בעיצומה של מציאות ביטחונית מורכבת ומלחמה מתמשכת, התעשייה הביטחונית הישראלית רושמת התקדמות משמעותית. משרד הביטחון פרסם היום (שלישי) את דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2025, שמציג נתון של יותר מ-19.2 מיליארד דולר (יותר מ-53 מיליארד שקלים) בחוזים חדשים שנחתמו ברחבי העולם. מדובר בזינוק של כ-30% לעומת אשתקד, קפיצה של פי שניים בחמש השנים האחרונות, ופי ארבעה בתוך עשור.
צפו: ניסויים ב"קלע דוד" בפברואר האחרון
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון )
מעבר לפן הכלכלי, הנתונים משקפים את הפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית-ביטחונית מבוקשת, דווקא בתקופה שבה התעשיות פועלות במתכונת חירום ומייצרות סביב השעון עבור צה"ל.
במשרד הביטחון הסבירו כי העניין הבינלאומי הגובר נובע במידה רבה מהביצועים המבצעיים בשטח. הניסיון שנצבר בכל זירות הלחימה בשנים האחרונות, לצד ההישגים במבצעים כמו "עם כלביא" באיראן ביוני לפני שנה, הפכו את המערכות הישראליות לתו איכות מבוקש בשוק העולמי. המדינות הרוכשות מבקשות להצטייד בטכנולוגיות "חמות" שהוכיחו את עצמן בזמן אמת.
מפילוח המערכות שהתעשייה הביטחונית בישראל מכרה למדינות בעולם בשנת 2025, ניתן לראות שינויים משמעותיים לעומת השנים הקודמות: מערכות ההגנה האווירית והטילים ממשיכות להיות חוד החנית של התעשייה המקומית, אך השנה נרשם גם זינוק מטאורי בתחומי התצפית. 29% מהעסקאות הן של טילים, רקטות והגנה אווירית, ו-22% של מערכות תצפית ואופטרוניקה - זינוק לעומת 6% בשנה שעברה.
כמו כן, כלי טיס מאוישים ואוויוניקה מהווים 11% מהעסקאות, מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (ל"א) 11%, אמצעי ירייה ושיגור 6%, כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) 4% ויתר העסקאות מתחלקות בין מערכות תקשוב (7%), לוויינות (3%), סייבר ומודיעין (2%), כלי רכב ממוגנים (2%) ומערכות ימיות (2%).
השוק המתפתח במדינות המפרץ
הפילוח הגיאוגרפי של הדוח מראה כי אירופה היא הלקוחה המרכזית של ישראל עם 36% מהיקף הרכש, ככל הנראה על רקע התגברות איומי הייחוס ביבשת. מיד אחריה נמצאות מדינות אסיה והאזור הפסיפי עם 32%, מדינות צפון אמריקה עם 13%, ואמריקה הלטינית ואפריקה סוגרות את הרשימה עם 2% כל אחת.
שוק שהולך ומתרחב אט אט הוא מדינות המפרץ המהוות 15% מהייצוא. במשרד הביטחון העריכו כי לאחר שהמלחמה עם איראן תסתיים ייווצר סדר אזורי חדש שבו ישראל תהיה שחקן משמעותי מול מדינות המפרץ ויהיו שיתופי פעולה רחבים, אם כי במשרד אמרו כי כבר עכשיו הוא "עמוק בתוך אותן מדינות".
מאפיין בולט נוסף של שנת 2025 הוא גודל החוזים: יותר ממחצית מהעסקאות (53%) מוגדרות כ"מגה-עסקאות" בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר כל אחת.
במשרד הביטחון הסבירו כי מאחורי המספרים עומדת רפורמה מעמיקה שכללה הקלות משמעותיות ברגולציה, פתיחת שווקים חדשים ומיקוד הפיקוח, בעיקר בהגנה על סודות. הרפורמה הזניקה בעיקר את עסקאות ה-GTG (ממשלה לממשלה), שהגיעו לשיא של כ-10 מיליארד דולר - יותר מחצי מכלל הנתון השנתי.
ומה אצלנו?
במשרד הביטחון אמרו כי לטובת ייצור יותר מיירטים הובאו חומרי גלם קריטיים והוכנס גם כוח אדם זר. לפי המשרד, העלות הכלכלית של אי-יירוט טיל בליסטי גדולה יותר מעלות טיל חץ 3. טיל איראני שנופל בשטח בנוי עשוי לגרום נזק של מאות מיליונים, בעוד טיל חץ 3 עולה 15 מיליון שקל.
לגבי סוגיית רחפני הסיב שמטרידים את הכוחות בצפון, אין פתרון מעשי. במשרד הביטחון אמרו כי התקציב הרלוונטי התקבל והחלה תחרות בין התעשיות לפיתוח פתרון מואץ. "זה מדיר שינה מעיניי ואני לא מרוצה מהתוצאות עד עכשיו ואנחנו בסופו של יום נפתור את הבעיה הזו" אמר מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במילואים אמיר ברעם.
"אמון בינלאומי"
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר עם קבלת הדוח כי "עצם העובדה שגם במהלך שנה שלישית של לחימה, ישראל ממשיכה לשבור שיאים בייצוא הביטחוני, מהווה הוכחה להערכה הרבה לה זוכה מערכת הביטחון בעולם הגדול". לדבריו, "הייצוא הביטחוני הוא תמונת המראה של העוצמה הישראלית, של התחכום ושל היכולת לחשוב מחוץ לקופסה."
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הבהיר כי ההצלחה הכלכלית היא רק כלי להשגת מטרה גדולה יותר: "כיום, תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על השותפויות הללו. עלינו לקדם מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור בתעשיות. זהו הצעד ההכרחי להבטחת עצמאות בחימושים ומיירטים קריטיים, ולהבטחת העליונות הטכנולוגית ויצירת 'ההפתעות הבאות' של מדינת ישראל".
1 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש סיב"ט, תא"ל (מיל') יאיר קולס
(צילום: משרד הביטחון)
ראש סיב"ט (סיוע וייצוא ביטחוני), תא"ל (מיל') יאיר קולס, אמר כי "המספרים מספרים סיפור פשוט: מדינות רבות בעולם הגדילו את תקציבי הביטחון שלהן ומעוניינות בתעשייה הישראלית. הוכחנו יכולת ייחודית בעולם – לספק לצה"ל חימושים למערכה צבאית מלאה, ובמקביל לחתום על עסקאות ענק עם ממשלות מעבר לים. שיא עסקאות ה-GTG אינו רק נתון כלכלי, הוא מבטא אמון בינלאומי גובר במדינת ישראל".
