בצל המתיחות עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהתעוררה בעקבות פרסום "תחקיר התחקירים" של טבח 7 באוקטובר, שלח היום (ו') הרמטכ"ל למפקדים את הסיכום שלו לדוח ועדת תורג'מן - ובו קרא להקים ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית למחדל הגדול בתולדות המדינה. "צה"ל לקח אחריות ותחקר עצמו, אולם האירוע אינו נחלתו בלבד ולא יהיה זה ראוי להפנות את כל הזרקורים רק כלפיו", כתב זמיר. "כדי להגיע לחקר האמת ולמסקנות מלאות ברמה הלאומית יש להקים ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית, כפי שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים".
6 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל דורש ועדה חיצונית. "לא יהיה זה ראוי להפנות את כל הזרקורים רק לצה"ל"
(צילום: דובר צה"ל)
בין היתר, ציין זמיר באיגרת למפקדים, "יש לתחקר את הממשק בן הדרג המדיני לדרג הצבאי, את התפיסות המדיניות והביטחוניות שקדמו למלחמה, את 'הקונספציה', את המודיעין ואת ההתרעות שהונחו בפני מקבלי ההחלטות, את תהליכי הבקרה והמעקב ואת יחסי הגומלין והאחריות בין הגורמים השונים".
אחרי הטלטלה בצה"ל בעקבות החלטתו להטיל אחריות אישית על כמה מפקדים - החלטה שעוררה עוד סבב של מתיחות בינו לבין השר כ"ץ, שהודיע כי הורה על "בדיקה מעמיקה" ומחודשת של דוח תורג'מן - כתב כעת זמיר באיגרת: "הוועדה לא דנה באחריות אישית, מחדל 7 באוקטובר הוא כשל מערכתי ומתמשך. הטלת אחריות אישית על מפקדים, שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה, היא החלטה כבדה, וראוי שהחלטות כאלה לא יהיו מושפעות מלחצים חיצוניים וייעשו בזהירות יתרה".
לדבריו, "אין ספק שכל אחד מבעלי התפקידים ששמם נקשר באירועים - יישאו על עצמם עול כבד בכל ימי חייהם. רק ועדת חקירה בעלת תמונה מלאה, רחבה ומעמיקה, תוכל לקבל הכרעות אישיות נוספות שוויוניות הרות גורל. עם זאת, אין בכך כדי להפחית מאחריותו של צה"ל ושל המפקדים".
הצהרת זמיר בחודש שעבר, על המסקנות האישיות נגד קציני 7/10
(צילום: דובר צה"ל)
במהלך האיגרת, התייחס הרמטכ"ל לכך ש"אמ"ן לא נתן התרעה קונקרטית למלחמה" - וגם לתוכנית "חומת יריחו" שממנה התעלמו במערכת הביטחון. הכשל בטיפול באותה תוכנית פלישה של חמאס - שהתממשה במתקפת 7 באוקטובר - לא נבדק בתחקירים הצה"ליים עד כה, ורק אתמול הודיע הרמטכ"ל כי מינה את האלוף במיל' רוני נומה לחקור זאת, במסגרת צוות שהקמתו נחשפה בתחקיר של רונן ברגמן במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות".
מחדל "תוכנית יריחו", ושאלת ההתרעות לנתניהו
באיגרת כתב הרמטכ"ל כי "תוכנית יריחו" של חמאס, או "תוכנית הכרעת אוגדת עזה" כלשונו, "נחשפה למודיעין באופן ראשוני החל משנת 2018 ובאופן מלא בשנת 2022. התוכנית לא נותחה לעומק ולא הוטמעה כנדרש. גילוי התוכנית הוא מצב נדיר, שכל גוף מודיעיני וצבא שואף אליו - נגישות לתוכנית המתקפה של האויב ויכולת לבנות בהתאם לו היערכות מתאימה כ'מצפן אופרטיבי' בתפיסות, בתוכניות ובבניין הכוח".
"גורמי המטה הכללי באמ"ן ובאמ"ץ שנחשפו לתוכנית היו חייבים לעסוק בה - לערוך דיונים, להפיק משמעויות ולהנחות את גופי צה"ל. כמוהם וביתר שאת - גם הגורמים בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה. היה מצופה כי ייעשו תהליכים מעמיקים ביחס לתוכנית: תיחקר הרלוונטיות שלה, ייערכו דיונים, התוכנית תועלה במדרג הצי"ח וייעשה מעקב אחרי סימנים מעידים אצל האויב. על הפיקוד היה 'לצלצל בפעמונים' ולוודא כי במטה הכללי מכירים אותה ועוסקים בה בהערכות המצב ומייחדים לה דיונים ייעודיים".
