מזכה את חיל האוויר, מצביע על עומק מחדלי פיקוד הדרום ואמ"ן, מניף אצבע מאשימה כלפי המטה הכללי והרמטכ"ל הקודם, ובעיקר זועק נגד היעדר ועדת חקירה "חיצונית ואובייקטיבית" לבחינת חלקו של הדרג המדיני במה שהוביל ל-7/10: במסמך קצר ובלתי מסווג, שנמתח על פני תשעה עמודים, הרמטכ"ל אייל זמיר שרטט היום (שישי) לראשונה את משנתו על ממצאי תחקירי הצבא על ה-7/10, ואת הסיכום של ועדת האלוף במיל' סמי תורג'מן שבדקה את טיבם.
על רקע המסמך הזה, בכירים בצה"ל אומרים בשיחות סגורות כי זמיר נאלץ כמעט בכל חודש "לבחור את הקרבות שלו" מול הדרג המדיני ברקע חוסר האמון בין הצדדים, כפי שהיה גם לרמטכ"לים קודמים, ובעיקר מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעוד שזמיר מוכן להתפשר על דרישות שונות של רה"מ, כמו להציב רמקולים מנאומו באו"ם בתוך הרצועה, וכן לספוג סירובים של שר הביטחון ישראל כ"ץ לאשר מינויים של קצינים, בנושא ועדת החקירה החיצונית הוא לא מתכוון לוותר או לשתוק, והוא מתכנן להמשיך ולדרוש את כינונה, בעיקר בפורומים סגורים.
כבר השבוע התבטאו בכירים בצה"ל כי התחקירים הפנימיים בצבא לא יימשכו עוד הרבה, חרף דרישת הדרג המדיני, ובצה"ל לא מתכוונים להתבוסס לעד בתחקירים הללו. זמיר גם הבהיר במסמכו מהיום שיש מקום למסקנות אישיות, כלומר הדחות, אך רמז שלא רק בצה"ל.
לדבריו, "מחדל 7/10 הוא כשל מערכתי ומתמשך. הטלת אחריות אישית על מפקדים, שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה, היא החלטה כבדה וראוי שהחלטות אלו לא יהיו מושפעות מלחצים חיצוניים ויעשו בזהירות יתרה. רק ועדת חקירה בעלת תמונה מלאה, רחבה ומעמיקה, תוכל לקבל הכרעות אישיות נוספות ושוויוניות, הרות גורל. עם זאת, אין להפחית בכך מאחריות צה"ל והמפקדים".
המסמך של זמיר נועד לציבור הכללי והוא גרסה מתומצתת לסיכום המלא שהכין והציג לחברי פורום מטכ"ל, ולקראת השלמות של תחקורים לנושאים שונים, כמו לתוכנית הפלישה של חמאס - "חומת יריחו". הסעיף הראשון במסמך הרמטכ"ל מהיום אומנם נוגע קודם כל לאחריות של הצבא שכשל בפרוץ המלחמה בהגנה על אזרחי המדינה, אך כבר בסעיף השני ניתן ביטוי לתסכול המצטבר בצה"ל ובחלקים גדולים בציבור, על איך הזמן חולף מאז ה-7/10, והדרג המדיני מסרב לקחת אחריות ולהקים ועדת חקירה אמינה ובלתי תלויה.
זמיר לא אומר זאת מפורשות ולא משתמש במילה "ממלכתית", אך בפתח דבריו הוא מאותת על התסכול בקרב בכירים בצה"ל שמבקשים להפסיק לצבוע את צה"ל כאשם הבלעדי במחדל, תוך פטור לשרי הממשלה ולנתניהו, שהיו בשלטון בשנים הארוכות שלפני פרוץ המלחמה, וגם אחריה. "צה"ל לקח אחריות ותחקר עצמו, אולם האירוע אינו נחלתו בלבד ולא יהיה זה ראוי להפנות את כל הזרקורים רק כלפיו", כתב זמיר.
לדברי זמיר, "כדי להגיע לחקר האמת ולמסקנות מלאות ברמה הלאומית יש להקים ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית, כפי שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים. בין היתר יש לתחקר את הממשק בין הדרג הצבאי למדיני, את התפיסות המדיניות והביטחוניות שהובילו למלחמה, את ה'קונספציה', את המודיעין וההתרעות שהונחו בפני מקבלי ההחלטות, את תהליכי הבקרה ואת יחסי הגומלין והאחריות בין הגורמים השונים".
