3 צפייה בגלריה
היום הראשון ללימודים בבית ספר בית הכרם בירושלים
היום הראשון ללימודים בבית ספר בית הכרם בירושלים
בית ספר יסודי בירושלים
(צילום: AFP)
גל האומיקרון שוטף את ישראל, וגם המומחים אובדי עצות: בזמן ששיא המאומתים לקורונה נשבר שוב, מודה קבינט המומחים הלאומי למאבק בקורונה כי "אי הוודאות עמוקה, ולא ניתן להכריע על התרחיש הסביר מבין התרחישים השונים שהוצגו בימים האחרונים". הדיון שערך אתמול, יום שבו נמנו יותר מ-38 אלף מאומתים, והפרוטוקול שלו פורסם אחר הצהריים (שלישי) - מעט לפני מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה נפתלי בנט ב-18:15 וכינוס קבינט הקורונה, ב-19:30.
עם זאת, פורום המומחים הבהיר כי אינו ממליץ על סגירת בתי הספר - בניגוד לדברי מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב ב"ידיעות אחרונות". הם המליצו לאפשר למידה היברידית (חלק בכיתה וחלק בזום) לאור ריבוי הנדרשים לכך.

בנוסף קראו המומחים להנחות את המבוגרים שבקבוצת הסיכון להקטין לכמה שבועות מגעים למינימום, לרבות עבודה מרחוק בלבד. בנוסף הם המליצו להנהיג לפרק זמן תחום של כמה שבועות מגבלה על התקהלויות נרחבות ותו סגול בחללים סגורים, כדי להקטין את מספר החולים הקשים בשיא הגל. עם זאת, המלצה זו מסויגת עקב אי-בהירותה לגבי יעילותה בנסיבות הללו. בכל מקרה המומחים הביעו התנגדות ברורה וחד-משמעית לסגר חריף.
בפרוטוקול הדיון שנערך אתמול נכתב כי המומחים הגיעו בכל זאת לכמה מסקנות. הם ציינו כי הנחת עבודה סבירה היא שהגל אינו בר עצירה, גם לא בעזרת צעדים מרביים, לרבות הכרזה על סגר: "תיתכן האטה זמנית, אך לא עצירה. גם לו היינו משווים בנפשנו מצב בו הציבור היה נענה להנחיות סגר מלא (ואין להבנתנו סבירות גבוהה לכך), העדות מהולנד המצויה בסגר זה חודש ולמרות זאת רואה מגמת עליה בתחלואה - מכוונת למסקנה זו".
בנוסף כתב קבינט המומחים כי "הנתונים מחו"ל ממשיכים להדגים אלימות מופחתת של אומיקרון מול דלתא בכל הנוגע לאשפוזים, ועוד יותר מכך - בנוגע לחולים קריטיים ומונשמים. במדינות שונות, למרות ירידה זו היקף ההדבקות הגדול מייצר עומס כבד על מערכות הבריאות המקומית - אולם לא עד כדי קריסה".
3 צפייה בגלריה
הולנד סגר קורונה ב רוטרדם
הולנד סגר קורונה ב רוטרדם
"הולנד מצויה בסגר ולמרות זאת רואים עלייה בתחלואה"
(צילום: AFP)

המומחים כתבו כי "הנחת עבודה סבירה להיערכות היא ששיא הגל ייצר עומס כבד על מערכת הבריאות ופגיעה באיכות הטיפול, אשר עשויה בהחלט למנוע טיפול איכותי מציל חיים מחולים שיזדקקו לו. הדבר יקרה הן בגלל עומס חולים מעבר לספיקת המערכת (יכולת הספיגה בקהילה ומניעת הפניה לאשפוז, מספר מאושפזים, מספר מונשמים) המתוחה כבר כעת לקצה בטיפול בעשרות אלפי מאומתים בקהילה ובגלל היעדרות צוותים שהיא כבר משמעותית (תחלואה ובידוד) והשחיקה הכרוכה במצב זה".
לצד זאת ציינו כי "בשל השינוי הבלתי נמנע במדיניות הבדיקות, איבדנו יכולת להעריך את מספר הנדבקים היומי, ונדרש מנגנון בצורת מדגם המחזיר יכולת להערכה שוטפת של מספר הנדבקים האמיתי".
ראש קבינט המומחים הוא פרופ' רן בליצר, וחברים בו גם פרופ' ארנון אפק, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר דרור דיקר, יורם חמו, ד"ר עדי ניב-יגודה, ד"ר בעז לב ופרופ' גליה רהב. בנוסף השתתף בדיון גם פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא.
3 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה לילדים בירושלים
בדיקות קורונה לילדים בירושלים
"איבדנו יכולת להעריך את מספר הנדבקים היומי". בדיקות קורונה לילדים בירושלים
(צילום: AFP)
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים, אמר ל-ynet: "בנקודת הזמן הנוכחית, וכחלק בלתי נפרד מהכרה בחשיבות שיח של אמון עם הציבור, צריך לומר בכנות וביושר כי אף אחד לא באמת יודע כמה גבוה יהיה גל האומיקרון, כמה זמן הוא יימשך ומה באמת תהיה השפעתו על מערכת הבריאות".
"נכון להיום עקב ריבוי משתנים ונסיבות יש מספר מודלים מנוגדים ותחזיות שונות שהם בגדר הערכות בלבד, ושלאף אחד מהם אין עדיפות מדעית מבוססת", הוסיף. "בעת הזו אמון הציבור קריטי להמשך התמודדות מול חוסר ודאות גבוה, ולכן הראוי לשקול כל הנחיה חדשה, לבדוק מה התועלת הצפויה ממנה, כמו גם הנזק שנגרם מריבוי הנחיות סותרות ומשתנות בקצב בלתי אפשרי ליישום".