"ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה". כך נקבע בסעיף 1 לחוק ועדות חקירה. החוק ברור. היו עוד עניינים בעלי "חשיבות ציבורית חיונית" – ולמרות זאת לא הוחלט על הקמת ועדת חקירה. ובכל מקרה, הממשלה "רשאית". לא חייבת.
האם טבח 7 באוקטובר מצריך הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולא פוליטית? בוודאי. אבל העובדה שרוב הציבור תומך בהקמת ועדה – לא מחייבת את הממשלה. משום שאין עדיין חוק שמחייב את הממשלה, כל ממשלה, לפעול לפי סקרי דעת קהל. וטוב שאין. אפשר להפגין. צריך להפגין. המחאה למען הקמת ועדת חקירה מוצדקת. אבל למה, לעזאזל, עותרים לבג"ץ? הרי גם בלי העתירה החדשה יש טענות, רבות מהן מוצדקות, על האקטיביזם המוגזם. אז מה בדיוק רוצים העותרים - שבג"ץ שוב ירמוס את החוק?
הבעיה היא לא רק עם העותרים. הבעיה היא גם עם השופטים. הם היו צריכים לומר לעותרים בשלב המקדמי: אתם מבקשים מאיתנו לעשות משהו בניגוד לחוק המפורש. הסמכות היא של הממשלה. לא שלנו. וגם אם אתם דורשים מאיתנו להשתמש בעילת הסבירות – זה לא המקרה. משום שהשימוש בעילה הזאת אמור להיות מוצדק במקרים נדירים במיוחד. בוודאי שלא בעניין שמצוי בוויכוח ציבורי נוקב. שימוש יתר בעילה הזאת יהפוך את החוק המפורש למיותר. הרי אתם דורשים מאיתנו, היו צריכים השופטים לומר, להעניק לעצמנו את הסמכות שניתנה לממשלה. לזכות השופטים צריך לומר שהיה אפשר לשמוע דברים באותה רוח במהלך הדיון ביום חמישי. אבל עצם קיומו של הדיון, בהרכב מורחב, והתחושה שבג"ץ רשאי לכפות על הממשלה לבצע מהלך שמסמיך את הממשלה, ורק את הממשלה – גרמו לעוד פגיעה במעמד בג"ץ.
העובדה שאין ועדת חקירה ממלכתית היא בעיטה ברוב הציבור. אבל ועדה בכפייה, לפי פסיקת בג"ץ, לא תפתור את הבעיה. היא רק תחמיר אותה
הכוונות של העותרים טובות. לבי איתם. אבל בדיוק כשם שאין טעם בוועדה הפוליטית, שעליה החליטה הממשלה, והיא מעולם לא קמה, וכנראה גם לא תקום, כך גם אין טעם בוועדה שתקום בכפייה בעקבות עתירה לבג"ץ. ויותר מכך, בנסיבות העניין – החלטה בכפייה תהיה בלתי סבירה בעליל, לא רק משום שהיא מנוגדת לחוק המפורש. היא תוביל לעוד שבר ציבורי, ויש לנו יותר מדי שברים. היא תגדיל את המחלוקת. אז חבל. אנחנו זקוקים לוועדת חקירה בעיקר כדי להפיק לקחים. לא כדי לערוף ראשים. כך שהעובדה שאין ועדת חקירה ממלכתית היא בעיטה ברוב הציבור. אבל ועדה בכפייה, לפי פסיקת בג"ץ, לא תפתור את הבעיה. היא רק תחמיר אותה.
