שגרירות רוסיה בישראל מסרה כי הליך הרישום מחדש של זכויות הבעלות הרוסיות על מתחם חצר אלכסנדר בעיר העתיקה בירושלים נמצא בשלביו הסופיים. עם זאת, בישראל מדגישים כי טרם ניתן לקבוע לוח זמנים להשלמת ההליך.
לפי הודעת השגרירות הרוסית בתל אביב, הסוגיה נמצאת כיום "במישור המשפטי בלבד" ובשלב הסופי שלה. השגרירות ציינה כי ועדה ישראלית מיוחדת, בין-משרדית, הוקמה בשנת 2021 ופעלה מאז בדרגות שונות של אינטנסיביות, בהתאם למצב הביטחוני והמדיני בישראל ובאזור.
בנובמבר 2025 קיימה הועדה שימוע פרונטלי בהשתתפות הצדדים המעורבים. רוסיה השתתפה בדיון באופן פעיל, וכעת היא ממתינה לפרוטוקול השימוע ולעדכון באשר לצעדים הבאים להשלמת ההליך, שנמשך כבר שנים רבות. מנגד, בשגרירות ישראל במוסקבה מסרו כי הסוגיה עדיין נבחנת על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, וכי בשלב זה מוקדם לדבר על לוחות זמנים קונקרטיים.
חצר אלכסנדר הוא מתחם היסטורי רוסי בלב העיר העתיקה בירושלים, בסמוך לכנסיית הקבר. הקרקע שעליה הוקם המתחם נרכשה במאה ה-19 על ידי הקיסר הרוסי אלכסנדר השני, והמבנים הוקמו בסוף המאה ה-19 ביוזמת החברה הקיסרית האורתודוקסית הפלסטינית.
המחלוקת סביב הבעלות על המתחם החלה לאחר המהפכה הרוסית ב-1917. מאז התנהלו לאורך השנים מחלוקות בין גופים שונים בנוגע למעמדו המשפטי ולבעלות עליו. בשנת 2022 פנה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במכתב לראש ממשלת ישראל דאז נפתלי בנט, בבקשה לקבל החלטה חיובית באשר לרישום זכויות הבעלות של רוסיה על המתחם. בשנים האחרונות חזרה הסוגיה לעלות בשיחות בין מוסקבה לירושלים.
מתחם היסטורי בלב העיר העתיקה. חצר אלכסנדר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, גם פוטין וראש הממשלה בנימין נתניהו דנו בנושא. גורמים ופרשנים שצוטטו בתקשורת הרוסית העריכו כי אף שההליך נמצא בשלב משפטי, הוא עלול להתעכב פעם נוספת על רקע הבחירות לכנסת הצפויות בישראל. מנגד, לאחר הבחירות עשויה הסוגיה לשוב למרכז סדר היום המדיני.
עבור רוסיה, מדובר לא רק בסכסוך רישומי על נכס נדל"ן, אלא גם בסוגיה בעלת משמעות היסטורית, דתית וסמלית. המתחם נחשב לחלק חשוב מהמורשת הרוסית בארץ הקודש וממשיך לשמש מוקד עלייה לרגל. בלב המתחם ניצבת כנסיית אלכסנדר נבסקי, שנחנכה בשנת 1896. במקום נמצאים גם אתרים וממצאים המקושרים למסורת הנוצרית, ובהם "שערי המשפט" ואבן המזוהה במסורת עם גבעת הגולגולתא.
השלמת רישום הבעלות לטובת רוסיה, אם אכן תצא לפועל, עשויה להיות בעלת משמעות סמלית ביחסי רוסיה וישראל ולהעניק למוסקבה הישג מדיני ותרבותי משמעותי בירושלים. בשלב זה, עם זאת, ההחלטה הסופית טרם התקבלה, והצדדים עדיין ממתינים להמשך ההליך המשפטי.
פגישות חשאיות של גופמן
ראש הממשלה חידש בסוף שנת 2024 את עבודת צוות השרים לבחינת החזרת הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים לידי הפדרציה הרוסית. בצוות השרים חברים, בין היתר, שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין. הצוות קיים מספר פגישות. מי שמרכז את הטיפול בנושא הוא המל"ל ומשרד רה"מ. הנושא עלה בפגישות החשאיות של רומן גופמן, כיום ראש המוסד, ובתפקידו הקודם כמזכיר הצבאי של רה"מ – ברוסיה.
