ירושלים, יום שבת, כשעה לצאת השבת. עשרות חרדים חוסמים עם מחסומי ברזל אוטובוסים שהגיעו מהצפון לבירה, מהלך רגיל - כחלק מהסטטוס קוו ארוך השנים. שעות לפני כן, הפגנות בקפה בסמטה, ורחוק משם, בעיר אחרת - צפת - קרבות על הפעלת הסעות באוטובוסים למען חיילים ואזרחים. ערב לפני כן, מחסומי ברזל בכניסה לשכונה מעורבת, שבה מתגוררים חילונים וחרדים בבני ברק יחד. ב-24 שעות, מנסים חרדים לשנות נוהג של שנים, בשם השבת, ובהתעלמות מוחלטת מרצונותיהם של אחרים. ויש מי שהתייאש, או מאס.
"לך תגור ברמת אביב ב-5,200 שקל"
שישי בערב, עם כניסת השבת. שוטרי משטרת בני ברק מוזעקים על ידי תושבי שכונת "מתחם הסופרים" (איילת השחר) החילונים, שדיווחו על חסימת כביש הכניסה הראשי לשכונה במכולות לפסולת בניין. השוטרים הגיעו למקום ופינו את המכולות ממרכז הכביש, והגשר נפתח. נהג המשאית שהציב את מכולות אשפת הבניין זומן לחקירה, שבמהלכה, לפי גורם במשטרה סיפר כי הוזמנה ממנו העבודה מגורם בעיריית בני ברק - ומבחינתו חשב שהכול כשיר ומותר.
מפנים את המכולות בשכונה המעורבת בבני ברק
שבת בבוקר, 10:30. חרדי עטוף בטלית חוזר מתפילת שחרית, בדרך משכונת פרדס כץ בבני ברק - ועולה על גשר לנדא, שמוביל אל שכונת "מתחם הסופרים". ואז הוא מסנן לעבר הרכב שעומד בצד: "אסור לנסוע פה בשבת". בתחילת הגשר הוא חולף על פני שלט "אין כניסה בשבתות ובמועדי ישראל" שמוצב על עמוד. על הגשר, שלוש המכולות, צמודות למדרכה, עדות להצבתן עם כניסת השבת כדי לחסום פיזית את הנסיעה על הגשר המובילה אל השכונה.
שכונת "מתחם הסופרים" נתחמת על ידי קניון איילון במערב ועל ידי כביש 4 במזרח. היא נבנתה כפרויקט של מחיר למשתכן, ובמחיר מציאה - זוגות צעירים חילונים וחרדים - זכו בדירה ומצאו את עצמם מתגוררים יחד. החרדים הם רוב בשכונה, שלא משדרת רעננות וניקיון למרות העובדה שהחלה להתאכלס רק ב-2024.
בצד השני: מחסומים
(צילום: מאיר תורג'מן)
כ-200 מטר אל תוך רחוב הלח"י שחוצה את השכונה, סמוך לבית כנסת פסולת קרטונים חוסמת את הכביש. בנתיב הנגדי - גדרות ברזל. למרות שהמשטרה הוזעקה לפנות את המכולות שחסמו באופן בלתי חוקי את הכבישים בשכונה, בשבת בבוקר התעוררו התושבים החילונים, ושוב מחסומים מאולתרים חסמו את הכביש. ליד הגדרות עמדו על המדרכה גברים עטופים בטלית. "אנחנו אחים, וגם אצל אחים לפעמים רבים. יהיה טוב בסוף", הוא אומר על החיכוך שהחל בשבועות האחרונים סביב הנסיעה ברכבים ברחובות השכונה. המכולות, כך נראה, היו הקש ששבר את גב הגמל. לפני שבועיים חסמו תושבים חרדים את הכניסה בגדרות - והן נאספו על ידי המשטרה.
