ארבעה מפגינים נעצרו הבוקר (רביעי) בהפגנה נגד הממשלה בירושלים, שבמהלכה נחסמה הצומת הסמוך לבית המשפט העליון. המחאה התקיימה בעקבות מה שהם כינו "דברי ההסתה" של השר בצלאל סמוטריץ' נגד נשיא העליון יצחק עמית בשבוע שעבר ("התוצאה תהיה שנדרוס אותו") ו"הדהירה של הממשלה לקידום חוקי הפיכה משטרית".
ארבעת אנשי המחאה הועברו לתחנת מוריה. שם, על פי עדותם, שניים מהם הופשטו ועברו חיפוש - אחד בעירום חלקי ואחד בעירום מלא - מה שמעלה את השאלה את עצם חוקיות הדבר. הארבעה שוחררו על-ידי השופטת שרון לארי-בבלי בבית משפט השלום בעיר - עם הוראה מפורשת למח"ש לפתוח בחקירה על חיפוש שאיננו חוקי.
המפגין שעליו נערך החיפוש בעירום מלא, קורן עופר, סיפר ל-ynet כי "יש בי כעס ואכזבה. האנשים שאמורים לשמור על החוק ועל האזרחים מפרים את החוק בצורה כה בוטה. זה היה ממש פגיעה בזכויות הכי בסיסיות". לדבריו, "כשהשוטר אמר לי להתפשט אמרתי לו שזה לא חוקי ומותר לעשות את זה רק אם אני נכנס למעצר ארוך. הוא ענה - 'תוריד את התחתונים'.
לדבריו, "אני לא יודע אם זה היה אקט של שליטה או הוראה מלמעלה להרתיע אותנו כמפגינים, אבל זה בעיניי עצוב שלשם התדרדרה המשטרה״. קורן הוסיף כי למרות האירוע, הוא יגיע הערב להפגנה שמתוכננת בגשר המיתרים: ״חשוב שלא נוותר ולא ניתן ליחס המשטרתי למנוע מאיתנו את זכותינו הדמוקרטית להפגין ולשמור על המדינה״.
ג', שהופשט "רק" עד ההלבשה התחתונה, אמר בשיחה עם ynet: "נעצרתי במהלך ההפגנה כי ישבתי על הכביש. נלקחתי בניידת רגילה כי כנראה לא ראו בי סיכון, וכשהגעתי לתחנת מוריה השוטר לקח אותי לחיפוש וביקש שאוריד את הבגדים עד התחתונים. בחקירה אמרתי שלא הייתה סיבה לחפש עלינו בהפשטה, והשוטר אמר שאין להם יכולת לדעת האם אנחנו מסוגלים לתקוף אותם. זה כמובן עומד בסתירה עם איך שהם הובילו אותי מההפגנה לתחנה - לא אזוק. זה סתם דרך להרתיע אותנו ומפגינים אחרים״.
מה אומר החוק?
למשטרה יש סמכות כללית לבצע הפשטה, אך בגבולות ההיגיון ובהתחשב באיזונים. על-פי פקודת המשטרה, הסמכות היא עד לרמת בגדים תחתונים ותעשה רק במקרים חריגים ועל פי חשדות מסוימים - דוגמת חשד לאחזקת נשק או סמים. עם זאת, לפי כל הבנה בסיסית, נדמה שאין זה המקרה כשעוצרים אדם בהפגנה, ולכן מול מפגינים יש אישור לחיפוש בתחתונים ובחזייה בלבד - אך גם לסמכות זו צריכה להתקיים עילה.
"סמכות החיפוש על הגוף נתונה לשוטר עד לרמת הבגדים התחתונים, ובלבד שהעצור הנתפס לא יישאר עירום", נכתב בפקודות המשטרה. שם עוד נקבעו הקריטריונים לביצוע החיפוש, והם בין היתר הינם כי יש חשד שהוא מסתיר דבר מה על גופו, נחיצות הסרת הבגדים ואופי העבירה.
על פי מספר משפטנים שעובדים עם מערך עוטף העצורים, במקרה הבוקר כמו גם במקרי עבר - קריטריונים אלו לא עמדו. שכן, מדובר באנשים שנעצרו בהפגנה ולא לאחר תפיסה בדרך למעשה או אחריו, שעשויים להחביא ראיות. וממילא, הנוהל הזה אינו מסמיך לביצוע חיפוש בהפשטה מלאה.
"לא מקרה בודד של שוטר סורר"
סנגורם של החשודים עו"ד יוני נוסבאום מסר אחרי הדיון כי "בטרום חקירתם בוצע חיפוש בעירום על שני מפגינים, בניגוד לכל מה שהחוק מאפשר. זו פשוט פגיעה בזכויות הפרט המינימליות. בעבירות שהן ללא שום חשש לאלימות או לכלום - בוצע חיפוש בהפשטה. ביהמ"ש קבע לפנות למח"ש, ואני מקווה שהוא יפעל. בית המשפט נתן להם הרחקה של 30 מהפגנה לא חוקית".
