדויקת, בעיקר מן האוויר.
בעבר, לוחמי השריון והחי"ר העדיפו ברוב המקרים להתמודד ישירות עם האיום, אבל בשיטות הפעולה החדשות סדר העדיפויות שונה: לעבר חוליות מחבלים שמופיעות בחלון בית או מפיר קרקעי מופעלת אש מאחד המקורות הזמינים, בין אם זה כטמ"מ, מטוס קרב, מסוק, טנק או ארטילריה. אופן פעולה זה, שמצמצם את פרק הזמן בין גילוי האויב לבין הפגיעה בו, לא היה אפשרי במצבעים קודמים.
כדי למנוע אבדות בקרב הכוחות משתמש צה"ל באמצעים שונים – ממחוללי העשן של הטנקים, שיוצרים מסך שמסתיר את הכוח המשולב הנע לעבר מטרותיו, ועד מסכי עשן רחוקים שמייצרת הארטילריה. המטרה היא למנוע מהמחבלים להפעיל את אלפי הטילים נגד טנקים ורקטות ה-RPG שבידיהם.
הבוקר פורסם תיעוד של טנקים של צה"ל בציר סלאח א-דין בעזה, אבל יש להדגיש שהפעילות לא מתבצעת בתוואי האורבני, אלא עדיין בשטחים חקלאיים בפאתי האזור הצפוני של עזה. לדברי הפלסטינים, כוחות נוספים פועלים במזרח השטח הצפוני של הרצועה. לפני הכוחות נוסעים דחפורי D9 של חיל ההנדסה שמגרדים את הקרקע בכפות חפירה כדי לחשוף מטענים ולנטרלם. גם פעולה זאת ממוסכת בעשן ובאש. המחבלים מפעילים מרגמות נגד הכוחות הנעים, ולכן נרשמו שני פצועים, אבל לעת עתה, שיטות הפעולה החדשות נותנות לצה"ל יתרון לפחות כל עוד הוא לא פועל בשטח אורבני צפוף.
בסרטוני וידאו שפרסם דובר צה"ל אפשר להבחין ב"גגונים" מרשתות מתכת שצה"ל הרכיב על הטנקים, הנגמ"שים והדחפורים כדי להגן עליהם מרחפנים וכטמ"מים תוקפים (מתאבדים) שמפעילים חמאס והג'יהאד האסלאמי, ומהפצצות וראשי קרב של RPG שהם מטילים. הגגונים האלה יהיו נחוצים במיוחד בכניסה לשטח הבנוי, אז ינועו הכלים בין רבי קומות שמהם אפשר יהיה להשליך רימונים ומטעני נפץ.
ההתקנה התבצעה לאחרונה כשהכוחות היו בשטחי כינוס, לפי הלקחים שהשריון הפיק ממתקפת 7 באוקטובר. במלחמת רוסיה-אוקראינה שני הצדדים הבינו כבר לפני יותר משנה את הצורך להגן על הטנקים מפני טילים וכטמ"מים. אבל בצה"ל, חרף כנסי הפקת הלקחים מהלחימה באירופה, לא עשו זאת עד המכה הכואבת.
תיעוד תקיפות של חיל האוויר בזמן התמרון ברצועה
(צילום: דובר צה"ל )
כך למעשה מתנהל כרגע התמרון הקרקעי. צה"ל מעדיף להנמיך פרופיל ולהשאיר בערפל לא רק את הנהגת חמאס שככל הנראה יושבת במרכז הרצועה, אלא גם את התקשורת העולמית, וזאת כדי שחיזבאללה, האיראנים ואפילו הקטארים לא יבינו מה קורה בשטח ויתקשו לקבל החלטות. גם הדיווחים של רשתות האינטרנט והטלפון נותקו כדי לייצר ערפל קרב סמיך שיקשה על מקבלי ההחלטות המדיניות והמבצעיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי בתוך הרצועה ומחוצה לה.
הגברת הלחץ, בניסיון להגיע לעסקה
מדובר בתוכנית צבאית שבסופה יש להניח שיהיה מצור הדוק על ליבת ההנהגה של חמאס. גם הודעת דובר צה"ל אתמול, שלפיה יחיא סינוואר יירדף עד חיסולו, היא חלק ממנופי הלחץ, כולל בסוגיית השבויים ובני הערובה. בחזית זאת, חרף המאמצים הבלתי פוסקים של האמריקנים, אין חדש. צה"ל החליט לצאת למבצע הקרקעי כדי שבשלב מתקדם שלו תיאלץ הנהגת חמאס לחפש פתרון שיהיה קביל גם על ישראל.
חמאס משתמש בחטופים כדי להאט את הכניסה הקרקעית ולא מוכן לדבר על תוכנית מעשית להשבתם. בישראל מצפים שכאשר יגבר הלחץ על הנהגת הארגון ועל תושבי צפון רצועת עזה, הוא יסכים להידבר על עסקה כלשהי, שכנראה תכלול גם הפסקת אש זמנית ושחרור אסירים מבתי כלא בארץ.
חמאס יודע שבשחרור חטופים הוא מאבד מרכיב חשוב של חסינות ושרידות, ולכן הדיון על עסקה יגיע רק בשלבים מאוחרים יותר, אולי עוד שבועות. אבל מדובר גם בתמריץ בשבילו לדאוג שהחטופים לא ייפגעו, אחרת תסיר ישראל סופית את הכפפות, וסינוואר ואנשיו יאבדו את מעט החסינות שנותרה להם. במקביל, פגיעה בחטופים תגרום לחמאס לאבד גם לגיטימציה ורוח גבית שהוא מקבל בעולם.