"החיים המשותפים כשכנים הובילו לחיכוך סביב השבת. כל צד רוצה לשמור על אורח חייו", אמר ל-ynet גורם במשטרה. "זאת סוגיה שהיא לא לפתחה של המשטרה. שייגשו לבית המשפט כדי שיכריע בסוגיה". חבר מועצת העיר יעקב וידר, מהליכוד, מאמין שהחיכוך טוב לעירייה. "היא משאירה את הזירה לרחוב ולחסימות מאולתרות, ללא שום דיון. טוב להם שהקשב הציבורי יהיה סביב מלחמות השבת ולא סביב קריסת העירייה, עם חובות של מיליונים. עד היום לא היה דיון מסודר במועצת העיר בנושא. חובת העירייה להקשיב לצרכי החילונים והחרדים - ולקבל החלטה. החשש שלי שלתוך המאבק סביב השבת בשכונת הסופרים יכנסו קיצוניים משני הצדדים שיסלימו את המצב", הוא אומר ל-ynet.
תושב השכונה, שמגדיר את עצמו חילוני, שכר ביוני 2025 דירה בשכונה. "הבעלים חילוני, ואמר לי שמדובר בשכונה מעורבת. לפני כחודש החלו האירועים סביב הנסיעה בשבת. עכשיו הם הגדילו לעשות, וחסמו את הגשר במכולות. זה כבר מעבר לרצון לחסום את הנסיעה בכביש הפנימי בשכונה שעובר מול בתי כנסת. זה כבר רצון לחסום את כל השכונה", הוא אומר.
"5,200 שקל לדירה חדשה במרכז. בסכום כזה גרתי בדירה מתפוררת". הכניסה ל"מתחם הסופרים"
(צילום: מאיר תורג'מן)
פשקוויל: פסק הלכה אוסר להשכיר דירות לחילונים
(צילום: מאיר תורג'מן)
אז למה לא לעזוב? "אני שוכר פה דירת שלושה חדשה במרכז הארץ ב-5,200 שקלים. בסכום הזה גרתי בדירה שפשוט מתפוררת", הוא מסביר, ואז מציין בציניות: "החרדים צועקים לך תגור ברמת אביב. אני מוכן, אם ישלימו את הסכום שצריך להוסיף כדי לשכור דירה ברמת אביב". אותו תושב מסרב לקבל את הקביעה החרדית החדשה. "אני לא יכול לחנות מחוץ לשכונה ולהיכנס ברגל. זה לא הגיוני. ובנוסף, יש לי רכב חשמלי עם עמדת טעינה בחניה בבניין", הוא אומר. ולהערכתו, המאבק סביב המרחב הציבורי בשכונת "מתחם הסופרים" רק מתחיל - ו"ילך ויתעצם".
כמה ימים לאחר מכן חזרנו לשכונה בצהרי יום חול. לא רואים חילונים ברחובות. "אכן, רק חרדים ברחוב, כי החילונים עובדים בצהריים", אומר בציניות תושב חילוני בן 45. הוא שכר כאן דירת 4.5 חדרים לפני שלוש שנים ב-6,000 שקלים בלבד. "בשנתיים הראשונות, כשהשכונה עוד נבנתה, הכול היה בסדר", הוא אומר. "היו כאן חילונים, חרדים וכיפות סרוגות, וכיבדנו אחד את השני. עכשיו פתאום עיריית בני ברק הניחה מכולות על הגשר שמוביל לשכונה, ואני חושש מפני השבתות הבאות".
התושבים טוענים להזנחה: העירייה לא נותנת שירותים בשכונה, וכל אוהל שמוצב במרחב הציבורי הופך לבנייה קלה של כוללים ובתי כנסת. "אין חוק וסדר", אומר התושב החילוני. "היה סטטוס-קוו לנסוע לשבת בקטע שבין בתי הכנסת והכוללים, אבל עכשיו רוצים לסגור לנו את כל השכונה - שצריך לזכור, שווקה כמחיר למשתכן לכלל הציבור". לדבריו, הוא מעוניין לשמור על אנונימיות. "כבר עשו לי פעם פנצ'ר ברכב. אני מצפה מהמשטרה לאכוף את החוק".
"תיירים חילונים"
(צילום: מאיר תורג'מן)
(צילום: מאיר תורג'מן)
מול מתחם בתי הכנסת עומד שלומי, בעל חזות חרדית, שמחכה להסעה של בנו שיחזור מבית הספר. "אצלנו, בקהילת ברסלב, הרב אומר לא להתערב. מה שעושים הקיצונים החרדים שחוסמים כבישים זה פסול. ככה רק נרחיק את השכנים החילונים שלנו. כואב לי לראות שאנשים נוסעים בשבת, אבל אין לי זכות לכפות עליהם כלום. יש לי אחים חילונים ולא הייתי רוצה שינהגו בהם כך".
