בקואליציה דוהרים השבוע לסדר יום משפטי והעלו שלל יוזמות חקיקה נגד בג"ץ ומערכת המשפט. מעבר לרצון בקידום החוקים ומדיניות מצד עצמם, הטיימינג של ריכוז שורת הצעות נובע משלוש סיבות מרכזיות: הרצון לשמור על שיח של משבר חוקתי ומשפטי שמעורר את הבייס - ולשנות את השיח ממשבר הגיוס של החרדים; ח"כים ושרים רוצים להרוויח נקודות לקראת הפריימריז; וזעם החרדים על בג"ץ ברקע הצווים לעצירת תקציבי החינוך.
בתוך כך, הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית חוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שנועד לחזק יועמ"שים של משרדי הממשלה ולהחליש את כוחה של היועמ"שית. לפי החוק, יועצים משפטיים של משרדי הממשלה לא יהיו כפופים מקצועית ליועמ"שית - אלא רק למנכ"ל המשרד, שהוא למעשה משרת אמון של השר. כמו כן, אושר בקריאה טרומית חוק עוקף בג"ץ שהוגש על ידי יו"ר הקואליציה אופיר כץ וח"כ עמית הלוי (הליכוד), ולפיו נציב שירות המדינה לא ימונה בהליך תחרותי - אלא על ידי הממשלה.
4 צפייה בגלריה
בצל החרם על עמית והדחת בהרב-מיארה: הקואליציה ממשיכה ביוזמות החקיקה
(צילום: שריה דיאמנט, אבי מועלם, אלכס קולומויסקי, נחום סגל, עמית שאבי)
"המתקפה על מערכת המשפט חזרה". עמית, בחודש שעבר
(צילום: נחום סגל)
במקביל להמשך החקיקה בכנסת, ועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין אישרה לקדם לקריאה ראשונה את הצעת החוק להוצאת המחלקה לחקירות שוטרים ( מח״ש) מהפרקליטות.
רק ביום שבת האחרון נשא אבי "המהפכה החוקתית", נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, נאום חוצב להבות בקריאה של הרגע האחרון לציבור להגן על הדמוקרטיה הליברלית בישראל טרם חיסולה. מבקריו טענו מנגד כי הוא מנסה להציל את "המהפכה החוקתית" שעיצב - ושלטה במערכת המשפט - ועתה הם מחזירים עטרה ליושנה.
החוקים נגד בג"ץ ומערכת המשפט
בסמיכות מקרים עבר אתמול בכנסת חוק שמהווה את אחד הסמלים המייצגים של המהפכה - ביטול "הלכת אפרופים" - המצמצמת את שיקול הדעת הנרחב שהעניקו ברק ובית המשפט העליון לשופטים בנושא פרשנות חוזים.
בנוסף, בוועדת החוקה של הכנסת מתקדמת חקיקת החוק של יו"ר הועדה שמחה רוטמן לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. השבוע אף הקצין רוטמן את הצעתו, והציע שכמו בארה"ב - כל ממשלה נבחרת תוכל להחליף עם כינונה את היועץ המשפטי שלה.
פירושו של דבר זה מהווה למעשה פוליטיזציה מוחלטת של המשרה והפיכת היועץ לנאמן הממשלה - ולא בראש ובראשונה נאמן הציבור בכללו, כפי שהמשרה נוהגת היום. ואם לא די בכך, אתמול נחשף ב-ynet כי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר המשפטים לוין מקדמים מהלך של אי-הכרה בפסיקות בג"ץ שפסלו חוקי יסוד - ובהמשך ינסו צעד דומה גם מול ההחלטה על ביטול פסילת עילת הסבירות. בהקשר לבג"ץ גם אמר השבוע המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון לחברי הממשלה כי אי-קידום חוק הפטור מגיוס - מראה שהממשלה מפרה את הצו שהורה לה לגבש מדיניות לגיוס תלמידי ישיבות שקיבלו צווי גיוס.
