ההכרעה על מה שיתרחש במזרח התיכון בתקופה הקרובה נתונה גם היום (חמישי) להכרעתו של אדם אחד: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבצל המו"מ שנפתח עם האיראנים, החליט לקדם לאזור "ארמדה יפהפייה", כלשונו, ובהמשך לצרף אליה נושאת מטוסים נוספת, ועשרות אם לא מאות כלי טיס.
מי שהודיעה בצהריים על הוראה לאזרחיה לעזוב את איראן בהקדם היא פולין. ראש הממשלה שלה, דונלד טוסק, הזהיר את אזרחיו שאם לא יעשו זאת - ייתכן שתוך שעות כבר לא יוכלו לצאת משם. אבל הנשיא טראמפ עדיין לא החליט. את הלילה האחרון העבירו אנשיו של טראמפ בחדר המצב בבית הלבן, ושם דנו במצב באיראן ובאפשרות לתקוף שם. מי שלא היה בחדר המצב הוא הנשיא עצמו, שתודרך על השיחות עם האיראנים על ידי יועציו ושליחיו למו"מ סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר. כלי תקשורת בארה"ב דיווחו הלילה כי ייתכן שהצבא האמריקני ישלים את היערכותו לתקיפה כבר בסוף השבוע, אבל לא בטוח אם טראמפ בכלל יחליט עד אז.
"הוא משקיע הרבה מאוד זמן בחשיבה על זה", צוטט הלילה ברשת CNN מקור אחד. השיחות שהתקיימו בז'נבה, כך נראה, הביאו את טראמפ להימשך עוד יותר לנקודת הכרעה - והתקדמות להחלטה הצבאית. לפי אותו מקור שצוטט ב-CNN, הנשיא האמריקני דן בפרטיות עם יועציו ועם בעלי הברית מה לעשות - וביקש לשמוע את דעותיהם: בעד ונגד תקיפה צבאית באיראן.
ברשת האמריקנית ניסו גם לנתח מה עובר בראשו של טראמפ, ומה השיקולים שיכולים להניע אותו להורות על תקיפה באיראן, או שלא.
למה כן
בראש השיקולים בעד מהלך כזה, לפי CNN, עומד עניין המורשת. הנשיא לא יוותר על מקום בהיסטוריה כמי שאולי הצליח לסיים את העימות עם איראן, או לכל הפחות מי שהצליח להביא אותה להסכמה לתנאים האמריקניים ולהכניע אותה, אם המהלך יצלח.
3 צפייה בגלריה
שוחחו על הגרעין האיראני. גרוסי ועראקצ'י
(צילום: IRANIAN MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS / AFP)
שיקול נוסף, הוא העובדה שהמשטר האיראני נמצא בנקודת חולשה - אולי היסטורית: השלוחים - ובראשם חיזבאללה - כמעט כבר לא מאיימים, הכלכלה האיראנית קורסת, והעם בחלקו - אולי הגדול - רוצה בהפלת המשטר ויצא לרחובות.
השיקול השלישי שהועלה הוא העובדה שההצלחה בוונצואלה חיזקה את ביטחונו של טראמפ במהלכים הצבאיים. הבאתו של ניקולס מדורו באזיקים לניו יורק הייתה ללא ספק הצלחה עבור הנשיא - וגם ההתנקשות בקאסם סולימאני, שעליה הורה עוד ב-2020, לא הביאה למלחמה אזורית כפי שהעריכו באוזניו אז.
למה לא
ובכל זאת, אף שלא מצפה לו קדנציה נוספת, הנשיא טראמפ עומד בפני סיכון פנימי ופוליטי. ב-CNN תואר כי על פי רוב הסקרים, רוב האמריקנים מתנגדים למלחמה חדשה. גם שיעור התמיכה בנשיא לא גבוה, ועומד על 39%. במפלגה הרפובליקנית של טראמפ עצמו יש אגף בדלני חזק שמתנגד לשליחת חיילים אמריקנים למלחמות עבור זרים. ובפתח נמצאות בחירות האמצע - שיתקיימו בעוד כשמונה חודשים וחצי.
שאלה נוספת שמעסיקה מאוד את הממשל היא מה יהיה ב"יום שאחרי" המשטר, אם אכן יופל - אף שבפועל, מדובר ביעד כמעט לא-ריאלי אם ארה"ב מתכננת לעשות זאת בעיקר מהאוויר. בעיראק, באפגינסטן ובלוב זה לא הצליח לאמריקנים, אבל בוונצואלה דווקא כן.