חצר אלכסנדר עלתה לכותרות בשנת 2019 לאחר שנעמה יששכר נכלאה במוסקבה. חלק מהדיווחים על עסקה לשחרורה של הצעירה כללו את דרישתה של רוסיה לבעלות על חצר אלכסנדר. אין ראיות לכך שהחצר הייתה חלק מהעסקה, אך גורמים וכיוונים שונים מצביעים על כך שבאותו הסכם בין נתניהו לבין פוטין לשחרורה של יששכר, נתניהו הסכים לתת לפוטין חלקת קרקע צמודה לכנסיית הקבר - והיא חצר אלכסנדר.
גודל החצר הוא 1,300 מטר והיא ממוקמת במיקום אסטרטגי תיירותי בלב העיר העתיקה. למעשה, מדובר בנכס שנמצא בבעלות ובשליטה דה פקטו של הארגון OPS - הוא זה שהקים את חצר אלכסנדר ושולט בו מאז 1890. אולם, היות שזה נכס שנרכש מהאימפריה העות'מאנית – הוא נרשם ברישום הטורקי על שם "הממלכה הרוסית המפוארת". בפועל הארגון רכש בכספו את החצר.
בשנת 2017 מוסקבה ביקשה שישראל תכיר בכך שהרישום הטורקי מצביע על כך שהנכס רשום על שם רוסיה עצמה ולא על שם הארגון, מכיוון שברישומים הוא על שמה של הממלכה הרוסית. ב-18 באוקטובר 2020 ראש הממשלה נתניהו חותם על צו לא שגרתי בשם "הכרזה מכוח דבר המלך במועצה (המקומות הקדושים)". הצו הכשיר את חצר אלכסנדר כמקום קדוש ולפיכך, אף בית משפט לא יכול לדון בבעלותו.
חלק מעסקת השחרור? נעמה יששכר
(צילום: יאיר שגיא)
יום למחרת חתימת נתניהו על הצו, ניתנה הכרעה מטעם המדינה בבקשה לחידוש הרישום של חצר אלכסנדר על שמה של הפדרציה הרוסית - הכרעה שהייתה אמורה להעביר את חצר אלכסנדר לידיה של רוסיה, אך בשל עתירה של ארגון OPS החליט בית המשפט המחוזי למנוע את ההעברה, ולשמור על הסטטוס קוו עד להכרעת צוות השרים המיוחד שמינה ראש הממשלה דאז נפתלי בנט. בשלב מסוים פוטין עצמו שיגר מכתב אישי לבנט, והפציר בו לפעול להעברת החצר.
לאחר פרוץ המלחמה, בדצמבר 2023, דווח כי תהליך ההחזרה של חצר אלכסנדר "תקוע" בשל הלחימה בעזה - אך לא הוסר מסדר היום. כחודש לאחר מכן הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי היא חוזרת ובה, וערערה נגד ההחלטה לבטל את רישום הכנסייה בשטח על שם ממשלת רוסיה. כך למעשה עברה ההחלטה לנתניהו, שהקים את צוות השרים לבחינת הסוגיה.
גורמים שמעורים בנושא אומרים כי מבחינת פוטין מדובר בעניין אישי חשוב מאוד. בעבר הוא שיגר מכתבים בנושא לרה"מ לשעבר נפתלי בנט. הפעיל החברתי אלכס טנצר אמר: "פוטין לא יכול לוותר על חצר אלכסנדר שעבורו יסמן ניצחון מרשים של רוסיה לפני הבחירות לפרלמנט שיתקיימו בעוד חודש. העברת חצר אלכסנדר לרוסיה יסמן אצבע משולשת למערב. זה יגרום נזק וביקורת של מדינות מערב. בצד שני אם נתניהו חושב שהעברת חצר אלכסנדר לרוסיה תעזור לליכוד בבחירות הקרובות הוא טועה כי גם תומכי הקואליציה מתנגדים למהלך הזה".
