בצל פרסום דוח הוועדה לחקירת פרשת הצוללות שלשום, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן העיד היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק. לדיון הגיע גם עד המדינה לשעבר בפרשה, מיקי גנור. בסיום עדותו היום הוא נחקר נגדית - וחקירה נגדית זו תימשך גם מחר.
כהן עמד במשך כמה שעות על דוכן העדים וענה על עשרות שאלות שנגעו לתקופתו כהונתו כראש המל"ל בנוגע לתיק הצוללות. כהן, שכיהן כראש המל"ל בין 2013 ל-2015, אינו חשוד בפרשה. בתחילת עדותו כהן נשאל על אבריאל בר יוסף, המשנה לראש המל"ל בעבר, שמואשם בתיק. "לפי דעתי המל"ל התחיל לעסוק בספינות המגן עוד לפני כניסתי לתפקיד", הוא אמר, וציין שבר יוסף היה אמון על הרכש.
במהלך העדות כהן סיפר כי במקביל להתקשרות עם חברת טיסנקרופ הגרמנית, הוא ביקש לבדוק היתכנות לבדיקה עם חברות נוספות בהן באיטליה. מנגד, בר יוסף התנגד לפנייה למדינות אחרות. "זה היה מופע חוזר שבו בר יוסף ביקש שוב לשוב לגרמניה בגלל עבודת המטה שהם עשו, זו עמדה לגיטימית, בסופו של דבר דיברתי עם מקבילי האיטלקי על הנושא״, אמר.
כהן התייחס בעדותו לגרמנים וטען שהם התנו את המכירה בכל מה שקורה בין ישראל לפלסטינים: "מה שמוצג במסמך מולי הוא שניסינו להגיע עם הגרמנים להבנות כדי לרצות אותם ולהגיע לעסקה. מי שמציע את ההצעות לפתור את העניין הוא אבריאל". בהמשך לכך אמר כהן כי בשלב מסוים הוא ביקש מבר יוסף להכריז על המכרז כדי ללחוץ על הגרמנים לסגור את העסקה.
כהן נשאל לאורך העדות על מסמכים שהוצגו לו מתקופתו כראש המל"ל וקשורים לרכישת הצוללות בכלל ומגרמניה וטיסנקרופ בפרט. כך לדוגמה הוצג בפניו מכתב מהמזכיר הצבאי דאז אייל זמיר - הרמטכ"ל כיום - שכותרתו הייתה רכישת ספינות מגרמניה, ובו נדרש ממנו להכין מסמך עם אפשרויות.
כהן סיפר על פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "רצינו מאוד לקדם את העניין עם הגרמנים, זה נתקל בחוסר היענות שלהם, ובפגישה עם ראש הממשלה הוחלט לצאת למכרזים. אני לא זוכר להגיד אם בישיבה ההיא רק אני וראש הממשלה נוכחים. אני לא זוכר".
בהמשך העדות, נשאל כהן על ידי עורך דין טל תבור מהמדינה על הוצאת המכרז, "למיטב ידיעתי רה״מ החליט שאנחנו לא מוציאים מכרז, ולמרות שיחות שלנו המכרז כן יצא. דיברתי עם דן הראל וכעסתי על היציאה למכרז", אמר. הוא סיפר גם כי לאחר הוצאת המכרז דעתו של אבריאל בר יוסף לא שונתה. "לא היו לו דעות אחרות, הוא רצה לעבוד רק עם הגרמנים. הוא היה אמור לפעול מול כל משרדי הממשלה בישראל ובגרמניה". כהן התייחס בדבריו לשאלה אם הבין שהמכרז כבר יצא: "הבנו שהמכרז יצא ללא אישור ראש הממשלה, ניסינו לעצור אותו והבנו שאי-אפשר".
לקראת סוף עדותו הראשית סיפק כהן אמירה ברורה בכל הקשור לקשר אפשרי בין עובד מל״ל לסוכן של חברת הצוללות. "לא צריך להיות קשר מקצועי בין אנשי מל״ל לבין סוכנים ל חברות מסחריות, חברויות כן, אבל מקצועיות? אם הייתי יודע הייתי עוצר את זה״, אמר.
לצד העדות הראשית שלו, כהן גם החל את החקירה הנגדית שלו היום בבית המשפט, והיא צפויה להימשך גם מחר. בחקירה זו אמר עו"ד עדי ברקאי, עורך דינו של מיקי גנור, שבמשטרה נשאל כהן כיצד נראתה לו התנהגותו של בר יוסף, וענה שהיה מקצועי. "אני מאשר את הדברים", ענה כהן ואישר שלא ידע שלבר יוסף יש מטרה אחרת חוץ מביטחון המדינה, וציין שהוא חושב כך גם היום.
כהן נשאל על הקשר של הנציגים הישראלים לגורמי ביטחון באופן כללי, ואמר: "הערך המוסף של ישראלים שקשורים לחברות האלו הוא שמכירים אותם, ייתכן שהתשתית מול מערכת הביטחון יכולה להיות התשתית המקצועית שלהם. לגבי קשרים, בטח שיש להם ערך".