6 צפייה בגלריה
מחבלי חמטס ב-7 באוקטובר. "היה צריך לצלצל בפעמונים" על מסמך הפלישה שהגיע לידי המודיעין כבר ב-2018
( צילום: Hani Alshaer, AFP)
באיגרת התייחס הרמטכ"ל גם לסוגיית ההתרעות שניתנו במהלך שנת 2023, התרעות שהועברו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי בכירים במערכת הביטחון - שהזהירו מכך שהסערה בחברה הישראלית סביב המהפכה המשפטית שוחקת את ההרתעה של ישראל אל מול אויביה. נתניהו טוען שהאזהרות הללו לא כללו אזהרה שחמאס יתקוף, ובאיגרת שלו כעת כותב הרמטכ"ל שהן כן כללו אזהרה משחיקת ההרתעה מול ארגון הטרור, אם כי הוא ציין שמדובר היה בהתרעות כלליות ולא ספציפיות.
"במהלך שנת 2023 נשלחו מספר התרעות לדרג הצבאי והמדיני (על ידי רח"ט מחקר, ראש אמ"ן והרמטכ"ל). ההתרעות היו כלליות ועסקו בזיהוי של התפתחות תפיסה בקרב אויבינו (איראן, חיזבאללה וחמאס) על פיה מדינת ישראל מצויה בתהליך היחלשות פנימית שפוגע בהרתעה שלה ומגביר את הסיכוי להסלמה. יש לבחון את הממשק בין הדרג המדיני לצבאי ביחס להתרעה, ובמקביל, לבחון מדוע הדרג הצבאי, אשר שלח את ההתרעה - לא ערך את הכוחות והכוננויות ביחס אליה".
הקונספציה - ו"הערכת המצב הלא-מקצועית" בליל 7/10
סיכום הרמטכ"ל זהה ברובו למסקנות דוח ועדת תורג'מן. לסיכום שני חלקים - חלק בלמ"ס (פתיחה) שהופץ לכל סגן-אלוף ומעלה בצה"ל יחד עם אגרת הרמטכ"ל, וחלק נוסף בסיווג סודי ביותר שיופץ בשלב זה לפורומים המתאימים. בסיכום שהופץ בפומבי נכתב עוד כי "רצף המבצעים ברצועת עזה משנת 2008 ועד 2021 וביתר שאת מאז מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014 סייעו להתבססות ה'קונספציה'. כל המבצעים שבוצעו על פי היעדים שהגדיר הדרג המדיני, ובהמלצת הדרג הצבאי, היו מוגבלים במטרותיהם ועסקו בהחלשת האויב ובשיקום ההרתעה - לא בהכרעתו. ממבצע למבצע חמאס התעצם והתחזק שלטונית וצבאית ומצידנו - תהליך הלמידה יצר תחושה של שליטה כאשר כל מבצע תואר כהצלחה.
6 צפייה בגלריה
מבצע ההונאה של חמאס צלח. ההתפרעויות של פלסטינים סמוך לגדר הגבול בעזה, ב-15 בספטמבר 2023 - שבועות לפני הטבח
"המבצע האחרון שהיה לפני 7 באוקטובר - 'שומר חומות' - היה שוב מבצע מוגבל במטרותיו, כאשר רובו ככולו מתבצע על ידי אש מן האוויר. הפגיעה בכוח הלוחם של חמאס ובתשתית התת-קרקעית שלו הייתה מועטה מאוד, אך הוא תואר בסיומו על ידי הדרג הצבאי והמדיני כהצלחה שהביאה לכך שחמאס מורתע. אנו למדים בדיעבד כי הצהרות אלה חיזקו את תחושת הביטחון של חמאס והוא המשיך לקדם את תוכניתו". הרמטכ"ל מוסיף כי המטה הכללי "התמקד בשנים שלפני המלחמה בבט"ש, במב"מ (המערכה שבין המלחמות) בגזרת הצפון, במוכנות למערכה מול חיזבאללה ובתקיפה של תוכנית הגרעין האיראנית, וזנח את המוכנות למלחמה בהפתעה בדרום".
הוא הוסיף: "חמאס הוגדר כ'צבא טרור' ולמרות זאת הוערך בהערכת חסר. לא נעשו הכנות מספקות למלחמה, לא נבנו תוכניות אופרטיביות רלוונטיות, לא קודמו (ואף נזנחו) תוכניות שתכליתן 'הכרעת החמאס' ולא נעשו תהליכי למידה מערכתיים מתמשכים. אף גורם לא זיהה את השתנות החשיבה ויכולות האויב למרות 'הסימנים המעידים' שנצפו. לא היה אף גורם משמעותי שאתגר את התפיסה ששררה בצה"ל".