בכולל במבנה מאולתר במרכז רחוב הלח"י, יושב דביר. הוא שקוע בדף הגמרא, ורושם לעצמו הערות במחברת קטנה. "כואב לראות רכבים נוסעים על הכביש ממול כשאנחנו באמצע התפילה בשבת", הוא אומר, ומדגיש: "אבל אני לא בעד מלחמות. נכנסים לפה קיצוניים משני הצדדים. לדעתי הזמן יעשה את שלו, והשכונה תהפוך לחרדית על מלא. החילונים יעזבו למרות שהם מנסים להילחם. בכל זאת מדובר בדירות במחיר אטרקטיבי, ממש בלב גוש דן, אבל הם לא יצליחו להמשיך במלחמות כדי לחיות כמו שהם מאמינים".
הפשקווילים בשכונה זועקים כי ישנו פסק הלכה שלפיו "יש איסור חמור להשכיר לאנשים שאינם חרדים" דירות בשכונה. הפשקוויל קורא: "חובה על כל אחד למחות במי שפורץ גדר בזה, כי בנפשנו הדבר. אין לחוש לאיסור הלבנת פנים וכדומה, ובזה נזכה שהמקום יתפתח לתורה ולקדושה והשראת השכינה". בפשקוויל אחר נכתב נגד "תופעת התיירים החילונים" שמתנהגים "בצורה שאינה הולמת את אורחות חיינו, בלבוש שאינו צנוע".
"למה יש אזורים בארץ שאסור לי לגור בהם?", מתקומם תושב אחר של השכונה, חילוני. "החרדים ידעו שהם יגורו בשכונה מעורבת ועכשיו הם רוצים להשתלט על המרחב הציבורי. הגיע הזמן שנילחם על הזכות שלנו לחיות לפי עולם הערכים שלנו, ושהחרדים ילמדו לכבד את השכן החילוני".
מעיריית בני ברק נמסר: "'מתחם הסופרים' היא שכונה שרובה המוחץ מורכב מתושבים שומרי שבת, המבקשים לשמור על צביון השכונה בשבתות ובמועדי ישראל. לשם כך, אישרה ועדת התנועה העירונית את סגירת גשר הרב משה יהודה לייב בשבת, לצד השארת כניסה ויציאה פתוחה דרך מתחם דיזיין סנטר המעניקה מענה לתושבים. מצער מאוד לראות שישנם גורמים שאינם מכבדים את ההסדרים, מפרים את החוק, מנסים ללבות אש ולייצר פרובוקציות מיותרות בשטח. התנהלות פרועה זו חוצה קווים אדומים וגובה מחיר כבד. חובש תושב השכונה הותקף על ידי פורע חוק, וילדה קטנה נפגעה מתאונה בשל נהיגה פראית של תושב. העירייה קוראת לכלל תושבי השכונה לנהוג באחריות. לא נאפשר לאף גורם מסית להפוך את השכונה לזירה המסכנת את חיי התושבים וילדיהם".
"שאבעס" מול האוטובוסים לחיילים
"כל מי שמחלל את השבת לא שייך לעם ישראל", זועק אחד מעצורי המשטרה בכיכר אגד בצפת, שם כבר 11 שבתות ברציפות מתנהלת מלחמת דת בין חרדים לחילונים סביב אוטובוסים שיוצאים מעט לפני צאת השבת מהתחנה המרכזית לכיוון המרכז, מבלי להיכנס לעיר. "כל מי שמחלל את השבת דינו בסקילה", הוא ממשיך. "כאשר יבוא בורא עולם וייתן את העונש לכל מחללי השבת, אל תתפלאו אחרי זה שקורה בשמחת תורה (טבח 7 באוקטובר; ש"א). מחללי שבת בוגדים בקדוש ברוך הוא. אין שום היתר בצורה שהיא לחלל את השבת. מי שמחלל את השבת מסתכן בעונש מוות מאת בורא עולם".