העימות עם כ"ץ - וההתעלמות מתוכנית הפלישה
האיגרת של זמיר נשלחה לבכירי הצבא בצל המתיחות שלו עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, על רקע פרסום "תחקיר התחקירים" של טבח 7 באוקטובר ובצל המחלוקות בין השניים על מינויי קצינים בכירים. רק היום עלה לכותרות אלוף-משנה במיל' גרמן גילטמן, שקידומו למפקד המרכז למפקדות בזרוע היבשה נפסל בידי כ"ץ בטענה ש"קרא לסרבנות". קצין המילואים זומן לשיחה עם הרמטכ"ל, מחה על הטענה שתמך בסירוב לשירות צבאי, וביקש מהרמטכ"ל להסיר את מועמדותו.
אחרי הטלטלה בצה"ל בעקבות החלטתו להטיל אחריות אישית על כמה מפקדים - מה שהוביל את כ"ץ להודיע כי הורה על "בדיקה מעמיקה" ומחודשת של דוח תורג'מן - הוסיף זמיר: "הוועדה לא דנה באחריות אישית, מחדל 7 באוקטובר הוא כשל מערכתי ומתמשך. אין ספק שכל אחד מבעלי התפקידים ששמם נקשר באירועים - יישאו על עצמם עול כבד בכל ימי חייהם".
הרמטכ"ל המשיך באיגרתו לענות לכ"ץ, ובפועל לנתניהו, שדרשו שליטה וקבלה של ממצאי סיכום ועדת תורג'מן, תוך רמז לכך שאם סיכומים אלו יגיעו לדרג הפוליטי, עלול להיות בהם שימוש פוליטי בצורת הדלפתם לתקשורת. "בראשית הדרך נקבע כי כל הממצאים ימסרו לידי הרמטכ"ל בלבד, וכי השימוש בהם, לרבות חשיפתם, יהיו כפופים לשיקול דעתו הבלעדי", כתב זמיר, ובהמשך הבהיר כי כלל העוסקים בדבר היו נגועים לפני ה-7/10 בזלזול באויב כ"אם כל חטאת", והוסיף כי "שאננות מודיעינית-מבצעית היא הרת אסון וסיכון קיומי פוטנציאלי".
עוד באשר לדרג המדיני, הדגיש רא"ל זמיר כי במהלך שנת 2023, לפני המלחמה, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, "המתריע הלאומי", העביר התרעות לדרג המדיני והצבאי הבכיר על היערכות אצל אויבי ישראל, בעיקר איראן וחיזבאללה, אך גם חמאס, שלפיה אויבים אלו רואים את ישראל נחלשת, לתפיסתם, מבפנים.
"יש לבחון את הממשק בין הדרג הצבאי למדיני בהקשר להתרעה זו ולבחון מדוע הדרג הצבאי, ששלח את ההתרעה, לא ערך את הכוחות והכוננויות ביחס אליה", כתב זמיר, שמתח ביקורת גם על ה"קונספציה" שהתבטאה ברצף המבצעים בהסלמות לאורך השנים מול חמאס, כפי הגדיר הדרג המדיני, וכולם עסקו בהחלשת חמאס ולא בהכרעתו. באשר לפיקוד הדרום, זמיר מצא שהפיקוד לא הכין תוכניות אופרטיביות ממשיות להכרעת חמאס ולא זיהה את השתנות האויב.
על הלילה הדרמטי של שבין 6 ל-7 באוקטובר קבע זמיר שהמטה הכללי קיבל החלטות באופן לא מקצועי, תוך מתיחת ביקורת על הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי, אך לגבי חיל האוויר, על בסיס מסקנות ועדת תורג'מן, אמר הרמטכ"ל שהחיל "מימש את היעדים שהוגדרו לו ע"י המטה הכללי, וכלל הכוננויות הוזנקו בזמנים המוגדרים". יחד עם זאת, קבע זמיר כי חיל האוויר כשל בהתמודדות עם איום הרום הקרוב לקרקע כמו הרחפנים והבקאים, שבהם השתמשו מחבלי חמאס בבוקר המתקפה הרצחנית.
