בהצהרה משותפת, סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים ומדינות נוספות באזור גינו את דחיית תכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עבור רצועת עזה על-ידי ישראל. בהצהרה, שעליה חתומות גם קטאר, ירדן, אינדונזיה וטורקיה, המדינות תקפו כי "ישראל נושאת באחריות לעיכוב מאמצי השלום בעזה ובטריטוריות הפלסטיניות, ודחיית התכנית עשויה לפגוע במאמציו של טראמפ לסיים את המלחמה בעזה".
קושנר מציג את "עזה החדשה" בתחילת 2026
(צילום: The White House)
בהצהרה המשותפת נכתב כי "מפת הדרכים מהווה אבן דרך חשובה ביותר להגבלת הנשק בשילוב עם נסיגת הכוחות הישראליים, פריסת כוח הייצוב הבינלאומי, העברת הסמכות המנהלית לוועדה הלאומית לניהול עזה ושיקום עזה, כפי שנקבע בתוכנית. דחיית מפת הדרכים מהווה סירוב ברור להתקדם עם התוכנית ומאיימת לטרפד את מאמציו של נשיא ארה"ב טראמפ לסיים את המלחמה בעזה וליצור את התנאים לשלום יציב. ישראל נושאת באחריות ישירה ומלאה לכל ההשלכות.
"אנו קוראים למועצת השלום, בתמיכה ובהשתתפות פעילה של ארה"ב, לנקוט צעדים מיידיים וקונקרטיים במסגרת המנדט שלה כדי להבטיח את שלמות התוכנית המקיפה ולמנוע מכל צד להפריע לביצועה".
"מרגישים שישראל משחקים משחקים"
בצל ההצהרה, ולאחר פגישתו של חתנו של טראמפ ג'ארד קושנר ובכירי מועצת השלום עם משלחת חמאס במצרים, ירושלים נערכת לפגישה רגישה במיוחד בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שליחו הבכיר של נשיא ארה"ב, שיגיע לישראל לראשונה מאז ינואר 2026 במסגרת ביקור אזורי שמטרתו להתניע את יישום המתווה האמריקני לסיום המלחמה בעזה. גורם המעורה בפרטים אמר כי "מטרת הפגישה נועדה לעמוד במטרה לתרגם את התחייבויות מפת הדרכים לצעדים קונקרטיים וניתנים לאימות".
קושנר צפוי להגיע לישראל יחד עם בכירים במועצת השלום, בהם השליח הבכיר ניקולאי מלאדנוב וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. המשלחת מגיעה לישראל אחרי שיחות עם המתווכות ונציגי חמאס במצרים שם הופעלו לחצים כבדים על חמאס להסכים לפירוק מנשק.
מקורות אמרו ל"אל-ערביה" הסעודי לאחר הפגישה עם ארגון הטרור כי "קושנר ומלאדנוב דחו את הצעת חמאס בנוגע לאחסון אמצעי לחימה. הם עמדו על כך שחמאס ימסור את נשקו ויפרק את התשתיות שלו". עוד צוין כי "קושנר אישר למנהיגי חמאס כי נשק הארגון יצא מרצועת עזה ולא יאוחסן בה". הדיווח מגיע לאחר שעד כה תוכנן שהנשק של ארגון הטרור יעבור לאחסון ברצועה, בעוד ישראל דרשה שהוא יוצא מתחומה לחלוטין וכך לא יהיה זמין עוד לחמאס או לגורמי טרור אחרים.
בניגוד לסבבי מו"מ קודמים, הפעם המסר שמגיע מוושינגטון תקיף בהרבה: טראמפ רוצה לראות את ההסכמות שעליהן דובר מיושמות בפועל - ולא לפתוח מחדש את המשא ומתן. גורמים המעורים בנושא אומרים כי מבחינת הנשיא האמריקני, נתניהו כבר נתן את הסכמתו העקרונית למתווה וכי לאחר שהממשל בארה"ב ביצע את הצעדים שנתניהו ביקש ממנו לבצע, הגיע תורו של ראש הממשלה לעמוד בהתחייבויותיו. לפי אותם גורמים, המסר שמגיע מסביבת טראמפ הוא ברוח "ביבי חייב להסכים לעסקה. אני עשיתי מה שהוא ביקש. עכשיו הוא חייב לעשות את מה שאני מבקש".
