ציר פילדלפי, הרצועה שממנה נסוג צה"ל לפני יותר מ-18 שנים במסגרת תוכנית ההתנתקות, הפך במלחמה הנוכחית שוב לאתגר מורכב. ישראל וארה"ב מנסות לגבש הבנות לגבי נתיב ההברחות התת-קרקעי בציר, בין חצי האי סיני לבין רצועת עזה.
לאורך השבועות האחרונים ראש הממשלה בנימין נתניהו שב והצהיר על חשיבות השליטה הישראלית בציר. "ציר פילדלפי חייב להיות בידינו והוא חייב להיות סגור. ברור שכל הסדר אחר לא יבטיח את הפירוז שאנחנו רוצים", הוא אמר רק בשבת האחרונה. מי שמתנגדת כמובן לרעיון היא מצרים.
4 צפייה בגלריה
ציר פילדלפי
ציר פילדלפי
ציר פילדלפי
(צילום: חיים הורנשטיין)
הכותרת
הפשיעה לא נעלמה, רק עברה למצב מלחמה
22:57
מהו בדיוק אותו ציר מעורר מחלוקת? מתי הוא הוקם ומדוע? איך ארגוני הטרור מנצלים אותו לטובתם, ומהי חשיבותו האסטרטגית? ניסינו לעשות סדר.

37 שנים של מנהרות

ציר פילדלפי, ציר שאורכו כ-15 קילומטרים המשמש כחיץ בין רצועת עזה למצרים, הוקם בתחילת 1982, עם העברת חצי האי סיני לשליטה מצרית. ישראל שלטה לאורך הציר עד ספטמבר 2005, מעט אחרי ההתנתקות מיישובי עוטף עזה.
עם השנים הפך הציר לגורם משמעותי עבור ארגוני טרור, שנהגו לחפור מנהרות לאורכו ולהבריח דרכן נשק. שליטה ישראלית על ציר פילדלפי למעשה תנתק את רצועת עזה מהקשר היבשתי שלה עם מצרים ומהעולם הערבי כולו, ותאפשר להשלים את הכיתור של הרצועה.
במהלך האינתיפאדה הראשונה שהחלה ב-1987 חפרו לראשונה הפלסטינים מנהרות העוברות תחת הציר, ששימשו להברחת רקטות וסחורות. רק במהלך האינתיפאדה השנייה החל צה"ל בניסיון לחשוף את המנהרות שמתחת לציר, והאזור הפך לזירת קרב אחרי שמחבלים פלסטינים ירו מאות טילים ורקטות וביצעו פיגועי ירי רבים נגד כוחות צה"ל. במטרה למנוע חפירת מנהרות, נבנתה חומת ברזל בגובה של 10 מטרים שכונתה "קיר השיגומים".