ההפגנות בצפת, בשבת האחרונה. אצל החילונים יש מי שמשוכנעים: "המצב רק הולך ומחמיר וההפגנות יתעצמו"
(צילום: אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)
כבר שלושה חודשים שהעיר שידעה שקט, אחדות והרבה מאוד הבנה בין חילונים לחרדים הפכה את פניה. מדי שבת הכיכר המרכזית של העיר, "כיכר אגד", הופכת לזירת קרבות. חרדים שמגיעים מדי שבת מחוץ לעיר (מרביתם לא תושבי העיר; ש"א), חלק נכבד מהם מהפלג הירושלמי, מפגינים נגד הפעלת אוטובוסים בשבת - להסעת חיילים ואזרחים - באמצעות חברת נתיב אקספרס שמפעילה את הקווים בצפת בימי חול.
שבת אחרי שבת כוחות גדולים של משטרה, מג"ב, יס"מ ובילוש מגיעים לכיכר אגד, מצלמים פנים של מפגינים, ועוצרים את המתפרעים. אבל לא פעם, אותן פנים שוב מופיעות בכיכר - והם נלקחים למעצר על הפרת צו שופט. כל רכב שנסע במקום זכה לקריאות "שאבעס", וכך גם האוטובוסים.
תופעת ההפגנות וחסימות הכבישים מגיעה גם למירון, לכיכר המרכזית, גם שם חרדים מוחים נגד אוטובוסים הנוסעים בשבת. בשבת האחרונה לשוטרים הייתה לא מעט עבודה: שני עצורים, שבעה מעוכבים וחסימות כבישים בהפגנה שאליה הגיעו 100 חרדים ועשרות בודדות של חילונים, שהחליטו למחות נגד אותן הפגנות.
ב-20 השנים האחרונות הגיעה לכאן אוכלוסייה הרבה יותר חרדית. זה לא שראש העיר מביא אותם - אלא להפך. הם הביאו ראש עיר חרדי לפה. זו המציאות
בצפת קיימת שכונה אחת בדרום העיר, בשם "צה"ל - מאור חיים", המאוכלסת בחרדים. לשם אין כניסת רכבים בשבת, וגם התחבורה הציבורית לא עוברת שם. עדות להתחרדות העיר ניתן לראות בשיעור ההצבעה למפלגות החרדיות: ב-2019 הלכו לש"ס ויהדות התורה 28.82% מקולות הבוחרים, וב-2022 זה הגיע ל-36.97%.
החילונים שרואים את התחרדות העיר חוששים מהחמרת המצב. היום אין אף חנות או עסק שפתוח בשבת בעיר, מלבד תחנת דלק אחת - שמוחרמת על ידי החרדים. ראש העיר יוסי קקון, חרדי בעצמו, דווקא מנסה למנוע את ההפגנות - אבל שני הצדדים מפנים אליו את חיצי האשמה. קבוצת חילונים החליטה לצאת לתהלוכות מחאה נגד החרדים, עם רכבים ומוזיקה, בניסיון להפריע למי שמפריע להם, כלשונם. ויש להם בטן מלאה גם על ממלא מקום ראש העיר, נחמן גלבך, גם הוא חרדי.
גלבך, שזכה תחילה לתמיכה ואהדה מלא מעט חילונים, איבד את כוחו בקרבם בחודשים האחרונים. לטענת החילונים, יש לו מעורבות עקיפה בהפגנות. "הם מגיעים מבית שמש, ביתר עילית וירושלים ומקבלים מקומות לינה בסופי שבוע בבתי ספר על חשבון התושבים", אומר מוטי חטיאל, תושב העיר. "ויוסי קקון לא תופס מנהיגות ולא יוצא נגדם. הפלג הירושלמי הם מקור הבעיה בצפת של הסטטוס-קוו שנשבר בין החרדים לחילונים".
חטיאל מציין תושבת בשם נטלי פיטוסי, שמדי שבת יוצאת למוקד המהומה וכורזת לחרדים שמגיעים להתגייס לצבא. "אנחנו נתחבר איתה ועם החבר'ה שלה, ונלך להפגין גם בתוך הבית של נחמן גלבך, כמובן על פי החוק. המצב רק הולך ומחמיר וההפגנות יתעצמו", הוא אומר.