עו"ד ז'ק חן, המייצג את אבריאל בר יוסף, המשיך את החקירה הנגדית מול כהן בבית המשפט ושאל בנוגע לכלי השיט בישיבת ממשלה שבה נתן לבר יוסף להציג את הנושא בפני הקבינט כמי שעסק בו כבר שנתיים. כהן אישר את הדברים, וסיפר כי במקביל החל עצמאית לבדוק עוד אפשרויות לרכישת כלי שיט כאלטרנטיבה לעסקה אם היא תיפול, תוך שהוא טוען כי ״הממשלה והצבא והגורמים המקצועיים רצו ללכת עם הגרמנים״.
ז׳ק חן טען בפני כהן כי במאי 2014 ראש המל״ל הגרמני, כריסטוף הויזיגן שהיה יועצה הבכיר של אנגלה מרקל לענייני חוץ וביטחון - התנה את המשך העסקה ואת מתן המענק לישראל במתן דברים לפלסטינים. ״הוא צבע את היחסים שלנו באופן כזה לאורך כל הדרך״, הסביר כהן. ״כשניתחנו את הדבר יחדיו אני וראש הממשלה, ואני לא זוכר מי עוד היה בפגישה, וראינו את הקושי לעבור את המשוכה הזו, ולכן אולי בגלל שהוא לא רצה להראות להם שאנחנו בכיס שלהם ראש הממשלה החליט להוציא את זה למכרז״.
אלא שלפי החקירה הנגדית של כהן, שר החוץ אביגדור ליברמן ביקש שוב לנסות את האפיק הגרמני ולכן היציאה למכרז נעצרה. ״הויזיגן אמר במסמך הזה שהקנצלרית בעד, והוא בעצם אומר שהיא אוהדת את הרעיון הרבה יותר מהפרלמנט שלה ומהויזיגן עצמו״.
כהן ניסה לנתח מכתב שהוצג לו בבית המשפט שנשלח מקנצלרית גרמניה מרקל לראש הממשלה נתניהו, וטען כי ״מרקל הראתה במכתב הזה שמבחינתה ממשיכים את התהליך״. כשנשאל בהמשך, איך אם כך ארבעה ימים אחר כך משרד הביטחון הוציא מכרז בינלאומי?, ענה, ״אין לי מושג״.
כהן, שכיהן כראש המל"ל בעת רכש הצוללות, הוזהר על-ידי ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לחקור את הפרשה. לפי הוועדה, כהן, לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסתיר ממערכת הביטחון כי אישרו לגרמניה למכור למצרים צוללות דומות לאלו שבשימוש חיל הים, למרות ההשלכות הביטחוניות החמורות.
על פרשת הצוללות
פרשת הצוללות, שנחשפה בתוכנית "המקור", עוסקת ברכש צוללות וספינות מלחמה מגרמניה, ובהאשמות על הטיית מכרזים, ניגודי עניינים ותשלומי שוחד לגורמי מפתח במערכת הציבורית והצבאית כדי לקדם עסקאות במיליארדי שקלים. במרכזה עומדות הטענות כי שיקולים כלכליים של מתווכים ושל תאגיד הייצור טיסנקרופ חדרו לתוך לב ההחלטות הרגישות ביותר של ישראל, על חשבון שיקולים מקצועיים וביטחוניים.
ברקע הפרשה שתי עסקאות ענק בין ישראל לטיסנקרופ: רכישת שלוש צוללות חדשות בהיקף של כ-1.5 מיליארד יורו, ורכישת ספינות הטילים מדגם סער 6 בכ-430 מיליון אירו - לאחר ביטול מכרז בינלאומי ומעבר למשא ומתן ישיר עם המספנות הגרמניות. סביב העסקאות נבדקו רכישת הצוללת אח"י דרקון, ההחלטה על הרחבת צי הצוללות בניגוד לעמדת גורמים ביטחוניים, התנפחות המפרטים של ספינות סער 6, וגם האישור השנוי במחלוקת שנתנה ישראל לגרמניה למכור למצרים צוללות דומות - מהלך שעורר חשש לפגיעה ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל.
במהלך חקירת הפרשה, נציג חברת טיסנקרופ דאז מיקי גנור חתם על הסכם עד מדינה והפליל את עצמו ואת יתר המעורבים בתיק בעבירות שחיתות. במאי 2021 הוגשו כתבי אישום נגד כמה אנשים שעסקו בפרשה, בהם גם גנור עצמו בגין שוחד.
מאוחר יותר גנור חזר בו מהסכם עד המדינה בטענה שאולץ למסור גרסה שקרית עקב לחצים והטעיות של המשטרה והפרקליטות. לאחר שהוגשו כתבי האישום בפרשה, הגיש גנור בקשה לפסול את הגרסה שמסר במשטרה כעד מדינה מלשמש כראיה. בתום "משפט זוטא" ארוך שנמשך כשנתיים, נדחו טענותיו של גנות ונקבע כי הודאותיו במשטרה קבילות כראיה.