הרמטכ"ל פירט כשלים של גופים שונים בצה"ל, ועל פיקוד הדרום כתב בין היתר כי "בליל 7 באוקטובר הפיקוד כשל בבניית תמונת המצב, בכך שלא העלה את העלאת רמת הכוננות של הכוחות ולא הציב דרישה מספקת להפעלת עתודות לגזרה". הוא הוסיף כי "המטכ"ל ופיקוד הדרום הופתעו 'הפתעה בסיסית' - חמאס נערך במשך שנים למלחמה שבבסיסה הפתעה במצב שגרה, צה"ל ופד"ם נערכו לפשיטות מוגבלות, למערכה מוגבלת ביוזמת כוחותינו או הסלמה. 'האיתותים' והידיעות שצפו לאורך השנים לא גרמו להשתנות וגם לא לעדכון התוכניות והדריכות הנדרשת בשום רמה ודרג. זהו כשל מקצועי ומבצעי הן ברמת המטה הכללי והן ברמת פיקוד הדרום.
"יתרה מכך, המצב התודעתי גרם לקיבעון מחשבתי, אי-אמון באיום ולחוסר הבנה של דפוסי החשיבה שהתפתחו אצל האויב. הפיקוד הבכיר בצה"ל כשל בזיהוי האיום ובהכנות לתרחישים האפשריים. בליל ה-7 באוקטובר תהליכי הערכת המצב וקבלת ההחלטות בוצעו באופן לא מקצועי, במיוחד ביחס לניהול הסיכונים. המידע שהיה קיים חייב העלאת מדרג התרעה לכל הפחות. המרחב נותר במצב שגרה למרות ההבנה שמדובר בלילה חריג".
הרמטכ"ל גם מותח ביקורת מרומזת על אחריות הדרג המדיני למחדל, וכתב כי יש לבחון את "התפיסה הביטחונית ביחס לרצועת עזה" בשנים שקדמו לטבח, תהליך שלדבריו יש ללמוד ממנו גם ביחס לזירות אחרות. "במהלך השנים התגבשה תפיסת הכלה הגנתית וצרה המתעדפת את שחיקת האויב באמצעות מודיעין ואש. הרעיון היה לשמר את חמאס מורתע ומוחלש ('לקנות אותו בכסף') מתוך מחשבה כי שקט בגזרתו יאפשר למדינת ישראל להתמקד באתגרים אחרים. בפועל תפיסה זו של 'הימנעות' אפשרה לחמאס לבצע תהליך התעצמות צבאי נרחב".
הרמט"ל גם קורא באיגרת לבחון את מושג ה"הרתעה" עצמו בכל הנוגע לתפיסת הביטחון הישראלית. הוא מזהיר ממה שכינה "אשליית הרתעה", וציין כי החשש הזה בולט "מול אויב בעל תפיסה אידיאולוגית דתית-איסלאמית-פנאטית, שבמרכזה - השמדתה של מדינת ישראל".
המודיעין הפך ל"תעשיית יעדים", במקום לברר מה המציאות
על אגף המודיעין כתב הרמטכ"ל כי הוא התמקד יותר מדי באיסוף "תעשייתי" של מטרות לתקיפה, על חשבון גיבוש תמונת מצב ברורה של האויב. לדבריו אמ"ן "התמקד בעיקר במודיעין למבצעים ולמטרות. התפיסה כי האויב הוא בעיקר צבר של מטרות, הביאה את האגף לסגל גישה 'תעשייתית', שבאה על חשבון תפקידיו המרכזיים: בירור המציאות, מתן מודיעין למפקדים לגיבוש תוכניות אופרטיביות, הערכת מצב שוטפת לבחינת וקבלת החלטות, עיסוק בהתרעה, ניתוח האויב וקביעת דרכי פעולה אפשריות ונבחרות מולו".