(צילום: אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)
תושב אחר, שי אילוז, מוסיף: "אלה שעושים את ההפגנות הם לא תושבי צפת. אני גדלתי כאן ולא זוכר מעולם הפגנות כאלה, לא היה דברים כאלה אצלנו בעיר. כל אחד היה חי בכבוד לאחר. השבוע פגשתי חרדי שאמר לי שהקפיצו אותו לשם עם האמבולנס כי היה פצוע, בזמן שהוא היה בסעודת שבת. 'בסוף אני מחלל שבת בגלל ההפגנות למען השבת', הוא אמר לי. אני בטוח שהרבה דתיים מתנגדים לזה".
אהרון וולקן, חרדי שעבר לצפת לפני כעשר שנים, מסביר: "זו עיר מיוחדת, אחת מהערים הקדושות בארץ ישראל, אבל לאורך השנים ידעו לחיות בה חילונים, מסורתיים וחרדים בכבוד הדדי. ב-20 השנים האחרונות הגיעה לכאן אוכלוסייה הרבה יותר חרדית. זה לא שראש העיר מביא אותם - אלא להפך. הם הביאו ראש עיר חרדי לפה. זו המציאות". הוא מתנגד לחסימות האוטובוסים בשבת: "אין ספק שאני רוצה שבמדינת ישראל תהיה שמירת שבת כהלכתה בכל מקום שהוא, ושכולם ישמרו שבת, אבל באלימות וברעש לא פותרים דברים. צריך לעשות הידברות ולראות איך פותרים את הדבר הזה בדרכי נועם".
"זו מחלוקת כלל-ארצית, לא רק בצפת", הוא אומר בכאב. "ככל שנתקרב לבחירות יהיו יותר מחלוקות כי אנשים ניזונים מזה. ברגע שייגמרו הבחירות כל איש על מקומו יבואו, והכול יירגע כאן ובמקומות אחרים. השיח היום במדינה הוא שיח אלים וקשה מאוד, אבל שימו לב שהגרעין הקשה של צפת לא מעורב בזה. רבני העיר ורבני השכונות לא מתערבים, וגם לא נציגי הציבור החרדי".
לחטוף אבן ולהילחם בקלאס
בירושלים כבר רגילים לחסימות רחובות בשבת, וגם להפגנות סוערות. אבל מה שקרה לפני צאת השבת האחרונה - ומתחולל שם בחודשים האחרונים ב"קפה בסמטה" - לא רגיל.
בבירה כבר רגילים. מציבים מחסום בכניסה לרחוב, בנוהל הקבוע
(צילום: שלו שלום )
(צילום: שלו שלום )
חסימות הכבישים והרחובות של החרדים בשבת - מחאות החרדים בירושלים
(צילום: שלו שלום )
בשבוע השני ברציפות נחסמה הכניסה לעיר בשבת האחרונה, לפני צאת השבת. מאחורי המעשה היו עשרות מפגינים חרדים, אבל המשטרה לא הגיעה לפנות אותם. נ', סטודנט בירושלים, שמתגורר בעיר כבר ארבע שנים, היה ברכב שנחסם על ידי אותם מפגינים שהחליטו לשבור סטטוס קוו של שנים - במסגרתו מגיעים אוטובוסים מעט לפני צאת השבת, ומורידים נוסעים מחוץ לתחנה המרכזית. "היו רכבים פרטיים שהצליחו לעקוף. אנחנו נסענו מאחורי מונית", הוא מתאר. ואז, לפתע שמע קול של חפץ שפגע ברכב. כשהגיע לביתו ראה גם סימן על הרכב. "זה לא נעים לחטוף אבן או חפץ לא רחוק מהבית, אבל זה לא מפחיד", הוא אומר. "עצוב לראות שזה המצב בבירה. רוב החברים שלי עזבו. גם אני לא אישאר במצב הזה".