דברים אלה הם כרגע בגדר הנחות בלבד, ויש בהם הימור מסוים, אבל ישראל לקחה אותו ופתחה במתקפה הקרקעית כי אחרת הייתה נגררת לשיתוק בכל החזיתות, כשחמאס ממשיך לאיים מעזה, לשחק ברגשות משפחות החטופים ולהפעילם כנגד ממשלת ישראל.
הצעות שחמאס לא ייענה להן
החזית שבה מדינת ישראל נמצאת בנסיגה היא זו של הלגיטימציה הבינלאומית. בצה"ל ובקבינט המצומצם חוששים שהדבר יחייב את האצת הפעולה בעזה באופן שעלול להוביל לשגיאות מבצעיות. התוכנית המבצעית של צה"ל מבוססת על מהלכים איטיים וזהירים. מטרתם למנוע פגיעה בחטופים, לצמצם אבדות ולמנוע אסונות הומניטריים כתוצאה מפעילות מבצעית, שעלולים לחייב את הפסקת המבצע.
לכן ישראל חייבת להשקיע הרבה יותר מאמץ בלחימה על הלגיטימציה, ובהקשר זה חשוב להבחין בין שני גורמים: הראשון הוא אהדת דעת הקהל העולמית, והשני הוא התמיכה מצד מקבלי ההחלטות המרכזיים במערב, ובראשם ג'ו ביידן. לנשיא בארה"ב קהל מצביעים עצום, בעיקר ליברלים, סטודנטים פרוגרסיבים ומעמד צווארון לבן, שמבחינתם הדבר החשוב ביותר הוא צמצום סבלם של העזתים. ביידן חייב להקשיב למיליונים הללו.
המצב דומה גם באירופה. המנהיגים המובילים - קנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק – שלושתם יודעים שאין אסון הומניטרי בעזה. שירותי המודיעין שלהם יידעו אותם מי הם חמאס והג'יהאד האיסלאמי, ועד כמה הם מסוכנים גם לעולם המערבי. אבל המנהיגים הללו צריכים להתחשב בדעת הקהל שלהם.
פה שוגים ישראל וצה"ל כשהם מתמקדים ב"הסברה", כלומר בתעמולה, בתקווה להטות את דעת הקהל המערבית ועל ידי כך לאפשר למקבלי ההחלטות במערב להמשיך לתמוך בהם כפי שהם רוצים לעשות ממילא. מומחים משוכנעים שישראל חייבת לבצע פעולות אקטיביות שיסמנו אותה כגורם הטוב בסיפור הרע הזה. כך למשל, במקום להסכים ללא תנאי לדרישותיו של ביידן להכניס סיוע הומניטרי בכמויות גדלות והולכות לעזה, אפשר לדרוש שבתמורה יתאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים כולם ולהעביר את שמותיהם. סביר להניח שחמאס ידחה את הדרישה, וסביר שממילא ישראל תאפשר את העברת הסיוע ההומניטרי, אבל העולם יקבל תמונה מאוזנת.
אפשר גם להציע להנהגת חמאס ברצועה להיכנע ולצאת מעזה, ואף להעביר לה אסירים מבתי כלא ישראליים. חמאס בוודאי יסרב להצעה זו, וגם אז הוא יוצג בדעת הקהל כגורם האכזרי והלא-הומני, בעוד ישראל, למרות המכה האכזרית שספגה, נוהגת בו על פי כללים אנושיים.
בקרב על הלגיטימציה נוקט חמאס שיטות הונאה נטולות מצפון. כדי שישראל תוכל להמשיך לפעול להשגת יעדי המלחמה, על צה"ל לפעול באיטיות ובזהירות, ולהיות מסוגל גם לתקן את פעילותו ולהתאים אותה לתנאים בשטח. אבל לשם כך צריך זמן, ולכן חזית הלגיטימציה היא לא פחות חשובה מהזירה הצבאית. טוב עשתה ישראל שנענתה לדרישות הסיוע של ביידן, אבל היא חייבת להעמיד גם את חמאס באור הנכון באמצעות הצעות שהסירוב להן ייתן לה עוד נכסי לגיטימציה.
הפקת לקחים בצפון
בחזית הלחימה מול חיזבאללה והפלסטינים העובדים ברשותו בלבנון, ישראל שיפרה את מצבה. הכוחות שצה"ל הזרים צפונה התמקמו מהר, ואחרי האבדות שספגו בשלב ההתארגנות הראשון להגנה הפיק צה"ל לקחים והתאים את שיטות הפעולה. כתוצאה מכך ספג חיזבאללה כ-50 הרוגים, בנוסף לאבדות של גורמים פלסטיניים.
אלה עדיין מנסים לשגר טילי נ"ט ופגזי מרגמה מהקו הראשון, ואף לחדור לשטח ישראל, אבל לצה"ל יש עכשיו המון עיניים וחיישנים בשטח. תנועות באזור הקרוב לגבול, גם במרחק כמה קילומטרים, מזוהות במהירות יחסית ומותקפות, בדרך כלל על ידי כלי טיס בלתי מאויש.
אפשר להבחין בשיפור כללי ביכולות של צה"ל לסגור מעגלי מודיעין ואש רבה, ועל ידי כך לטייב את יכולתו לגרום לצד השני לאבדות בתוך זמן קצר. זה נכון גם בחזית הסורית, שם פועלים גורמים פלסטיניים בשירות חיזבאללה ואיראן.
בזירה הרביעית, ביהודה ושומרון, ממשיך שב"כ לייצר מודיעין וסיכולים. השורה התחתונה, לפחות עד עכשיו, היא שתמונת המערכה נראית סבירה בהתאם לתוכניות. הלוואי שתמשיך כך ותוביל לשחרור החטופים.
