היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תעביר לוועדת גרוניס מכתב שבו לא תמליץ לפסול את האלוף דוד זיני מתפקיד ראש השב"כ. בכך, למעשה, נסללת הדרך לאישורו של זיני כראש השב"כ הבא בוועדה - כשתאריך היעד שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו לאישור סופי בממשלה הוא 21 בספטמבר. עם זאת, עדיין צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ.
בחוות דעתה, שעוסקת בתחום טוהר המידות וטוהר הבחירה של זיני, בהרב-מיארה צפויה להציף בפני ועדת גרוניס נושאים שבהם יש חשש לניגוד עניינים או ספקות לגבי טוהר כוונתו של נתניהו במינוי. אלא שכפי שפורסם לראשונה ב-ynet, היועמ"שית וצוותה החליטו שלא לפסול את המינוי או להמליץ עליו - אלא רק להציף את הבעיות שכרוכות בו.
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית לא תמליץ לפסול את המועמדות. זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
לאור חוות דעתה, בהרב-מיארה צפויה גם להגן על המינוי של זיני בבג"ץ - ככל שלא יצופו בוועדת גרוניס דברים חדשים שלא ידועים עד כה.
מטבע הדברים, ולמרות הפניות אליה, היועמ"שית אינה מתייחסת במכתבה לשמועות וההערכות אודות נטיותיו הפוליטיות של זיני והבעות הדעה המיוחסות לקרובי משפחתו. בהרב-מיארה התמקדה רק בהיבטים הקשורים לטוהר מידותיו של זיני ולטוהר הליך הבחירה גם של מי שהציע לו את התפקיד ומתכוון למנותו - נתניהו.
מאז שהחלה הוועדה את עבודתה היא נוהגת לבקש את חוות דעתו של היועמ"ש. עם זאת, בשל סד הזמנים המצומצם ודרישתו של ראש הממשלה לסיים את הליכי המינוי, בהרב-מיארה לא המתינה לפנייה מצד הוועדה - והגישה כאמור את חוות דעתה.
הוועדה עוסקת בעיקר בתחום טוהר המידות של המועמד ומסתייעת כאמור ביועמ"ש כדי לברר האם היו לו חקירות פליליות או משמעתיות היכולות למנוע ממנו לכהן בתפקיד של שומר סף כמו ראש השב"כ. מקור בכיר אמר הבוקר בעניין: "אין לשכוח שראש השב"כ, המוגדר על פי חוק כ'שומר סף', מחויב לעבוד על פי חוק השב"כ, פסיקות בג"ץ, הנחיות היועמ"ש והנחיות הממשלה. הוא עובד בכל השנים צמוד מאוד ליועמ"ש. מדובר בשני שומרי סף האוצרים בידיהם סמכויות מרחיקות לכת הקשורות לביטחון המדינה והשמירה על הדמוקרטיה, בעיקר בתקופה כה סוערת בדמוקרטיה הישראלית - וגם בעת מלחמה. לכן, יש חשיבות ניכרת גם ליחסי העבודה המוסדיים - ולא פחות מכך האישיים - בין השניים".
בפסיקות בג"ץ במהלך השנים נקבע כי טוהר המידות הנבחן על ידי ועדת גרוניס הוא רחב יותר מאשר ענייני הממונה, אלא גם בטוהר מידותיו של הממנה - במקרה זה כאמור ראש הממשלה. החשש לניגוד עניינים נמצא בכמה היבטים: הסכמתו של זיני להצעת נתניהו להתמנות באמצעות הסתרת הפגישה עם הדרג מדיני, מבלי לדווח על כך לרמטכ"ל אייל זמיר כמתחייב; הסכמתו להתמנות לתפקיד כה בכיר למרות איסור של היועמ"שית להמשיך בהליכי המינוי עד לבדיקת כמה היבטים של הבחירה.
בצל הדחתו של ראש השב"כ הקודם רונן בר, בין השאר בגלל חקירות פרשת "קטאר-גייט" וסירובו להעניק לנתניהו חוות דעת בקשר למשפטו, יש לבדוק האם זיני הבטיח לראש הממשלה "נאמנות" בנושאים אלה. כמו כן, תידרש בדיקה של ועדת גרוניס לחשש מפני ניגוד עניינים בכך שאחיו של זיני עובד עבור משפחת פאליק, שלה קשרים הדוקים למשפחת נתניהו.
ועדת גרוניס תתכנס היום בהרכב חסר, שכן נציגת הממשלה, פרופ' טליה אינהורן, לא תשתתף בדיונים, מאחר שבנה ישראל אינהורן חשוד ב"קטאר-גייט" הנחקרת על ידי צוות של שב"כ והמשטרה. לכן, הצוות יתכנס בהרכב של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ממלא מקום נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ ונציג הציבור משה טרי.