6 צפייה בגלריה
"חמ"ל המוות" בנחל עוז. "תפקוד התצפיתניות, כפי שעולה מן התחקירים, היה מקצועי ונעשה תוך דבקות במשימה והקרבה אישית, בעודן רואות את הסכנה ומתריעות עליה"
(צילום: טל שחר )
הוא הזכיר גם "התנוונות ביכולות איסוף חיוניות ומסורתיות כגון מודיעין אנוש (יומינט) ואיסוף קרבי" מול חמאס - ואת הזלזול של המפקדים בתצפיתניות, שהתריעו כל העת מהמתרחש בגבול. "לא מוצו היכולות של הצוותים בשטח - גדוד האיסוף עמד רק בחלק מייעודו ותפקד כמערך תצפיות לבט"ש. המידע שנאסף על ידי התצפיתניות, אשר זיהו זיהויים חריגים (סיורי קו, אימונים), לא נותח כראוי על ידי כל שרשרת הפיקוד מתוך קיבעון מחשבתי. יצוין כי תפקוד התצפיתניות, כפי שעולה מן התחקירים, היה מקצועי ונעשה תוך דבקות במשימה והקרבה אישית, בעודן רואות את הסכנה ומתריעות עליה".
במסקנותיו קורא זמיר לאמץ גם "תרבות ארגונית ביקורתית", וכתב: "כדי למנוע את הכישלון הבא צה"ל נדרש לטפח תרבות המעודדת ביקורתיות מקצועית בכל הרמות ומניעת 'שיח מְרָצָה'. אסור לאפשר 'עריצות מחשבתית', שיח פוסקני ודומיננטיות יתר של מפקדים המדכאים חשיבה ביקורתית". הוא ציין כי גם "היצמדות לתוכניות קיימות וחוסר גמישות בזמן אמת" פגעו בתגובת צה"ל בשעות הקריטיות הראשונות של מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. "בשעות המתקפה הראשונות הופעלו כוחות ותוכניות מבצעיות קיימות שלא תאמו את הצרכים בפועל, כדוגמת תוכנית 'חרב דמוקלס'. בדיעבד, במצב שנוצר ניתן היה להפעיל את הכוחות הקרקעיים והאוויריים באופן אפקטיבי יותר בבלימת גלי המחבלים", הוא כתב.
המצפן החדש
בסיכומו שיבח גם את "גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות אשר היו גורם מכריע וחשוב בקרבות להגנת היישובים והדיפת המתקפה עליהם. הם נהרגו כשהסתערו לתוך האש, לעיתים רבות היו בודדים במערכה, ובחלק גדול מהיישובים לחמו במשך שעות ארוכות לבדם עד להגעת כוחות צה"ל. רבים מהתושבים שניצלו חבים להם את חייהם". לדבריו, "צה"ל הוא כוח המגן העיקרי, אולם היסטורית, עוד לפני הקמת המדינה, ההגנה היישובית והמרחבית הייתה חלק מתפיסת ההגנה במרחב הגבולות והסְפָר. ברבות השנים עם הקמת מכשולי הגבולות וחיזוק אחריות צה"ל על ההגנה - רכיב זה בתפיסה נחלש. התחקירים מצאו כי רכיבי ההגנה היישוביים וההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה".
6 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה. "לבחון את גודל הסד"כ היבשתי כדי להצליח להגן על גבולות המדינה והאזרחים בשגרה"
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
בסיום הסיכום שלו למסקנות הדו"ח מצרף הרמטכ"ל כמה הנחיות, ובהן ההחלטה שמעתה והלאה "המצפן" למוכנות המבצעית של צה"ל יהיה "מלחמה בהפתעה", עם קביעת "תרחישי ייחוס חמורים וסבירים למלחמה שיבטאו בעיקר את יכולות האויב". הוא ציין כי "יוקם צוות היגוי בראשות סגן הרמטכ"ל לכתיבת תוכנית עבודה מטכ"לית המבוססת על הלקחים שנלמדו ולטובת בקרה ומעקב אחר התהליך", והזכיר גם את החלטתו להקים צוות בדיקה ייעודי סביב הטיפול במסמך "חומת יריחו". הוא דורש גם "קפיצת מדרגה" בכל הנוגע לכשירות ולכוננות מבצעית וכן רפורמה ב"תרבות המודיעין" - שבה תוצב ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפויות.
הרמטכ"ל קרא גם לחזק את יכולות התמרון היבשתי של הצבא: "יש לבחון את גודל הסד"כ היבשתי כדי להצליח להגן על גבולות המדינה והאזרחים בשגרה; לוודא כי מצבת הכוננויות והעתודה מספקות; לנהל מגננה רב-זירתית אפקטיבית במלחמה; ולהכריע את האויב בשטחו". על סוגיית לוחמי המילואים הוא כתב כי יש לגבש "תפיסה הוליסטית לטיפול במשאב יקר זה תוך איזון בין השחיקה ובין הצרכים המבצעיים ושמירת הכשירות".