לדבריהם, בוושינגטון הולכת ומתחזקת התחושה שישראל מנסה להרוויח זמן, להציב הסתייגויות חדשות ולשנות את סדר הפעולות שנקבע במתווה. "הם מרגישים שישראל משחקת משחקים", אומר גורם המעורה בפרטים.
גורם המעורה במגעים אומר כי קושנר לא מגיע לישראל כדי לשחק עוד סבב של "פינג פונג" בין הצדדים. "הוא מגיע לסגור עניינים", הדגיש. לפי גורמים המעורים במגעים, קושנר צפוי להעלות בפגישה שורה של צעדים קונקרטיים שהממשל האמריקני רוצה לראות מיושמים באופן מיידי: עצירת ההתקפות ברצועה, התקדמות בנסיגה לעבר הקו הצהוב, הרחבה משמעותית של הכנסת משאיות הסיוע ומתן אפשרות להתקדמות במנגנוני השיקום והממשל האזרחי בעזה.
גם סוגיית הכסף נמצאת על השולחן. במסגרת מפת הדרכים נקבע כי הגוף הפלסטיני העתידי שיועד לניהול הרצועה יוכל לטפל בהתחייבויות כספיות לגיטימיות לספקים ולקבלנים בהיקף של עד 400 מיליון דולר, כחלק מתהליך המעבר והשיקום. במקביל, גורמים אמריקנים רואים בהכנסת הסיוע וביצירת תנאים לשיקום חלק בלתי נפרד מהמעבר לשלב הבא של התוכנית.
"יותר קל להתמודד עם חמאס כשישראל עומדת בכללים"
תוכנית 15 הנקודות לסיום המלחמה כוללת הפסקת הפעילות הצבאית, פירוז חמאס והעברת השליטה האזרחית ברצועה לגוף פלסטיני טכנוקרטי, לצד נסיגה הדרגתית של צה"ל והקמת כוח ייצוב בינלאומי. התוכנית קובעת מנגנון של צעדים הדדיים ומאומתים, כך שהנסיגה הישראלית והפירוק של אמצעי הלחימה אמורים להתקדם במקביל.
אלא שזו בדיוק נקודת המחלוקת המרכזית - חמאס הודיע על קבלה של המתווה, בעוד נתניהו הבהיר כי ישראל לא תסכים לנסיגה מהעמדות ברצועה לפני פירוז מלא של חמאס. ישראל אף דחתה בפומבי את המתווה במתכונתו הנוכחית והודיעה שהיא שוללת אותו.
במקביל, במועצת השלום לא התרגשו מהאמירות והעריכו שהן מגיעות מסיבות פוליטיות פנימיות ישראליות. הם שופטים את ישראל לפי המעשים בשטח ולא לפי האמירות. גורמים בבורד השלום של הנשיא טראמפ מותחים ביקורת על הנרטיב שישראל משווקת לגבי הקו הצהוב. בפועל העמידה הישראלית קיימת ב-53% מעזה, ולכן שני הדברים המשמעותיים שצריכים לקרות כדי לעבור לשלב הבא של התוכנית הם אי-חריגה מהקו הצהוב והפסקת החיסולים - אלא אם יש איום מיידי.
הצד הישראלי במרחב הקו הצהוב
(צילום: רוני גרין שאולוב)
בפועל החיסולים הופסקו וחייבים באישור הרמטכ"ל, והקו הצהוב לא נחצה. "לנו חשוב לא לתת תירוצים לאף צד להפר את ההסכם. חשוב לנו שלישראל יהיה גיבוי מדיני והיא עומדת בו, אבל חבל שהיא אומרת אחרת בגלל שיקולים פנימיים ובכך מאבדת את הגיבוי. לדעתנו ישראל בסך הכל בסדר ועומדת בסיכומים, יותר קל להתמודד עם הפרות חמאס כשישראל עומדת בכללים".
לקראת נקודת מפנה ביחסי נתניהו-טראמפ?
אחת הטענות המרכזיות הנשמעות כעת מכיוון האמריקנים היא שהמתווה לא נחת על שולחנו של נתניהו ללא הכנה מוקדמת. לפי גורמים המעורים בפרטים, המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) הייתה מעורבת בעבודה על המתווה, והדיונים של הישראלים עם האמריקנים ירדו לרמת פרטים ומנגנוני יישום. מבחינת טראמפ, כך לפי אותם גורמים, מדובר בפער משמעותי בין הסכמה עקרונית לבין ביצוע.