כאמור, הקואליציה מקדמת עוד שני חוקים שכבר אושרו שניהם בקריאה טרומית היום. הראשון עוסק במינוי נציב שירות המדינה, וקובע כי זה ימונה על ידי הממשלה ולא בתהליך חתרותי - וזאת לאחר שנפסק בבג"ץ כי צריך לקיים הליך תחרותי וכן התקיים דיון נוסף בהרכב מורחב שטרם הכריע בשאלה. נתניהו רוצה לקדם את מועמדו מבלי שליטה של היועמ"שית בהליך הבחירה כפי שהיא דורשת.
החוק שני נועד כאמור להפוך את היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון של השרים, ובמקביל לשבור את הקשר המקצועי שלהם במוסד היועץ המשפטי לממשלה. לפי החוק, יועמ"ש המשרד ייצג את השר בערכאות וכן יחוייב לפרסם תזכירי חוק שהשר יבקש ממנו לפרסם. זאת בניגוד למצב היום שבו יועמ"ש של משרד ממשלתי כפוף מקצועית ליועמ"שית, וגם לא מייצג את עמדת השר בבג"ץ אלא את העמדה שנקבעת על ידי היועמ"שית.
"הממשלה משנה את יחסי הכוחות - גם מול אזרחיה"
שלוש שנים אחרי שהציג השר לוין את "רפורמת המשילות" שלו, הדעה הרווחת במערכת המשפטית היא ש"ישראל עברה לא רק מהפכה משפטית - אלא מהפכה משטרית". למעשה, גם אם לא התממשו כל תוכניות השר, השחיקה בעוצמתה ובהרתעתה של המערכת המשפטית – בית המשפט העליון ומוסד היועץ המשפטי לממשלה - נמשכת. "כך גם של שומרי סף אחרים כמו המשטרה, שב"כ, צה"ל, אגף התקציבים באוצר, נציבות שירות המדינה - ושלא לדבר על התקשורת", אמר שופט עליון בדימוס.
לדבריו, "מדובר לא בשינוי יחסי הכוחות בין הממשלה לבין בתי המשפט, אלא גם בין הממשלה לאזרחיה. כוח המערכות המשפטיות נשחק גם בצל המלחמה שתבעה קשב ציבורי אחר, וגם בגלל שהדמוקרטיה הישראלית היתה שברירית מאז ומתמיד, בהיעדר מסורת דמוקרטית מושרשת, היעדר הפרדת רשויות, שכן הממשלה שולטת בכנסת".
גורמים המלווים את השינוי סבורים כי הממשלה רוצה לשלוט בלי מיצרים - ובעיקר בלי ביקורת שיפוטית השומרת על זכויות האזרח. לדעתם, הקואליציה הנוכחית מורכבת מבעלי אינטרסים רבים העוינים את מערכת המשפט: החרדים רוצים להגדיל את השפעתם, בין היתר בעניין חוק הפטור מגיוס; הימין הקיצוני רוצה כמה שפחות התערבות של המשפט הישראלי בנעשה ביו"ש, כדי להגביר את מפעל ההתנחלויות הכולל השתלטות על קרקעות - וכך כל קבוצת השפעה במדינה מושכת לצד שלה. לדברי גורמים משפטיים, גם ראש הממשלה נתניהו, שעומד לדין, כופר בלגיטימיות של המשפט, מסרב לקבל את הגזירה - והוא בעל אינטרס להחליש את מערכת המשפט.
ההתנגשויות שכבר קרו בחוקי המהפכה המשפטית
אם כך, למרות שחוקים רבים ביוזמת לוין לא עברו במהלך המהפכה המשפטית - השיח השתנה. כך למשל ביטול עילת הסבירות, שנפסלה על ידי בג"ץ - והחוק מתקיים בפועל. "החוק נפסל אבל בית המשפט העליון מורתע והוא נמנע מפסיקה הנסמכת על עילה זו", אמר מקור משפטי. "השיא הוא קריאתם החתרנית של שרי ממשלה שלא לציית לפסיקות בג"ץ".
לוין הבטיח בעבר כי הנושא הראשון שיוסדר הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. "לא עוד מצב בו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ללא פרוטוקול", אמר אז. בעבר די היה בהתנגדות יועץ משפטי לממשלה או בית המשפט העליון כדי לבלום הצעה כזו. וכך, למרות שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונשיאת העליון דאז אסתר חיות ואחריה ממלא המקום עוזי פוגלמן התנגדו לחוק - לוין ורוטמן חוקקו . כך למעשה, חוק כה מרכזי שמהווה תיקון לחוק יסוד - ישנה את הכללים. הוא יכנס לתוקף בכנסת הבאה והונח בינתיים להכרעת בג"ץ.
