"שמעתי את אימא שלי צועקת 'חלאס', וכשהיא הפסיקה הבנתי שגם היא מתה", כך סיפר היום (שני) חאלד בני עודה (11), אחד משני הילדים הפלסטינים שנשארו בחיים אחרי שכוח מסתערבים של מג"ב ירה על המכונית המשפחתית והרג את הוריהם עלי (37), אשתו וועד (35), ואת אחיהם מוחמד (5) ועות'מאן (7). חאלד ואחיו מוסטפא (8) נפצעו באורח קל מרסיסים בראש ובפנים.
מוסטפא בני עודה בהלוויית הוריו ואחיו בטמון:
3 צפייה בגלריה
בני משפחת בני עודה מובאים למנוחות
בני משפחת בני עודה מובאים למנוחות
(צילום: Jaafar ASHTIYEH / AFP)
3 צפייה בגלריה
בני משפחת בני עודה מובאים למנוחות
בני משפחת בני עודה מובאים למנוחות
(צילום: REUTERS/Mohammed Torokman)
3 צפייה בגלריה
היערכות להעברת גופותיהם של ארבעת ההרוגים ממשפחת בני עודה
היערכות להעברת גופותיהם של ארבעת ההרוגים ממשפחת בני עודה
היערכות להעברת גופות ההרוגים ממשפחת בני עודה
המשפחה הייתה בדרכה חזרה הביתה מקניות, ואנשי הכוח במקום טוענים שסברו שהנהג האיץ לעברם והם חשו בסכנה. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מעורבת בחקירת התקרית. הבן חאלד הוסיף: "הירי היה ישיר לעברנו. אחי מוחמד היה הכי קרוב אליי, אבל לא הצלחתי לעשות שום דבר. הכול קרה ברגע אחד".
ראש עיריית טמון, סמיר קטישאת, הוסיף: "עד לרגע זה אנחנו לא מצליחים להבין מה קרה. אם דבר כזה קרה למשפחה אחת היום, הוא עלול לקרות למשפחה אחרת מחר. אין ביטחון, אין יציבות ואין שקט. הקושי הגדול ביותר הוא שמדובר במשפחה עם ילדים.
"מה מועילה ההתנצלות של ישראל אחרי שהורגים משפחה? פנו אליי מאתמול עיתונאים ישראלים ויש יוזמות בודדות של ארגונים שמדברים על אפשרות לעזור לילדים שנשארו יתומים, אבל הדברים עדיין לא ברורים. עד עכשיו לא ראינו סיוע ממשי מגורמי מקצוע".
בטמון טוענים שלפני כשנה התרחש אירוע דומה כשחיילי צה"ל ירו על מכונית משפחתית ופצעו ילדים. נאג'ח בני עודה, חבר מועצת טמון וקרוב משפחה של ההרוגים, אמר ל-ynet שהתקרית התרחשה בכביש דו-סטרי אבל צר, והטענה שהאב האיץ לכיוון הכוח אינה נכונה. את המצב בכפר הוא כקשה מאוד: "זו כבר הפעם השנייה שבה כוח מסתערבים יורה לעבר משפחה, אבל הפעם מדובר באירוע חמור הרבה יותר".
לדבריו, כשכוח גלוי של צה"ל נכנס לכפר, התושבים מודעים לכך ונוקטים זהירות: "ברגע שיש כניסה של כוח צבאי כל הכפר מתעדכן וכולם יודעים להיזהר, אבל זה אחרת כשמדובר בכוח שפועל בלבוש אזרחי וברכב אזרחי, כמו מסתערבים. אנשים לא יודעים שצריך להתרחק וזה יוצר סכנה גדולה.
"בכפר שוררים כעס ועצב. אנחנו נמצאים ברמדאן, שאמור להיות חודש של שמחה ואווירה טובה, ובקרוב גם עיד אל-פיטר. במקום זאת יש תחושה קשה מאוד. בנוסף, התושבים עוקבים בדאגה אחרי אירועי אלימות מצד מתנחלים באזור, מה שמוסיף למתח ולתחושת הקושי בכפר".