הנשיא האמריקני, שמגיע לעסקאות בגישה עסקית ותכליתית, רואה במתווה מסגרת שסוכמה בין הצדדים ושצריך כעת להוציא אותה לפועל. במילים אחרות: מבחינתו, אם נתניהו התחייב - ההתחייבות מחייבת. טראמפ בראייתו כבר "שילם" לנתניהו (הרמיזות לבקשת החנינה ברורות) וכעת לא מתכוון לשלם שוב. הפער בין הגישה הזו לבין העמדה הישראלית הוא לב המחלוקת לקראת פגישת קושנר.
מאחורי המהלך האמריקני עומדת קואליציה רחבה יותר של מתווכות וערבויות ובראשן מצרים, קטאר וטורקיה. מבחינת ירושלים, מדובר בהתפתחות בעייתית במיוחד: קטאר וטורקיה מחזיקות בתפקיד מרכזי במנגנון שנבנה סביב עזה, למרות ההתנגדות הישראלית למעורבותן. אלא שמבחינת וושינגטון, זהו חלק מהמשוואה: כדי להביא את חמאס לצעדים בתחום הפירוז, נדרש מנגנון אזורי שבו קטאר וטורקיה הן שחקניות מרכזיות.
קושנר מגיע לישראל גם כאשר מערכת היחסים בין ירושלים לוושינגטון מתוחה מעבר לשאלת עזה: ביהודה ושומרון נרשמה בימים האחרונים הסלמה סביב האלימות מצד מתנחלים, ובפרט האירועים בכפר קוסרא. ארה"ב הפעילה לחץ על נתניהו לגנות את האלימות מצד המתנחלים, בעוד שבמקביל ישראל מקדמת מהלכים הקשורים להרחבת ההתיישבות.
גם הזירה הלבנונית עלולה לעלות בשיחות. גורם שמעורה בפרטים אומר שהלובי של הלבנונים בוושינגטון בעל השפעה גדולה מאוד והמסר שישראל מקלקלת את החגיגה בהתקפות שלה נגד חיזבאללה. מנגד בישראל טוענים שחיזבאללה בכוונה ביצע ירי והפרות כדי לגרור תקופה ישראלית וכך לטרפד את המו"מ לפירוקו בלבנון.
הגעת 3 הנפגעים מרחפן חיזבאללה לרמב"ם
(צילום: דוברות בית חולים רמב"ם)
בסוף השבוע נהרגו 11 בני אדם בתקיפות ישראליות בדרום לבנון - האירוע הקטלני ביותר מאז הפסקת האש עם חיזבאללה ביוני. ישראל טענה כי מדובר בתגובה לפעילות חיזבאללה, בעוד שבלבנון גינו את התקיפות והזהירו מפני הידרדרות מחודשת. מבחינת ממשל טראמפ, התמונה האזורית כולה מתחילה להתחבר: עזה, לבנון והגדה המערבית הן כבר לא בהכרח זירות נפרדות, אלא חלק ממאמץ אמריקני רחב יותר לייצב את המזרח התיכון ולמנוע התלקחויות חדשות.
לכן הפגישה בין נתניהו לקושנר ביום שני צפויה להיות שונה באופייה מסבבי המגעים הקודמים. האמריקנים רוצים לראות ביצוע. ישראל רוצה להבטיח שהביצוע לא ייצור מצב שבו חמאס מקבל הישגים לפני שהוא מוסר את הנשק. האמריקנים מדברים על צעדים הדדיים ומאומתים. בישראל דורשים פירוז מלא כתנאי מוקדם לנסיגה.
ובמרכז עומד טראמפ, שמבחינתו עסקה שכבר הוכרזה כהישג אמריקני אינה יכולה להיתקע בגלל מחלוקת על סדר הפעולות. המסר שקושנר מביא לירושלים צפוי להיות חד: טראמפ אינו מבקש מנתניהו לפתוח מחדש את העסקה - הוא מבקש ממנו לבצע אותה.