האיום של ח"כ סעדה למשנה ליועמ"שית, בחודש שעבר
לשכת עורכי הדין הוצאה בכלל מההשתתפות בבחירה, ובוטל "חוק סער" שחייב הסכמות על בחירת שופטים באמצעות רוב מיוחס של חברי הוועדה. בחוק נדרש למעשה רוב פוליטי לבחירת שופטי עליון, והשופטים רואים בכך "פצצה מתקתקת" שתשנה את פני הצדק ואמון הציבור. החוק יהפוך שופטים לתלויים בבחירתם על ידי פוליטיקאים - ובפועל יתעדף קרבה פוליטית על פני מצוינות ומקצוענות.
אירוע חריג נוסף אירע גם בבחירת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית - ובחרם של השר לוין עליו. לאחר שהשר לא הצליח למנות את מועמדיו לעליון הוא שבר את הכלים וסירב למנות את עמית לנשיא. בשל צו בג"ץ שאילץ אותו לבחור נשיא לעליון, אותה חווה לוין ככפייה, סירבו השר וחברי הקואליציה, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר, להשתתף בבחירת עמית כנשיא. לבסוף הוא נבחר ברוב קולות יתר חברי הוועדה, כשלראשונה מאז קום המדינה - שר משפטים מחרים את הבחירה.
וכעת, על כס הנשיא יושב שופט שאינו נהנה מתמיכת שר המשפטים וחלק מחברי הממשלה המכנים אותו "שופט עליון". הוא מבוזה על ידי בכירים פוליטיים פעם אחר פעם, ושר המשפטים לא רק שאינו מכיר בו - אלא גם לא מקיים איתו יחסי עבודה שוטפים לצורך ניהול המערכת. עקב אי-הסכמות על בחירת שופטים לעליון, עמית יושב בתקן חסר של ארבעה שופטים – כמעט שליש מהרכבו - וכך נגרע גם השירות לציבור.
שינוי גדול אירע גם בהליכי בחירת שופטי שלום ומחוזי. מכיוון שבג"ץ כפה על השר בחירת שופטים, הוא הגה נוסחת בחירה מבריקה, לשיטתו. מיד לאחר פרוץ המלחמה הסכים לוין לבחור שופטים "בהסכמה מלאה", אלא שהדבר עוקף את הרוב הרגיל הנדרש לבחירת שופטים. דבר זה גרם לכך שהשופטים נאלצו להסכים לדילים מתמידים עם הקואליציה - ולמעשה לפשרות על מקצועיות.
הכרסום במעמד שומרי הסף - והזובור של הפוליטיקאים
השר לוין ציין כבר עם הצגת הרפורמה כי היא תכלול גם את "היועץ המשפטי לממשלה ושומרי הסף, ולא פחות חשוב: היועצים המשפטיים". הוא אמר: "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג את הממשלה, ולא את דעתם הפרטית".
4 צפייה בגלריה
השל החלטות מקצועיות - נושאי משרות עוברים זובור. בהרב-מיארה ובר
(צילום: Amir Levy/Getty Images, יאיר שגיא, יואב דודקביץ')
וכך, מאז החלה הממשלה את דרכה חל כרסום מתמיד במעמדם של שומרי הסף. נושאי משרות כמו הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ ושופטים עליונים - עברו זובור מתמיד בשל קבלת החלטות מקצועיות שלא התאימו לעמדת הפוליטיקאים. מקור משפטי בכיר טען כי "הציווי הפך להיות – נאמנות לממנה עליונה על קבלת החלטות מקצועיות". בהרב-מיארה, כך נראה, ממשיכה להפגין עמידה איתנה על עקרונות המוסד, אבל השחיקה במעמדה - ובמעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ובסמכויות - נמשכת.
