ראש הממשלה יאיר לפיד כינס אתמול (ראשון) דיון ביטחוני שעסק בהיערכות הביטחונית לקראת הפקת הגז ממאגר כריש. בדיון השתתפו שר הביטחון בני גנץ, ראשי מערכת הביטחון וגורמי מקצוע מתחום האנרגיה. הדיון התקיים אף שעדיין לא נקבע תאריך לתחילת הפקת הגז מהמאגר, במטרה לבחון את היערכות המערכת הביטחונית לאפשרות שהפקת הגז תחל עוד טרם חתימת הסכם על הגבול הימי עם לבנון, בצל האיומים של חיזבאללה לפגוע באסדה.
ישראל ולבנון קרובות להסכם על הגבול הימי, וכעת נותרו עוד כמה פרטים שעל המתווך האמריקני בין הצדדים, עמוס הוכשטיין, לסגור. בישראל משדרים אופטימיות בדמות התקרבות להסכם, אבל למרות הציפיות והתקוות, במערכת הביטחון נערכים גם לאפשרות שלא ייחתם הסכם בסופו של דבר - ועל כן הציג צה"ל בדיון שנקבע כבר לפני שבוע את התוכניות שלו לכל תרחיש אפשרי.
ביום שני שעבר פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה אחרי שנשיא לבנון מישל עאון אישר בעצמו שהמו"מ על הגבול הימי נמצא בשלביו הסופיים. "ישראל מאמינה שאפשר וצריך להגיע להסכם על הקו הימי בין לבנון לישראל באופן שישרת את האינטרסים של אזרחי שתי המדינות", מסרה לשכת לפיד. "ההסכם יתרום רבות ויועיל ליציבות האזורית. ישראל מודה למתווך האמריקני על עבודתו המאומצת בניסיון להביא להסכם. הפקת הגז מאסדת כריש אינה קשורה למו"מ, האסדה תחל בהפקת הגז ללא עיכובים ברגע שזה יהיה אפשרי".
אחד מסרטוני האיומים של חיזבאללה
בוושינגטון ובישראל מקווים שההסכם עם לבנון ייחתם לפני הבחירות הקרובות בישראל ב-1 בנובמבר, למרות שבאופוזיציה משמיעים קולות כי לממשלת מעבר אין סמכות לעשות זאת. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו טען בשבוע שעבר כי "לפיד התקפל לגמרי מול איומי נסראללה. הוא איים עליו שאם נפעיל את מאגר 'כריש' לפני שנחתום על הסכם עם לבנון הוא יתקוף את ישראל - ולפיד נבהל ולא הפעיל את הכריש. עכשיו הוא מתכוון למסור ללבנון, ללא שום פיקוח או בקרה מצד ישראל, מאגר גז בשווי מיליארדי דולרים שישמשו את חיזבאללה לרכישת אלפי טילים ורקטות שיכוונו לערי ישראל".
לפיד השיב לנתניהו כי "זה חוסר אחריות לאומי נורא. מתנהל מו"מ מורכב. הוא לא מכיר את הפרטים כי לא קיבל עדכון ביטחוני. זו פגיעה באינטרסים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים שלנו".
860 קמ"ר במחלוקת - כך התחיל המו"מ
הסכסוך הלא פתור בעניין הגבול הימי עוסק באזור חיץ משולש בשטח של 860 קמ"ר. עבור ישראל מדובר בפחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים ב-3%. ישראל ולבנון קיימו בשנים האחרונות משא ומתן לא-ישיר בתיווך אמריקני, שעדיין לא הגיע לכדי הסכם. בשטח זה החלו ב-2018 קידוחים ישראליים ולבנוניים לחיפוש גז, ואיתן גם הטענות הלבנוניות על הפרת ריבונותם באזור. חיזבאללה פרסמו אז איומים מפורשים על אסדות הגז הישראליות.
הסבב הראשון של שיחות המשא ומתן בין המדינות נקלע למשבר ופסק בנובמבר 2020 לאחר שהצד הלבנוני הקשיח את עמדותיו. בישראל התרשמו אז כי הלבנונים גררו רגליים בהמתנה לחילופי הממשל בארה"ב וכניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא, בהנחה שיהיה מאוזן יותר ומוטה פחות לצדה של ישראל. המו"מ חודש בחודש מאי אשתקד, אך הופסק עם מבצע "שומר החומות". באוגוסט 2021 מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה התבטא בעניין, ואמר: "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".
בתחילת השנה, שתי המדינות אותתו כי הן מעוניינות לחדש את המשא ומתן בתיווך ארה"ב, והמתווך מטעם ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, החל בסבב שיחות עם גורמים לבנונים וישראלים. ישראל לא קפאה על שמריה ובחודש יוני השנה הגיעה אסדת גז לשדה כריש, אזור הסמוך לשטח שבמחלוקת. במטרה להגן על האסדה נקבע אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקומה. עם הגעת האסדה, בכירי ממשלת לבנון הודיעו כי יקיימו שיחות עם גורמים בינלאומיים בניסיון להבהיר את העמדה של מדינתם, לפיה כל הפקת גז במקום זה תהווה "פרובוקציה ופעילות עוינת" ותעכב את המשא ומתן.
פורסם לראשונה: 15:39, 25.09.22