אם נתניהו וקושנר יצליחו לגשר על שאלת התזמון - בעיקר על הקשר בין הפסקת התקיפות, הנסיגה והפירוז - ניתן יהיה לפתוח את הדרך ליישום המתווה. מה שמעיב מאוד על המגעים אלה הבחירות בישראל. האמריקנים מבינים שנתניהו מוגבל ביכולת שלו לבצע, אבל הם לוחצים עליו להראות יישום עוד לפני הבחירות.
אם לא, הפגישה עלולה להפוך לנקודת מפנה ביחסים בין נתניהו לטראמפ: מרגע שבו הנשיא האמריקני עוד מנסה לשכנע את ראש ממשלת ישראל לקבל את המתווה, לרגע שבו הוא מתחיל לדרוש ממנו לעמוד בהתחייבויות שלטענתו כבר ניתנו.
בורד השלום מבצע בימים האחרונים מעקב אחרי ההפרות משני הצדדים: גם חמאס אבל גם ישראל. סביר שקושנר יעלה את ההפרות האלה בפני נתניהו ויבקש את תגובתו. קושנר יעלה בשיחתו עם נתניהו מחר גם את החשיבות של נסיגות ישראליות מקבילות לפריסה של כוח הייצוב הבינלאומי.
גורם המעורה בפרטי השיחות של קושנר ובכירי מועצת השלום עם משלחת חמאס במצרים תיאר כי "מטרת הפגישה נועדה לעמוד במטרה לתרגם את התחייבויות מפת הדרכים לצעדים קונקרטיים וניתנים לאימות". אלו הן פעולות אשר "שומרות על הפסקת האש; מתחילות להעביר את כל האחריות השלטונית לוועדה הלאומית לניהול עזה (הועדה הטכנוקרטית); מבטיחות שלחמאס לא יהיה תפקיד בניהול העתידי של עזה;
"מתחילות בפירוק מקיף של נשק ותשתיות צבאיות; מאפשרות פריסת כוח הייצוב הבינלאומי (ISF); מקלות על נסיגות ישראליות מקבילות; ומאיצות סיוע הומניטרי, התאוששות ושיקום, ללא גניבה או הפחדה. לא יכולה להיות עמימות: חמאס חייב לוותר על סמכות השלטון ועל כל הנשק והתשתיות הצבאיות. ועזה לעולם לא תוכל שוב להיות מקור לטרור עבור ישראל".
זו הייתה הפגישה הראשונה בין קושנר לבכירי חמאס מאז הסכם הפקת האש באוקטובר 2025. בפגישה השתתפו בין השאר ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'ליל אל-חיה, ראש המודיעין המצרי, הגנרל חסן רשאד, השר הקטארי עלי אל-ת'וואדי ובכיר טורקי.
שני מקורות בחמאס מסרו לעיתון ״א-שרק״ כי "במהלך הפגישה הציג חמאס הבהרות שלטענתו נועדו להפיג את החששות בממשל האמריקני". לדבריו, "הארגון והפלגים הפלסטיניים מחויבים להסכם של מועצת השלום, וחמאס נחוש ליישם את התחייבויותיה באופן מעשי ולא פורמלי הן בכל הנוגע לריכוז ואחסון הנשק והן לוויתור על השליטה ברצועה". עוד נמסר כי חמאס מוכן להשתתף בבחירות ולהפוך למפלגה פוליטית פעילה במערכת הפוליטית הפלסטינית.
לפי אחד מהמקורות, קושנר מתעקש על סוגיית הוצאת הנשק מהרצועה, כך שעזה תהיה נקייה מנשק ותובטח מניעת איום ביטחוני על ישראל תנאי שלדבריו נדרש כדי להתקדם ביישום ״מפת הדרכים״. לפי המקור, "משלחת חמאס אישרה את עמדתה בנושא". בחמאס הדגישו, לפי המקורות, כי יש צורך ב"ערבויות ליישום ההסכם, בנסיגה ישראלית מלאה מהרצועה ובמניעת עיכובים או מכשולים מצד ישראל". בנוסף דרשו בחמאס הפסקה מוחלטת של המלחמה והאצה בהכנסת הוועדה הלאומית, שתפעל כממשלת טכנוקרטים ותיטול את האחריות לניהול הרצועה. בחמאס דרשו גם להתחיל באופן ממשי בתהליך השיקום והבנייה מחדש של הרצועה.