יום קודם לכן, בשישי ב-18:15, ברחוב בצלאל המסעדות קיבלו את האורחים שבחרו לאכול שם את ארוחת הערב, וברחוב הנציב הסמוך, אדם מבוגר בליווי ילדים, גרר מחסומים ושם ביניהם שרשרת כדי לחסום את הכניסה לרחוב. "בכל יום חמישי בלילה מגיע רכב לבן, כנראה של העירייה, ושם את התמרור", מספר תושב השכונה. "אני גר פה קרוב ל-40 שנה. כל סוף שבוע וחגים הרחוב פה נחסם, ואף פעם לא היו בעיות. אנחנו בשכנות טובה עם כולם. לפני שבועיים, רכב רצה להיכנס לרחוב - וזו בכלל לא הייתה תושבת השכונה".
חוסמים את האוטובוסים שהגיעו לפני צאת השבת. "יש אזורים שהם שלנו, והחיים מתנהלים כמו שאנחנו רוצים. אף אחד לא ישנה את זה"
(צילום: לירן תמרי)
ההפגנות בקפה בסמטה. העסקים פורחים
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
(צילום:אלכס קולומויסקי)
ההפגנות הקבועות בשבת מול "קפה בסמטה" - שנמשכו כחודשיים, עד שאתמול הבעלים הרים ידיים והודיע שיסגור בשבתות - דווקא לא הפחידו בעלי עסקים אחרים שפותחים גם הם את השערים במרכז העיר. א', אחד מאותם בעלי עסקים, מספר: "מאז ההפגנות יש תקופת פריחה שהרבה זמן לא הייתה לנו פה. הירושלמים החליטו להילחם על המקום שלהם, ועושים את זה בקלאס, עם כוס אספרסו ביד והרבה חוש הומור".
לדבריו, חשוב להבדיל בין ירושלים החילונית - לזו החרדית. "ירושלים הליברלית חיה, בועטת, תוססת ולוקחת את עיצוב המציאות לידיים שלה. אני לא נגד החרדים. יש אזורים חרדיים בעיר, אני מבין ומכבד את זה מאוד, אבל יש אזורים שהם שלנו ושבהם החיים מתנהלים כמו שאנחנו רוצים. אף מפגין או חוסם לא ישנה את זה. מי שרוצה לכבד אותי כמו שאני מכבד אותו - אהלן וסהלן".
מעיריית ירושלים נמסר: "בעשור האחרון לא חל כל שינוי בסטטוס קוו בכל הנוגע להסדרי סגירת רחובות בשבתות ובחגים. הסדרי התנועה הקיימים נשמרים בהתאם להסדרים שנקבעו לאורך השנים. אין בירושלים סגירת רחובות באופן פיראטי. הסדרי התנועה נקבעו לאורך כל השנים באחריות גורמי המקצוע הרלוונטיים בלבד".
חלוקים על ההגדרה
העיר שאולי סימלה בעשור הקודם את מלחמות השבת היא אשדוד. עיר מעורבת, עם קבוצות רבות, וגם אוכלוסייה חרדית גדולה שהולכת וגדלה. באשדוד לא שכחו עדיין את קרב השבת ב-2018, שבמסגרתו החלו לחלק קנסות לעסקים בשבת בעקבות מהלך של העירייה. אלפים יצאו למחות אחר כך, אבל מאז נשמר השקט - וברחובות אין מאבקים על צביון העיר או אופי השכונות. אבל מתחת לשקט היחסי ברחובות, חוזרת השאלה: לאן העיר הולכת.
רובע ז' הסגור, כמדי שבוע. "יש כאן סטטוס קוו שנשמר באופן שקט"
(צילום: גדי קבלו)
"לפעמים יש קצת בלגן לפני תקופות בחירות אבל בדרך כלל רגוע", אומר מנחם דויטש, עיתונאי חרדי באשדוד. "הציבור החרדי באשדוד מאוד רגוע ומאופק. יש כאן סטטוס קוו שנשמר באופן שקט. בסך הכול כל אחד מוצא את מקומו". עדות לכך היא העובדה שכהסדר קבע, רובע ז' נסגר לתנועת כלי רכב מדי שבת במחסומים שמוצבים בכניסות אליו. בשנות ה-90, לפי דויטש, רובע ז' הוקם מתוך מטרה אחת: לשמש רובע ייחודי עבור החרדים.