אסון הנגמ״שים

במאי 2004, קצין צה"ל וארבעה חיילים נהרגו בפיצוץ נגמ"ש, שהכיל חומר נפץ במשקל טון, בציר פילדלפי. הנגמ"ש נפגע מטיל RPG שנורה לעברו מאחת הסמטאות הסמוכות, וכתוצאה מכך התפוצץ חומר הנפץ שנשא. הג'יהאד האיסלאמי קיבל אחריות לתקרית. האירוע החמור התרחש יום לאחר ששישה חיילי גבעתי נהרגו בפיצוץ של נגמ"ש בשכונת זייתון בעזה.
כוחות צה"ל נכנסו לאזור שבו נפגע הנגמ"ש של צוות המנהרות על מנת לפנות את הנפגעים. תמונות החיילים המחפשים בחול בידיהם בכריעה על ארבע עוררו תגובות נרגשות. במהלך מבצע החילוץ נהרגו עוד שני חיילים שאבטחו את האזור ועוד אחד מחיילי הצוות, שנפגע מירי צלף ונהרג. חילוץ החייל בוצע תחת אש, ובמהלכו נהרג חייל נוסף ונפצעו שני מחלצים. בתגובה פתח צה"ל במבצע קשת בענן, שמטרתו הייתה איתור המנהרות על הציר. שלוש מנהרות אותרו במהלך המבצע.
4 צפייה בגלריה
חיילים מחפשים חלקי גופות על הציר אחרי אסון הנגמ"ש
חיילים מחפשים חלקי גופות על הציר אחרי אסון הנגמ"ש
חיילים מחפשים חלקי גופות על הציר אחרי אסון הנגמ"ש
(צילום: ברקאי וולפסון)
ביוני 2004 פרסם משרד הביטחון מכרז לכריית תעלת מים בציר, שתקשה על ארגוני הטרור להבריח אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. קצין בכיר בצה"ל אמר כי תעלת המים תקשה על חפירת מנהרות, אולם היא אינה פתרון סופי לבעיה. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ירד לאזור כדי לבחון את המשמעויות המשפטיות. כשהבין שעבור תעלה צריך להרוס 3,000 בתים ברפיח, חשכו עיניו. "חפשו פתרון אחר", הוא אמר.
בדצמבר 2004 נהרגו חמישה חיילי צה"ל במתקפה משולבת על מוצב צבאי על הציר באמצעות מנהרת תופת שחפרו מחבלים מתחתיו. תחילה נשמעו שני פיצוצים רבי עוצמה בשני מוקדים שונים, ומיד לאחריהם חדרו שני מחבלים למוצב וירו לעבר החיילים. כוחות צה"ל השיבו אש והרגו את אחד המחבלים. המחבל השני הצליח להימלט.
עוד באותו חודש, בעת ביקורו של שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-ריית' בישראל, סיכמו שר הביטחון דאז שאול מופז וראש המודיעין המצרי עומר סולימאן כי מצרים תפרוס 700 אנשי ביטחון לאורך ציר פילדלפי מן הצד המערבי של הגבול, על מנת למנוע הברחות נשק מסיני לשטחי הרשות הפלסטינית.
מפה עם ציר פילדלפי - מעבר רפיח ומעבר כרם שלום
תוכנית ההתנתקות הצפויה הציבה בפני מערכת הביטחון אתגר. כיצד לשמור על הביטחון באזור הציר למרות הנסיגה? באפריל 2005, שלושה חודשים לפני יישום ההתנתקות, הבשיל רעיון אצל צוות המוחות בראשות מפקד אוגדת עזה דאז, תא"ל אביב כוכבי. הרעיון החדש היה פשוט יותר מתעלת המים: הקמת חומה לאורך כל השטח ממעבר רפיח ועד הים, כלומר חציצה מלאה בין השטח הפלסטיני לגבול המצרי - מה שיוביל ממצב שבו השטח היה פרוץ ולא מגודר, למצב חדש של מעין "רצועת ביטחון". רוחבה של הרצועה המתוכננת היה אמור להיות בין 60 ל-100 מטר, ובשטחה צה"ל אמור היה לפעול ולחשוף מנהרות באין מפריע. גדוד חי"ר (מתחלף) אמור היה לקבל את האחריות על הקטע ולמנוע הברחות מעל הגדר. כמו תעלת המים, גם התוכנית הזו לא יצאה לפועל.
בספטמבר 2005, שלושה חודשים אחרי ביצוע ההתנתקות, ראש אגף המבצעים במטכ"ל דאז, האלוף ישראל זיו, חתם בקהיר עם עמיתיו המצרים על ההבנות החדשות, שבמסגרתן ייפרשו לאורך ציר פילדלפי 750 שוטרי עילית של משמר הגבול המצרי, בתגבור מסוקים וכלי שיט. הפרוטוקול שנחתם בקהיר היה למעשה סיכום של הדיונים שנערכו חודשים קודם לכן בין ישראל למצרים, בהובלת ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
החלק שבין חוף עזה לכרם שלום עבר לשליטה מצרית, ואזור רפיח עבר לשליטת הרשות הפלסטינית. הדבר גרם לעלייה ניכרת בהברחות אמצעי לחימה מסיני לרצועת עזה. ההברחות הללו, שכללו חומרי נפץ, טילי נ"ט, רקטות ארוכות טווח וגם הרבה מאוד כסף, סייעו מאוד לחיזוקו של חמאס לקראת השתלטותו על הרצועה ב-2007.