מאז שנות ה-60', כל ממשלות ישראל הביעו את דעתן על עוצמתו והיקף סמכויותיו של היועץ, וכך גם על החובה להקשיב לו כפרשן המוסמך של החוק, ועל כך שנתונה לו הסמכות היחידה לייצג את הממשלה בפני בג"ץ. ב-30 השנים האחרונות אף עלו וירדו יוזמות לפצל את מוסד היועץ בין תפקידו כיועץ לבין תפקידו כראש התביעה הכללית, בטענה כי הוא מצוי בניגוד עניינים. עם זאת, כל היוזמות לשינוי שהועלו בשנים האחרונות יורטו בידי נתניהו, והיועצים המשפטיים שכנעו אותו לא לגעת במוסד.
זאת עד שהחלה המהפכה של לוין, וביתר שאת - השלבים המתקדמים של עדות נתניהו במשפטו. למרות שהייעוץ המשפטי הגן על זכותו החוקית של נתניהו להקים ממשלה, למרות כתב האישום שלו, הבינו רה"מ ולוין שהדרך המובילה לסיים את משפטו ולהסיר מהדרך כבלים משפטיים על מה שהם מכנים "משילות" - היא הזזת בהרב-מיארה מתפקידה. הדחתה על ידי הממשלה נעשתה תוך הפרת כל פרוצדורה מינהלית נהוגה, ולכן בוטלה על ידי בג"ץ.
ביחס לקודמיה, בהרב-מיארה נחשבת יועצת "מאפשרת", שנתנה לממשלה חבל ארוך לבצע את מדיניותה, בעיקר בתחום הביטחון, אך על דבר אחד לא ויתרה: סיוע לחקיקת הממשלה או מתן גיבוי להחלטותיה, רק אם הן חוקיות ומקיימות את זכויות האדם. אך בפועל, השחיקה במעמד הייעוץ המשפטי נמשכת, ושר המשפטים אינו בקשר איתה בכל הנוגע לחקיקה.
השחיקה במוסד הייעוץ מלווה כל העת בהקנטה, הנמכה וביזוי עובדי הייעוץ. הם אף מותקפים לא פעם בישיבות הממשלה, בין היתר כשהשר איתמר בן גביר אמר למשנה ליועמ"שית "אתה פקיד"; שח"כ סעדה איים על לימון בקשר לפרשת הפצ"רית ; וכשיו"ר ועדת הכספים מיליבצקי ביזה את יועמ"שית הוועדה שלו. ועכשיו, משלא צלחה הדחת היועצת, עברה הקואליציה לתוכנית חלופית – פיצול מוסד היועץ המשפטי לשניים, במטרה להחליש אותו.
התוכנית של לוין - והמבחנים שנותרו לבג"ץ
אך כפי שנחשף ב-ynet, עבור השר לוין הנושא לא תם. מקורביו טענו כי "הצגת הרפורמה חשפה את האמת על המתרחש במערכות המשפט ואכיפת החוק. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים היה הדבר החשוב ביותר, אך נשאר עוד מה לעשות". בתוכניות של השר, בין היתר, גם הסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות וביטול עילת הסבירות. הוא מאמין כי אם ייבחר לקדנציה נוספת, הוא יוכל למנות תשעה שופטי עליון חדשים בהתאם לחוק החדש, ולצידם גם פרקליט מדינה, יועץ משפטי לממשלה וכל המשנים שלו.
מקור משפטי המתמחה בבג"צים ציין כי על אף ש"עילת הסבירות נותרה בינתיים על כנה, היום מכהן בעליון רוב שופטים המאוים מדי יום. לכן בג"ץ נאלץ לבחור את הקרבות שלו. הוא היה מרוסן בהחלטותיו לגבי הדחת ראש השב"כ רונן בר ובחירת ראש השב"כ דוד זיני. לעומת זאת, הוא עמד בפרץ נגד הדחת היועמ"שית. עכשיו מונחים לרגליו מבחנים גדולים כמו עתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שינוי בחירת שופטים, חוק הגיוס".
גורם משפטי בכיר הוסיף כי "למרות הקולות השונים בבית המשפט העליון, הוא מודע לתפקידו לשמור על הדמוקרטיה. אבל אין ספק שהוא זהיר מאוד בהחלטותיו בגלל החשש שסמכויותיו יצומצמו ושלא יהיה מי שיגן עליו".
פורסם לראשונה: 10:17, 07.01.26