"פגיעה בזכויות המינימליות". עו"ד יוני נוסבאום על המעצר
(צילום: מערך עוטף עצורים של המחאה)
במערך עוטף העצורים סיפרו הבוקר כי על אף שלא הופתעו מהפרקטיקה של המשטרה נגד העצורים, הם כן נדהמו שהיא בוצעה - בעיקר בשל העובדה שבדיוק בעוד שבוע אמורה להתקיים פגישה בין מייצגם של התובעים לבין פרקליטות מחוז ירושלים של המשטרה, בנוגע ל-12 מקרים שונים של חיפושים בהפשטה בעיר, רובם בתחנת מוריה.
נכון להבוקר, לפי המערך, עומדים בבתי המשפט השונים בארץ 21 תביעות פרטיות של מפגינים, שנעצרו במהלך שלוש השנים האחרונות ובוצע בהם חיפוש בעירום מלא או חלקי (כשרק הלבשה תחתונה לגופם). בתביעות אלו הסכום המבוקש על ידי התובעים הוא 75 אלף שקלים, המקסימום שניתן לקבל בתביעות בסדר דין מהיר.
"התחושה החמורה שלנו היא שאין כאן מקרה בודד של שוטר סורר", אמר גורם בכיר במערך עוטף העצורים ל-ynet, "אלא מעין רצף של אירועים שכמעט מחציתם התרחש במרחב ירושלים והינו חלק ממערך סדור. יתרה מזאת, פה אנחנו מדברים רק על המקרים שמטופלים על-ידינו, ואני לא יודע האם היו עוד מקרים שאני כלל לא קיבלנו עליהם דיווח".
עו"ד אורן גולדברג, שהגיש בחצי השנה האחרונה את 21 תביעות הנזיקין בגין אירועי חיפוש בהפשטה לא חוקיים, אמר הבוקר ל-ynet כי "החוק מתיר חיפוש בהפשטה חלקית של עצורים בתחנה המשטרה - אך ורק לאחר הפעלת שיקול דעת, ורק במקרים חריגים. זאת בכפוף לקיום חשד סביר וקונקרטי למסוכנות או נסיבות ייחודיות, כמו חשד לביצוע עבירות חמורות או השתייכות לארגוני פשיעה".
"הנחיות אלו מעוגנות בבירור גם בנוהלי המשטרה עצמם. תנאים אלו אינם מתקיימים בעבירות של הפרת שלום הציבור או עבירות קלות דומות, המיוחסות למפגינים המממשים את זכות המחאה. חיפוש בהפשטה מלאה מצוי לחלוטין מחוץ לגדרי החוק בנסיבות ובחשדות שבהן אנו עוסקים, ואינו אפשרי בשום קונסטלציה לפי סמכויות החיפוש הכלליות של המשטרה. מדובר בחריגה קיצונית מסמכות, הגובלת בפלילים, ומופעלת כנגד אזרחים נורמטיביים".
ממשטרת ישראל נמסר: "מוקדם יותר היום חסמו כמה מוחים ציר תנועה בירושלים ולא נשמעו להוראות השוטרים שפעלו במקום. בעקבות זאת, נעצרו מספר מוחים והועברו לחקירה בתחנת המשטרה, ובסיומה יובאו בפני בית המשפט. במהלך הובלתם לתחנת המשטרה, ולאחר שהשוטרים הבחינו בהתנהלות שעוררה את חשדם ביחס לחלק מהחשודים, בוצע עליהם חיפוש וזאת לצורך שלילת חשד להחזקת חפצים אסורים או מסוכנים. יחד עם זאת, נסיבות האירוע נבדקות".
"ביקש להוריד תחתונים ולכרוע"
כאמור, ההפשטות היום אינן הראשונות שהיו בתחנת מוריה. מ', פעיל מחאה שעבר הפשטה מלאה בתחנת במאי 2025, סיפר ל-ynet על תחושת ההשפלה: "זה מרגיש נורא ואיום, ביליתי לילה שלם בתחנה כששוטרת שומרת עליי, ובשבע בבוקר הגיע שוטר חדש שאזק אותי בידיים וברגליים. בהמשך כשהתפנה מקום בחדר מעצר הוא הכניס אותי אליו".
לדבריו, "אחרי כמה שעות הבנתי שאני כנראה הולך להארכת מעצר, ובאיזשהו שלב נכנס שוטר ולקח אותי לחדר קטן עם עוד שוטר. ביקשו שאתחיל להוריד את הבגדים, אבל לא אמרו לי מה. זה התחיל במעיל, בסוודר וכו', ובאיזשהו שלב הבנתי שזה הולך לכיוון הפזורה". הוא תיאר: "אני מוריד את המכנסיים, ואז נשאר שוטר אחד בחדר שמבקש ממני להוריד תחתונים ולכרוע. הוא לא נגע בי ואין לי מושג למה הוא הסתכל כי הייתי עם הפנים לכיוון הקיר. ואז נתנו לי את הבגדים חזרה.
"הבעיה המרכזית פה היא שזה היה המעצר הראשון שלי, והתחושה היא שמעבר לכך ששוללים לך את החופש - אילצו אותך להשתתף במשחק השפלות חולני. זה גורם לחוסר אמון מוחלט במערכת".
השתתפו בהכנת הכתבה: לירן תמרי