"מחילת ארנבות אחת גדולה"

בפברואר 2007 אמר ראש השב"כ דאז יובל דיסקין כי "ציר פילדלפי הפך להיות מחילת ארנבות אחת גדולה בכל הקשור למנהרות הנחפרות באזור". דיסקין הוסיף כי ארגוני הטרור הפלסטיניים עוסקים כל העת בחפירת מנהרות מהרצועה לכיוון ישראל, שעשויות לשמש לפיגועים נגד כוחות צה"ל ביישובים הקרובים לגדר. לדבריו, "בקרב ארגון חמאס אין כל סימני התגמשות בכל הקשור לאידיאולוגיה, והוא מבקש להמשיך את השקט על מנת לחזק את בניין הכוח שלו - בעיקר על ידי ניצול ציר פילדלפי לטובת הברחת אמצעי לחימה". ככלל ציין דיסקין כי "ישנה עלייה משמעותית ביותר בכל הקשור לכמות אמצעי הלחימה שהוברחו לרצועה".
4 צפייה בגלריה
ציר פילדלפי לפני ההתנתקות ב-2005
ציר פילדלפי לפני ההתנתקות ב-2005
ציר פילדלפי לפני ההתנתקות ב-2005
(צילום: דובר צה"ל)
ביוני 2007, במהלך פגישה שקיים בשארם א-שייח ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט עם נשיא מצרים חוסני מובארכ סביב קלטת שבה נשמע קולו של החייל החטוף גלעד שליט, ביקש אולמרט ממובארכ לסגור את ציר פילדלפי: "מעבר רפיח פרוץ, ומהצד השני יש רק את חמאס. חייבים לעצור את ההברחות", הוא הסביר.
באותו החודש נכבש הציר על ידי חמאס מצידו הפלסטיני, מה שהוביל להטלת סגר על רצועת עזה מצד ישראל ומצרים.
בינואר 2008, חמאס פוצץ את הגדר שבין הרצועה למצרים באזור רפיח, והמעבר בין רצועת עזה למצרים נפתח באופן זמני לתנועה חופשית. כתוצאה מכך, מאות אלפי פלסטינים עברו את הגבול מרצועת עזה לרפיח המצרית, מה שעורר דאגה אצל ישראל מהברחת נשק וממעבר מחבלים מסיני לרצועת עזה ולישראל.
מצרים, שחיפשה בעצמה פתרון למנהרות, הקימה בדצמבר 2009 קיר פלדה בעומק האדמה שימנע חפירת מנהרות מרפיח לרצועת עזה. בעת מבצע עמוד ענן שהחל בנובמבר 2012 הפציץ צה"ל את ציר פילדלפי ואת המנהרות הנמצאות בו, ומשמשות כאמור להברחת נשק.
4 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל מבצעים מעצרים במבצע קשת בענן
חיילי צה"ל מבצעים מעצרים במבצע קשת בענן
חיילי צה"ל מבצעים מעצרים בציר פילדלפי במבצע קשת בענן
(צילום: נחום ברנע)
באוגוסט 2014 הציעה מצרים לאבו מאזן את השליטה בציר פילדלפי. לפי המתווה שהוצע, אנשי הרשות הפלסטינית אמורים היו לקבל לידיהם את הפיקוח על הציר ועל מניעת ההברחות במנהרות שמתחתיו לשטח הפלסטיני ליד רפיח. המצרים תכננו להמשיך לפקח על המתרחש ברפיח, כפי שעשו עד אז. גם ההצעה הזו לא יצאה אל הפועל.
מאז ועד היום משמש הציר את מחבלי החמאס המעבירים דרכו תחמושת וכסף. לא פלא, אם כך, שישראל נחושה לשלוט בו ולמנוע מארגון הטרור להתחמש.