דוברת הבית הלבן: "יש הרבה סיבות לתקוף באיראן"
(צילום: דוברות הבית הלבן)
ואם המשטר לא יופל, אין הכרח שיסכים לתנאים שמציבים האמריקנים כעת: 0 העשרת אורניום, הגבלת הטילים הבליסטיים והפסקת הסיוע לשלוחים. ואם המשטר באיראן יישאר על כנו אחרי מתקפה אמריקנית או אחת משולבת, הוא יוכל להציג זאת כניצחון וכהוכחה לחולשת האמריקנים.
שיקול נוסף הוא הכלכלה העולמית. סגירה של מצרי הורמוז כפי שמאיימת איראן לעשות עלול לפגוע קשות בתעבורת הנפט במזרח התיכון, ותגרור אחריה לבטח עלייה במחיר הנפט העולמי, צעד שעשוי לפגוע בטראמפ גם בפן הפוליטי בארה"ב, וגם בעיני העולם.
האפשרויות לתקיפה - והאזהרה: "החלון עלול להיסגר"
בינתיים, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) רפאל גרוסי אמר לרשת "בלומברג" כי משמעות ההתעצמות הצבאית האמריקנית באזור היא שהחלון להגעה להסכם בין ארה"ב לאיראן על תוכנית הגרעין נמצא בסכנת סגירה.
גרוסי, שנועד ביום שני עם שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י, הוסיף כי הם שוחחו על הצעות קונקרטיות שסבא"א תערוך בדיקות באתרי גרעין שהופצצו על ידי ישראל וארה"ב בחודש יוני אשתקד. השאלה היא אם בכלל ניתן יהיה להגיע להסכמה בנושא הזה, לפני שטראמפ יגיע להחלטה. ""אין הרבה זמן, אבל אנחנו עובדים על משהו קונקרטי", ציין גרוסי. "ישנם כמה פתרונות שסבא"א הציעה".
מוקדם יותר דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי טראמפ תודרך על כמה אפשרויות לתקיפת איראן, שמטרתן למקסם את הנזק למשטר האיראני ולשלוחיו באזור. גורמים אמריקניים שצוטטו בדיווח אמרו שהאפשרויות שעומדות בפני הנשיא כוללות פגיעה בעשרות אנשי הנהגה איראנים - גם מהדרג המדיני והפוליטי, וגם מהדרג הצבאי - במטרה להפיל את המשטר.
3 צפייה בגלריה
נושאת המטוסים "לינקולן" מקרוב - ובתיעוד מהלוויין ליד חופי עומאן
(צילום: AFP PHOTO / ESA)
אלא שלפי "ניו יורק טיימס", יועציו לענייני ביטחון של הנשיא הבהירו לו כי אין ערובות לכך שמבצע שמטרתו להחליף את המשטר אכן יצליח. אפשרות נוספת שהוצגה לנשיא, לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", היא מתקפה שתוגבל למטרות ספציפיות - כמו מתקני גרעין, או מתקני טילים בליסטיים. לפי הדיווח, גם מלחמה שאלה יהיו יעדיה עשויה לארוך שבועות.
ב"ג'ורנל" ציינו כי צבא ארה"ב העביר בשבועות האחרונים שורה של כלי טיס לבסיסים בירדן ובסעודיה, ובפועל - מדובר בכוח הצבאי הכי גדול שריכזו האמריקנים באזור מאז 2003, בפלישה לעיראק.
ב"ניו יורק טיימס" דווח הלילה שאין עדות שהנשיא טראמפ החליט כרגע מה לעשות, ובשלל כלי תקשורת נוספים בארה"ב פורסמו דיווחים ברוח דומה. כך או כך, לפי העיתון, נושאת המטוסים ג'רלד פורד, שצפויה להגיע למזרח התיכון כבר בסוף השבוע או בתחילת השבוע הבא, עשויה להיות מוצבת תחילה בים התיכון - מול חופי ישראל, כדי להגן על תל אביב ועל יתר הערים במדינה.
בדיווח ב"טיימס" נטען כי הפריסה האמריקנית מציבה שורה של מטרות איראניות אפשריות - בהן הטילים לטווח קצר ובינוני, מחסני טילים, אתרי גרעין ומפקדות של משמרות המהפכה. פגיעה בהנהגה באיראן לא הוזכרה בדיווח.
