מומחים למשפט חוקתי ובכירים לשעבר בשירות הציבורי טוענים כי "חוק יסוד: לימוד תורה", שרוכך היום (חמישי) ואושר הערב לקריאה שנייה ושלישית, הוא "שוחד בחירות מובהק". לדבריהם, זהו "חוק מושחת", שעתיד לבסס את תופעת ההשתמטות מצה"ל ואת התמיכה הכלכלית הנרחבת בציבור החרדי ויפגע קשות במאמץ להשיג שיוויון בנטל.
גלריה
"שוחד בחירות כדי לשמר את גוש נתניהו"
(צילום: יואב דודקביץ', אלכס קולומויסקי, נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
"חקיקת חוק יסוד מושחת הקורע את העם, פוגע בצה"ל ובמשפחות החיילים, ערב יציאת הכנסת לפגרה וערב הבחירות היא שערוריה", אמרו.
בנוסף, הם הפריכו את הטענה ולפיה ריכוך החוק הפך אותו לחוק מסגרת בלבד. לדבריהם, גם "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" הוצג לח"כים ולציבור בזמנו כחוק הצהרתי, אך מאז הוא שימש הצדקה לאינספור פסיקות תקדימיות ואקטיביסטיות של בית המשפט העליון - כך שלטענתם אין דבר כזה חוק יסוד "הצהרתי". "חקיקת חוק יסוד חדש היא אירוע מכונן בכל עת", הוסיפו, "ובייחוד רגע לפני תקופת בחירות ובנושא שנוי במחלוקת".
עוד הם טענו כי "מצופה היה מיועמ"שית הכנסת שגית אפיק להבהיר את הדברים בקול צלול וברור. זהו תפקידו של הייעוץ המשפטי של הכנסת, לעמוד על המשמר ולשקף בצורה הברורה ביותר את הפגמים החמורים בחוק, את הסכנה שבהעברת חוקים מגזריים בסמוך לתקופת הבחירות ואת אי-החוקיות שבו".
"יש דברים שאסור למכור או לקנות. שלטון, היתר להשתמטות ושוויון בנטל הם כאלה", המשיכו, "אחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים ומהמסוכנות שבהן היא עבירת שוחד הבחירות. הרעיון פשוט: שלטון לא קונים אלא נבחרים אליו".
הדיון בוועדה, היום
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הלומי קרב שמחו הבוקר מול חברי הוועדה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הם סבורים שבימים אלה, בסמוך מאוד לתקופת הבחירות, מתרחשת בכנסת דרמה ציבורית שהיא הכי קרובה שניתן לשוחד בחירות. "ראש הממשלה ומפלגת הליכוד מקדמים לבקשת המפלגות החרדיות את חוק יסוד לימוד תורה, שהמשמעות שלו היא עיגון בסיס חוקי להעברת תקציבים נוספים לציבור החרדי ולמתן פטור לרבבות חרדים מגיוס מצה״ל.
"כדי להאריך את תקופת כהונת הכנסת ולשמר את גוש נתניהו מוכרת הקואליציה את תקציבי המדינה, ופוגעת באינטרסים הביטחוניים של המדינה כאשר הצבא משווע לתוספת חיילים".
מוקדם יותר היום הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ כי הגיע לסיכום עם המפלגות החרדיות, לפיו "חוק יסוד: לימוד תורה" שכבר אושר במליאה בקריאה ראשונה, יהיה הצהרתי בלבד. בהודעת כץ נאמר כי "סעיף 2 אשר קובע מאזני צדק בין הערכים יימחק מהצעת החוק".
המהלך התאפשר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו וכץ עצמו הבהירו לראשי הסיעות החרדיות שאם הנוסח לא ירוכך, החוק לא יקודם.
עם זאת, גם הנוסח החדש עדיין יכול לסייע לחרדים במאבק נגד גיוס לצה"ל שכן גם הנוסח המרוכך מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". כשסוגיית הגיוס תגיע לדיון בבג"ץ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה הוא שווה לערך השוויון.