"הרובע הוא חרדי מובהק והוא נבנה בתור אחד כזה", הוא מסביר. אבל רובע ז' לא לבד: ג', ו', ח' וט' עוברים תהליך התחרדות. "רובע ג' הוא כבר ברובו חרדי. ברובע ו' יש גם תהליכים דומים, נפתחו שם הרבה בתי כנסת. אולי יש חסימה באיזה רחוב פנימי ברובע ג׳ אבל אני לא בטוח", הוא אומר.
לחבר מועצת העיר מאיר אברז׳ל מסיעת "אשדודים" שבאופוזיציה אין בעיה עם זה. האם סגירת הרחובות חוקית? הוא לא יודע לומר. "יש הסכמה שזאת שכונה חרדית ולא נכנסים אליה בשבת״, הוא מסביר. "בעבר היה ויכוח בין אלתא (התעשייה האווירית) לבין תושבי הרובע בגלל כביש הגישה למקום״. היום הוא אומר שכמעט ואין מאבקים.
הלן גלבר, חברת אופוזיציה שהתמודדה מול יחיאל לסרי על ראשות העיר, מתארת תמונה אחרת. "מי שאומר שיש כאן סטטוס קוו הוא תמים", היא קובעת. "ציבור חילוני בורח מכאן". להערכתה, כ-30% מבעלי זכות הבחירה בעיר הם חרדים, ובקרב הילדים שיעורם גבוה משמעותית - כ-60 עד 70%.
ב-2018 הייתה פה מלחמה. יצאנו להפגנות שבוע אחר שבוע. אנשים מתייאשים ומאבדים תקווה. יוצאים מכאן אלפי אנשים עובדים וצעירים
גלבר מצביעה בעיקר על מערכת החינוך ועל הקצאת מבני הציבור כסימנים לתהליך. לדבריה, בתי ספר ממלכתיים נסגרים אחד אחר השני או משנים ייעוד, ובמקביל לכך מוקמים מוסדות חרדיים, בתי כנסת וכוללים. כדוגמה היא מביאה את בית הספר צמח ברובע ח', שלטענתה העירייה ביקשה להעביר ממיקומו כדי להשתמש במבנה לצורכי הציבור החרדי. המהלך הגיע לבית המשפט, ושם, היא אומרת, "ניצחנו".
"זו לא מלחמה רק על בית הספר, זו מלחמה על העיר", היא קובעת. "כל קרקע פנויה הופכת להיות כולל. מקצים שטח לכולל במקום לגנים, מתנ״סים או מוסדות אחרים". אז איך שקט? "ב-2018 הייתה פה מלחמה. יצאנו להפגנות שבוע אחר שבוע. אני חושבת שאנשים מתייאשים ומאבדים תקווה. בכל שנה יוצאים מכאן אלפי אנשים עובדים וצעירים, אבל את לסרי זה לא מעניין, כי הוא צריך שחרדים יצביעו לו".
כשדויטש נשאל מה לדעתו משמר את השקט בעיר הוא עונה: "נעשית עבודה טובה של המשטרה מול מנהיגי הציבור החרדי כאן. יש שיח שוטף. אין מעצרים של גיוס. הבטיחו להם - לא יודע אם ברשמי או לא ברשמי - שלא יעצרו אותם. יש כאן עבודה טובה ומשותפת כדי ליצור אמון".
מעיריית אשדוד נמסר: "אשדוד היא עיר רב תרבותית, שבה חיים זה לצד זה חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, ותיקים ועולים, בני כל הקהילות. העירייה אינה מסווגת את תושביה על פי השתייכות דתית או מגזרית, ואין בידיה נתונים כאלה. שני הרבעים הגדולים ביותר הנבנים כיום בעיר מיועדים לאוכלוסייה הכללית, וזו התשובה הטובה ביותר לטענה שהעיר מתפתחת עבור מגזר אחד. אשדוד מתפתחת עבור כלל שכבות האוכלוסייה. ההסדר ברובע ז' הוא בן כשלושה עשורים ומקובל בערים רבות בישראל. באותה רוח נשמר גם אופייה הציבורי של השבת בעיר: המרכזים המסחריים שבפאתי העיר פועלים בשבת, ולצידם באזורים בעלי אופי דתי נשמר צביון השבת. לאשדוד אין יעד דמוגרפי ואין מדיניות דמוגרפית. המדיניות אחת - עיר אחת לכל תושביה".
